ולדיסלב ברונייבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולדיסלב ברונייבסקי

ולדיסלב ברונייבסקיפולנית: Władysław Broniewski; ‏1897, פלוצק - 1962, ורשה) היה משורר וחייל פולני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו הצטרף ברונייבסקי לכוחותיו של יוזף פילסודסקי והשתתף במלחמה להגנת פולין מפני הפלישה הסובייטית ב-1919. על פועלו בקרבות קיבל את אות הגבורה הפולני וירטוטי מיליטארי (אנ') - אות הגבורה הגבוה ביותר בפולין לציון לוחמה בקרב.

בשנות השלושים נטה ברונייבסקי לסוציאליזם. עם פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 כתב פואמה המעודדת את הפולנים להניח בצד את מחלוקותיהם הפוליטיות ולהילחם בפולשים. כשפלשה ברית המועצות לפולין ממזרח, ב-17 בספטמבר, היה ברונייבסקי בלבוב שנכבשה על ידי הסובייטים. בתחילה פרסם את שירתו בעיתונים סובייטיים, אך לאחר זמן קצר מחקר על ידי הנקו"ד ולאחר ארבעה חודשי חקירה נשלח לכלא לוביאנקה במוסקבה, שם היה אסור מעל שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה ניסה ברונייבסקי להמשיך לכתוב בפולין הקומוניסטית בלי להיות מאוים על ידי המשטר ועם זאת לשמר מעט מעצמאותו האמנותית. הוא הוכרז על ידי השלטונות בתור אחד המשוררים הלאומיים. בנוסף לכתיבת שירה היה ברונייבסקי גם מתרגם שירה ופרוזה. בין היתר תרגם לפולנית מכתביהם של פיודור דוסטויבסקי, ברטולט ברכט, ולדימיר מאיאקובסקי ואחרים.

בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו עקב אלכוהוליזם.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Wiatraki (1925)
  • Dymy nad miastem (1927)
  • Troska i pieśń (1932)
  • Krzyk ostateczny (1938)
  • Bagnet na broń (1943)
  • Drzewo rozpaczające (1945)
  • Nadzieja (1951)
  • Anka (1956)

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים נחקקו שורות מיצירתו של ברונייבסקי על קבר אחים של יהודי וולברום שבפולין.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Broniewski, Władysław. Pamiętnik 1918–1922. Warszawa: Państwowy Instytut Wydawniczy, 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדיסלב ברונייבסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]