ולנטין יפימוביץ' שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שפירו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שפירו (פירושונים).
ולנטין יפימוביץ' שפירו
Валентин Ефимович Шапиро
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביולי 1922
בתומי, הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה, הרפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית עבר-הקווקז, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
פטירה 25 בספטמבר 1996 (בגיל 74)
ישוב זאריה, אזור באלאשיחה, מחוז מוסקבה רוסיה רוסיהרוסיה  רוסיה
מקום קבורה Nikolo-Archangelskoe Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית חיל האוויר ע"ש גגארין עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת שירות 19401978
דרגה קולונל
תפקידים בשירות
קשר
פעולות ומבצעים
עיטורים
על השירות למולדת בכוחות המזוינים של ברית המועצות מדרגה שלישית
שני עיטורי הכוכב האדום
שני עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה
ארבעה עיטורי הדגל האדום
גיבור ברית המועצות (מס' 8983; 15.05.1946)
עיטור לנין[1] ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
מורה
הנצחה
על הבית בו התגורר ביישוב זאריה הוצב לוח זיכרון
אות זיכרון בשדרת הגיבורים של העיר באלאשיחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולנטין יפימוביץ' שפירורוסית: Валентин Ефимович Шапиро; ‏20 ביולי 1922 - 25 בספטמבר 1996) היה יהודי סובייטי שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כטייס בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בתומי במשפחתו של איש צבא ששירת בחייל בקרת גבולות. סיים עשר כיתות שלאחריהם גויס לצבא האדום ב-1940 והתחיל ללמוד בבית הספר לטיסה של סטלינגרד. במסגרת השירות נודע לו כי אביו ששירת בגבול הבלטי של ברית המועצות נהרג עם תחילת הפלישה הגרמנית. במהלך לימודיו בבית הספר עבר אווקואציה איתו לקוסטאנאי באוגוסט 1942 אז גם נשלח לחזית.

בספטמבר 1942 התחיל את שירותו בלהקת מטוסי עליונות אווירית המעוטרת ה-9 של האוגדה האווירית של טייסת עליונות אווירית מס' 268, בתוך ארמיית האוויר השמינית. בהמשך הועבר ללהקת מטוסי עליונות אווירית מס' 273 (בהמשך מספרו שונה ל-31) באותה האוגדה. ב-194 האוגדה שלו הועברה תחת פיקודה של ארמיית האוויר השנייה ואחר כך ארמיית האוויר החמישית. חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות משנת 1943.

לאחר שתי פציעות סיים את המלחמה בחזית האוקראינית השנייה בדרגת לייטננט בכיר לאחר 592 טיסות[2], ביניהם 455 לטיסות גילוי אויב, וב 48 קרבות אוויר הפיל 12 מטוסי לופטוואפה השונים תחילה על מטוס יאק-1 ובהמשך על יאק-9[3].

ב-1950 סיים אקדמיית כוחות אוויר ובהמשך פיקד על להקת מטוסים. משנת 1978 יצא לגמלאות וחי במחוז באלאשיחה. נפטר ב-25 בספטמבר 1996.

ב-15 במאי 1946 הוענק לו עיטור "גיבור ברית המועצות" על פעילותו במהלך המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]