ונגת הקסדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןונגת הקסדה
Helmet Vanga - Masoala - Madagascar S4E7366 (15101438118) (2) (cropped).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: ונגיים
סוג: Euryceros
מין: ונגת הקסדה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Euryceros prevostii
תחום תפוצה
Euryceros prevostii distribution.JPG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ונגת קסדה בקינה

ונגת הקסדה (שם מדעי: Euryceros prevostii) היא מין אנדמי למדגסקר של ציפור שיר ממשפחת הוונגיים והציפור היחידה בסוגה. ונגת הקסדה מובדלת בקלות משאר בני משפחתה בזכות גופה השחור-כחלחל, כנפיה האדמדמות ומקורה המקושת העצום. בתי הגידול של מין זה הם יערות השפלה והיערות ההרריים הנמוכים (עד לגובה של 800 מ' מעל גובה פני הים) בצפון-מזרח האי; מצב השימור של מין זה מוגדר על ידי ארגון השימור העולמי כ"פגיע", בשל הרס מתמשך שלהם.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונגת הקסדה היא המין היחיד בסוג Euryceros. בדומה לשאר מיני הוונגות, גם היא מוינה בשלב מוקדם יותר למשפחת החנקניים; אם כי מאוחר יותר, ב-1936, האורניתולוג אוגוסטין ראנד העביר אותה ואת שאר מיני הוונגות ממשפחה זו לשתי משחות נפרדות. ונגת הקסדה הועברה למשפחת הוונגיים, אליה היא משויכת כיום, ב-1960.

המין הקרוב ביותר לוונגת הקדה הוא הוונגה האדמונית; ככל הידוע לנו כיום, ההתפצלות בין שני המינים התרחשה לפני כ-800,000 שנים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המין הגדול ביותר במשפחת הוונגיים, לאחר הוונגה המגלנית. אורכה של הוונגה המגלנית נע בין 28 ל-31 ס"מ, ומשקלה נע בין 84 ל-114 ג'. אורכו של מקורה כ-51 מ"מ, ורוחבו כ-30 מ"מ. צבע הנוצות באזור הראש, הצוואר, הגרון, החזה והבטן הוא שחור-כחלחל, וכך גם נוצות הכיסוי הראשוניות (אנ') ונוצות התעופה. הגב ושאר חלקי הכנף חומים-אדמדמים, וכך גם חלקו התחתון של הזנב. צבעו של המקור כחול בהיר ובקצהו ישנו כתם שחור. הזכר והנקבה דומים במראם ובגודלם.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוונגה היא מין ביישני, ולכן לא ידוע רבות על התנהגותה. היא ניזונה בעיקר מחרקים, כחלק מלהקות שכוללות פרטים ממינים שונים; תזונתם של הגוזלים מגוונת יותר, והיא כוללת גם חלזונות, לטאות, עכבישים וסרטנים. כל אלו נתפסים בידי הוונגה על ענפי העצים וגזעיהם, ועל הקרקע. קריאתה של הונגה דמוית-חליל.

ונגת הקסדה היא מין מונוגמי, שמתרבה באופן עונתי: עונת הרבייה בחצי-האי מאסאולה, למשל, נמשכת מאוקטובר לינואר. הזכר והנקבה בונים יחד קן שקוטרו כ-15 ס"מ מסיבי צמחים, טחבים וזרדים, בהתפצלות ענפים ובגובה מעל הקרקע של כ-2 עד 4 מ'. ישנו תיעוד של חיזור של הזכר אחרי הנקבה על ידי האכלתה. גודל התטולה הוא 2-3; צבע הביצים לבן-ורדרד.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הרס היערות בהן חיות הוונגות על-מנת לנצל שטחים אלו לחקלאות וייעור, ונגת הקסדה נחשבת כנמצאת בסיכון. מספרן של הוונגות ממין זה מוערך כנמצא בטווח של 600 עד 15,000 פרטים, והאזורים בהן הם חיות מופרדים עם הזמן זה מזה. לפי סימולציות, מוערך שבשל שינוי האקלים, רוב תחומי המחייה שעוד נשארו להן ייעלמו תוך כ-50 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונגת הקסדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ונגת הקסדה באתר הרשימה האדומה של IUCN