ונוס אקספרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונוס אקספרס
Venus Express in orbit.jpg

דימוי אמן של החללית במסלול סביב נגה
מידע כללי
סוכנות חלל איס"א
יצרן EADS Astrium
תאריך שיגור 9 בנובמבר 2005
משגר סויוז
זיהוי NSSDC 2005-045A
אתר אינטרנט אתר משימה
משימה
סוג משימה מקפת
לוויין של נגה
נטייה 90 מעלות
זמן הקפה 24 שעות
משך המשימה 9 שנים ו-37 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור 1270 ק"ג

ונוס אקספרס הייתה הגשושית הראשונה לכוכב הלכת נוגה מטעם הסוכנות החלל האירופית. שוגרה בנובמבר 2005 והגיעה לנוגה באפריל 2006. מבצע ונוס אקספרס הוצע עוד בשנת 2001 כמשימת קונספט שתנצל כמה שניתן מהתכנון המקורי של מארס אקספרס ותשתמש בו למשימה פלנטרית אחרת. המשימה לנוגה אושרה רשמית בשנת 2002 בידי ועדת התוכנית המדעית של סוכנות החלל האירופית ובמכרז לבנייתה זכתה באוקטובר 2002 חברת EDAS – אסטריום, שנעזרה ב-25 קבלני משנה מ-14 מדינות אירופיות. הגשושית סיימה את משימתה באופן רשמי ב-16 בדצמבר 2014, אם כי ניתן היה לקלוט שדרים ממנה, שלא נשאו בהם מידע כלשהו, עד לשדר האחרון ב-18 בינואר 2015.

למרות הניסיון להשתמש בתכנון של מארס אקספרס, ישנם מאפיינים שהובילו לשינויים בתכנון, בעיקר בתחום בקרת החום, התקשורת והכוח החשמלי. לדוגמה, מכיוון שמרחקו של נוגה מהשמש הוא כמחצית מזה של מאדים, כמות הקרינה גדולה פי ארבעה עבור ונוס אקספרס לעומת מארס אקספרס. הסביבה בעלת הקרינה המיננת תהיה קשה יותר והאור יהיה רב יותר. משימת ונוס אקספרס גם תשתמש במכשירים שפותחו עבור הגשושית רוזטה.

השיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיגור תוכנן תחילה ל-26 באוקטובר באמצעות טיל מסוג סויוז-פרגאט מהקוסמודרום בבייקונור שבקזחסטן, אולם הוא נדחה בעקבות זיהום במעטפת הטיל. ב-9 בנובמבר, לאחר שהובהר כי התקלה אינה מסוכנת לגשושית, שוגרה ונוס אקספרס לחלל.

ההגעה לנוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באפריל 2006 נכנסה הגשושית למסלול סביב נוגה, לאחר שמהירותה הואטה בזכות הפעלת המנוע למשך 49 דקות בתמרון מורכב, שבמהלכו גם נותק הקשר עם הגשושית לעשר דקות כאשר חלפה מעבר לכוכב הלכת נוגה.

משימת הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החללית תבצע את התצפית והחקר המעמיקים ביותר מאז ומעולם של אטמוספירת נוגה. היא גם תנסה לחפור לתוך מסתורין כגון סיבוב מהיר יותר של האטמוספירה לעומת פני השטח של כוכב הלכת וכן את מערבולות הקטבים. הגשושית גם תחקור את האיזון התרמי של כוכב הלכת ואת תפקידו של אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, כמו גם את המבנה והדינמיקה של העננים ואת הסימנים המופיעים באור אולטרה-סגול מעל תכסית העננים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]