בייקונור
| |||
 | |||
| שלט בכניסה לבייקונור | |||
| מדינה |
 קזחסטן | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בייקונור | ||
| ראש העיר | קונסטנטין בוסיגין (מה-30 במאי 2017)[1] | ||
| תאריך ייסוד | 1955 | ||
| שטח | 38.12 קמ"ר | ||
| גובה | 100 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
קוסמודרום בייקונור  | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 31,233[2] (1 בינואר 2026) | ||
| ‑ צפיפות | 819.3 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2026) | ||
| קואורדינטות | 45°37′48″N 63°18′50″E / 45.63°N 63.314°E | ||
| אזור זמן | UTC +5 | ||
| http://www.baikonuradm.ru | |||
  | |||
בייקונור (בקזחית: Байқоңыр, ברוסית: Байконур) היא עיר בדרום-מערב קזחסטן, המנוהלת על ידי רוסיה. בעבר הייתה עיר סגורה ונקראה לנינסק. היא נבנתה כדי לשרת את קוסמודרום בייקונור – בסיס שיגור של תוכנית החלל הסובייטית. נמצאת בשליטת רוסיה לאחר שהוחכרה מקזחסטן עד לשנת 2050. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2026, התגוררו בבייקונור 31,233 בני אדם[2].
השם "בייקונור" ניתן לאתר השיגור כדי להסוותו ולהטעות לגבי מיקומו, שכן זהו שמה של עיירת כורים הנמצאת כמה מאות קילומטרים מצפון-מזרח לו.
שמה של העיר שונה רשמית לבייקונור ב-20 בדצמבר 1995 על ידי בוריס ילצין, נשיא רוסיה.
העיירה משרתת את תאגיד החלל הרוסי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בייקונור (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מתקני רוסקוסמוס | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מתקנים עיקריים |
|
 | ||||||
| מחלקות וחברות בת | אולפן הטלוויזיה • אנרגומאש • גלבקוסמוס • המרכז להפעלת מתקני תשתיות חלל מבוססות קרקע • חרוניצ'ב • לאבוצ'קין • פרוגרס • רשטניוב • תאגיד הטילים והחלל אנרגיה • תאגיד הטילים והחלל המאוחד | |||||||
| מכוני מחקר | המכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים * המכון לאסטרונומיה של האקדמיה הרוסית למדעים | |||||||
| תשתיות, מערכי תקשורת ותצפית | המרכז לתקשורת חלל רחוקה • רשת החלל העמוק הרוסית • העיר ציולקובסקי • בייקונור | |||||||
| בקרת זהויות |
|
|---|
