וסילי אקסיונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וסילי אקסינונוב
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
קברו של אקסינונוב במוסקבה

וסילי אקסיונוברוסית: Василий Аксёнов;‏ 20 באוגוסט 1932, קאזאן6 ביולי 2009, מוסקבה) היה סופר רוסי וסובייטי. הוא היה בין מתנגדי המשטר הסובייטי ובשנת 1981 נשללה ממנו אזרחות ברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילי אקסיונוב נולד בקאזאן למשפחה קומוניסטית. אביו כיהן בתפקיד ניהולי גבוה בעיר. אמו שהייתה ממוצא יהודי הייתה עיתונאית ידועה. בשנת 1937, עם תחילת הטיהורים הגדולים הוריו נעצרו והוא עבר לבית יתומים. בשנת 1938 דודו מצא אותו ווסילי הצעיר התגורר בבית משפחתו. בשנת 1947 לאחר עשר שנות מעצר אמו שוחררה וקיבלה אישור להתגורר במגדן. לאחר מספר שנים וסילי אקסיונוב קיבל אישור לעבור למגדן לאמו. אביו של אקסיונוב שוחרר ממעצר רק לאחר פטירת יוסיף סטלין.

בשנת 1956 אקסיונוב סיים לימודי רפואה במכון לרפואה בלנינגרד. הוא התקבל לעבודה בחברת ספנות אך בהוראת הממסד לא קיבל אישור להיות חבר צוות אוניות שמפליגות מחוץ לגבולות המדינה. במשך שנים אקסיונוב עסק ברפואה במסגרות שונות.

בשנת 1959 אקסיונוב פרסם את ספרו הראשון שהתבסס על הניסיון הרפואי שלו. כבר בשנת 1962 על בסיס הספר צולם סרט שתסריטו נכתב על ידי אקסיונוב עצמו. בשנת 1961 הוא פרסם ספר חדש וגם על בסיסו כעבור שנה צולם סרט על פי תסריט הסופר.

בשנת 1963 ניקיטה כרושצ'וב מתח ביקורת על יצירות של אקסיונוב. בשנת 1965 אקסיונוב השתתף בהפגנה נגד ניסיונות לטהר את שמו של יוסיף סטלין ובשנים 19671968 כתב מספר גילויי דעת להגנת הדיסידנטים. למרות זאת במהלך שנות ה-60 יצירות שלו ממשיכות להתפרסם בברית המועצות.

בשנות ה-70, הוצאה לאור של יצירות שכתב אקסיונוב הופסקה. הביקורת עליו בממסד התחזקה ובאותה תקופה הוא היה נחשב לסופר עוין למדינה. לקראת סוף העשור יצירות שלו החלו להתפרסם בארצות הברית. בשנת 1978 הוא היה בין יוזמי אלמנך ספרותי "מטרופול" שהוכן ללא קבלת אישור הצנזורה. האלמנך לא יצא לאור בברית המועצות ופורסם רק בארצות הברית. כתוצאה מכך חלק מסופרים שיצירותיהם היו כלולות באלמנך סולקו מאיגוד הסופרים הסובייטי. כצעד הפגנתי, אקסיונוב התפטר מהאיגוד.

בשנת 1980 אקסיונוב קיבל הזמנה לבקר בארצות הברית וקיבל אישור מהשלטונות. בהיותו בארצות הברית, אזרחותו נשללה והוא לא יכול היה לחזור לברית המועצות.

פעילות מחוץ לברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בארצות הברית אקסיונוב כיהן כפרופסור לספרות רוסית במספר אוניברסיטאות. במקביל הוא שיתף פעולה עם תחנות רדיו ששידרו ברוסית כמו קול אמריקה ורדיו אירופה החופשית. כמו כן הוא פעל בירחון הספרותי "קונטיננט" שהיה יוצא לאור בפריז.

במהלך שנות ה-80 הוא פרסם מספר רומנים שנכתבו עוד בשנות ה-70 אך לא פורסמו בברית המועצות. בין השנים 19891993 אקסיונוב כתב רומן ב-3 כרכים "הסגה המוסקבאית" על חיי משפחת גרדוב במהלך 1923–1953.

בשנת 1989 ביקר בברית המועצות ושנה אחר כך, הוחזרה לו אזרחותו שנשללה כעשור קודם לכן.

במהלך שנות ה-90 אקסיונוב ביקר רבות ברוסיה אך התגורר בעיקר בצרפת.

בשנת 2004 הוקרנה בטלוויזיה הרוסית סדרת הטלוויזיה "הסגה המוסקבאית", אשר זכתה להצלחה רבה.

בינואר 2008 אקסינוב אושפז בבית החולים במוסקבה ובוצעו לו מספר ניתוחים. למעשה ממחלה זו הוא כבר לא השתקם ולאחר מספר ניתוחים נוספים וסיבוכים, נפטר ב-6 ביולי 2009 בגיל 76 ונקבר בטקס נוצרי.

כבר לאחר פטירתו, בשנת 2009 יצא לאור הרומן האחרון שלו. רומן זה מהווה למעשה אוטוביוגרפיה של הסופר ותוארו בו דמויות ידועות בתרבות הסובייטית של שנות ה-60 שאקסיונוב הכיר אותם אישית.

בשנת 2009 הבניין בו אקסיונוב התגורר בילדותו בקאזאן שוחזר ובו ממוקם המוזיאון של אקסיונוב.

יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קולגי" (עמיתי עבודה) – 1959
  • "זביוזדני בילט" (כרטיס הכוכב) – 1961
  • "אוז'וג" (כווייה) – 1975
  • "אוסטרו קרים" (האי קרים) – 1979
  • "מוסקובסקאיה סאגה" – 1992, ב-3 כרכים
  • "וולטריאנצי ווולטריאנקי" (תומכי וולטר) – 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]