לדלג לתוכן

ורה אלנטובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורה אלנטובה
Ве́ра Алентова
ורה אלנטובה בהקרנת הבכורה של הסרט "ליובוף-מארקוף 3" בשנת 2011
ורה אלנטובה בהקרנת הבכורה של הסרט "ליובוף-מארקוף 3" בשנת 2011
ורה אלנטובה בהקרנת הבכורה של הסרט "ליובוף-מארקוף 3" בשנת 2011
לידה 21 בפברואר 1942 (בת 82)
קוטלאס, מחוז ארכנגלסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם לידה Вера Валентиновна Быкова עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965
מקום לימודים בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ולדימיר מנשוב עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Yuliya Menshova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ברית המועצות
האמנית הנכבדה של רוסיה הסובייטית
אמן העם של הפדרציה הרוסית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורה אלנטובהרוסית: Ве́ра Алентова; נולדה ב-21 בפברואר 1942) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע סובייטית ורוסייה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורה אלנטובה נולדה ב-1942 בעיר קוטלאס שבמחוז ארכנגלסק, צפון רוסיה. הוריה היו שחקנים: ולנטין ביקוב (1946-1917) ואירינה אלנטובה (1988-1917). היא נקראה על שם סבתה (מצד אמה), שנפטרה בגיל 28. סבה מצד אביה היה רופא, וסבתה בוגרת הקורסים של בסטוז'בסקי בסנקט פטרבורג (מוסד השכלה גבוהה לנשים, בשלהי תקופת האימפריה הרוסית).

אביה של אלנטובה נפטר ב-1946, כאשר היא הייתה בת ארבע. אמה לקחה אותה לאוקראינה הסובייטית. בשנת 1960 היא עבדה, במשך עונה אחת, בתיאטרון של העיר אורסק שבמחוז אורנבורג (סמוך לקזחסטן הסובייטית). ב-1961 עברה למוסקבה. למדה משחק בבית הספר לתיאטרון של התיאטרון האמנותי של מוסקבה, בהדרכתו של השחקן והמחנך ואסילי מארקוב. בזמן הלימודים התחתנה עם חברה לספסל הלימודים - ולדימיר מנשוב. ב-1965 סיימה את לימודיה בהצטיינות והחלה לשחק בתיאטרון על-שם פושקין של מוסקבה. תפקידה הראשון היה בסרט "ימי טיסה" בשנת 1965.

אלנטובה גילמה 28 תפקידים על במת התיאטרון ו-27 בסרטי קולנוע. התפרסמה בעיקר בזכות התפקיד הנשי הראשי בסרט זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר - מוסקבה אינה מאמינה בדמעות. משנת 2009 מנהלת, יחד עם בעלה השחקן והבמאי ולדימיר מנשוב, סדנה למשחק ובימוי ב-VGIK (המכון הכלל-סובייטי הממלכתי לקולנוע שבמוסקבה).

מאוקטובר 2011 אלנטובה משחקת לצד בעלה בהצגה "אהבה. מכתבים" בתיאטרון על-שם פושקין של מוסקבה. ההצגה מבוססת על מחזהו של האמריקאי א"ר גורניי(אנ') "מכתבי אהבה" ובו שתי דמויות בלבד. היא בוימה על ידי בתם של בני-הזוג - יוליה מנשובה (שחקנית במקצועה).

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה השנייה ללימודיה בבית הספר לתיאטרון, התחתנה עם חברה ללימודים - ולדימיר מנשוב. המשיכה לשאת את שם המשפחה של אביה והייתה מוכרת כוורה ביקובה. ב-1969 לבני-הזוג נולדה בתם היחידה - יוליה מנשובה (כיום שחקנית ומנחת תוכנית טלוויזיה). בעקבות לידת הבת, ורה ביקובה אימצה את שם המשפחה של אמה - אלנטובה.

אלנטובה היא סבתא לאנדריי גורדין (יליד 1997) וטייסיה גורדינה (2003) - ילדיהם של בתה יוליה וחתנה השחקן איגור גורדין.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ברית המועצות (1981, על התפקיד הנשי הראשי בסרט "מוסקבה אינה מאמינה בדמעות")
  • פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי "סן-מישל" בבריסל (1981, על אותו תפקיד)
  • האמנית הנכבדה של רוסיה הסובייטית (1982)
  • הפרס הממלכתי של רוסיה הסובייטית על-שם האחים ואסילייב (1986, על התפקיד הנשי הראשי בסרט "זמן המשאלות")
  • אמן העם של הפדרציה הרוסית (1992, על זכויותיה הרבות בתחום אמנות התיאטרון)
  • אות הידידות (2001)
  • אות הכבוד (רוסיה) (2007)
  • אות "על הצטיינות בשירות המולדת" מדרגה רביעית (2012, על תרומתה הרבה לפיתוח אמנות התיאטרון והקולנוע במולדתה, פעילותה היצירתית רבת השנים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורה אלנטובה בוויקישיתוף