מוסקבה אינה מאמינה בדמעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסקבה אינה מאמינה בדמעות
Москва слезам не верит
בימוי ולדימיר מנשוב
תסריט ולנטין צ'רניך
שחקנים ראשיים אלכסיי בטלוב, ורה אלנטובה, אירינה מורביובה
מוזיקה סרגיי ניקיטין
צילום איגור סלבנביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מוספילם עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מוספילם
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בפברואר 1980
משך הקרנה 148 דקות
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט רומנטי, מלודרמה, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים בשנת 1981 זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (ברוסית: Москва́ слеза́м не ве́рит) הוא סרט דרמה סובייטי שהופק על ידי אולפני הסרטים "מוספילם" ובוים על ידי ולדימיר מנשוב. בכורת הסרט התקיימה ב-11 בנובמבר 1980, והוא הפך לשובר קופות בברית המועצות (למעלה מ-90 מיליון צופים). בשנת 1981 זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקבה, סוף שנות ה-50, במעונות הבירה מתגוררות שלוש חברות פרובינציאליות. גורלן התפתח לפי טבעה של כל אחת מהבנות.

אנטונינה הצנועה, מתחילה לעבוד כצבעית, מאוחר יותר היא נישאה לפועל מוסקבאי פשוט, מגדלת שלושה ילדים, נאהבת ואוהבת את בעלה. ללודמילה האופנתית מפגינה ביטחון עצמי רב, היא רואה במוסקבה עיר של הזדמנויות, כרטיס לוטו לאושר, היא מחליטה שתינשא אך ורק למוסקבאי עשיר ומפורסם. כדי לממש את תוכניותיה השאפתניות, לודמילה מוכנה ללכת על הכול. היא נישאה לשחקן הוקי סרגיי גורין המפורסם, אך בעלה לא עומד בנטל התהילה והורס עצמו בשתייה. לודמילה נשארת חסרת כל.

יקטרינה, מושפעת מסגנונה של לודמילה, התחזתה לביתו של מוסקבאי עשיר. בהמשך היא משלמת מחיר כבד על כל שקריה. היא מתאהבת בצלם טלוויזיה ונכנסת ממנו להריון אך כאשר נודע לו שאין לה דירה יוקרתית בשכונה חדשה, הוא נוטש אותה.

לאחר 20 שנים, ליקטרינה בת מתבגרת שאותה היא גידלה לבדה. היא בוגרת מכון לטכנולוגיה כימית והפכה למנהלת של מפעל גדול. עכשיו, היא הפכה ל"אשת ברזל" בת 40, אך עדיין חולמת על אהבה. בסופו של דבר האהבה מגיעה אליה בדמותו של מסגר מקסים המכונה גושה, שגר בשכונה ענייה בדירת שותפים ישנה. עוד בתחילת הכרותם גושה מצהיר כי לא יסכים שלבת זוגו תהייה הכנסה ומעמד גבוהים משלו כך שיקטרינה מסתירה מגושה את זהותה. כאשר גושה מגלה שיקטרינה הסתירה ממנו פרט כל כך חשוב בחייה הוא עוזב את הבית.

את יחסיהם הנתונים במשבר מצילים חבריה של קטרינה: בעלה של אנטונינה מאתר את גושה ומשכנע אותו לחזור, הוא מסביר לו שיקטרינה פחדה שלא תמצא חן בעיניו של גושה, שהתרגל בחיים להיות במקום הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
1947‏-1955 (לשם כבוד) מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956‏-1960 לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961‏-1980 מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות נשמרות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981‏-2000 מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-2020 שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד שבעיניים (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)
2021-היום הנהגת של מר יוסוקה (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אזור העניין (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוסקבה_אינה_מאמינה_בדמעות&oldid=37884691"