ורוות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ורוות מתקופת הפליסטוקן בצוקי סקרבורו בטורונטו, אונטריו, קנדה

וָרווֹת – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע, אשר עוביין אינו עולה על מילימטרים ספורים. השימוש בצורת הרבים מצביע על שכבות זוגיות האופייניות לריבוד זה.

מקור השם Varv בשבדית, ובין פירושיו השונים: "היקפי", "בשכבות" ו"עיגול". כאשר נטבע הביטוי ב-1862 הוא שימש לתאר את השכבות השנתיות השונות במשקעי אגם קרחוני. בקונגרס הגאולוגי שנערך בסטוקהולם בשנת 1910 הציע הגאולוג השבדי גרארד דה גיר כי השם ישמש לתאור רשמי של כל מערכת שכבות עונתית-שנתית, לאחר שהבחין בדמיון שבין ריבוד משקעים לטבעות שנתיות בחתכי עצים. עם זאת, הרעיון לפיו מתקיים קצב השקעה שנתי או עונתי היה מוכר לפחות מאתיים שנה קודם לכן.

היווצרות ורוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורוות נוצרות במגוון סביבות היווצרות ימיות ואגמיות ובשינויים שנתיים ועונתיים.

ורווה אופיינית לאגם קרחוני היא משקע בן שתי שכבות:

  • שכבה ראשונה – ריבוד קיצי בהיר המכיל משקע גס-גרגיר הנוצר כאשר מי הפשרת שלגים מסיעים סחף אל האגם.
  • שכבה שנייה – ריבוד חורפי וכהה המכיל משקע שחק זעיר-גרגיר (דטריטי) הנוצר כאשר פוחתת זרימת מים אל האגם ובעת קפיאת פני השטח שלו.

ורוות שנוצרו בקרקעית אגם מצביעות על גילו של האגם באמצעות מספר השכבות, ומספקות מידע על אירועים גאולוגיים שהשפיעו על התפתחותו.

בנוסף לשינויים עונתיים בתהליך ההשקעה וההרבדה, היווצרות ורוות תלויה בסביבה דלה בחמצן. סביבה כזו מונעת תהליכי ערבול ביוגניים (bioturbation) המשנים את הריבוד העדין של המשקע, ומאפשרת שימור של הריבוד המקורי.

סלע מקומי שנוצר על ידי ורוות הוא חוואר הלשון האופייני לאזור דרום ים המלח.