לדלג לתוכן

נחל פרצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נחל פרצים
מידע כללי
אורך 5.5 קילומטרים
יובלים נחל לוט, נחל עידית, נחל סדום, נחל בקיעים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך ים המלח, עמק זוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פתח הארובה של מערת הקמח הנפתח למישור עמיעז. ניתן לראות את הערוץ בו ממוקמת המערה הנמצא מתחת למישור. פתחה השני של המערה נמצא בתור ערוץ נחל פרצים.

נַחַל פְּרָצִים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו 5.5 ק"מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך לעמק זוהר ולים המלח מצפון להר סדום. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו מטרים אחדים.

חוואר הלשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי תצורת הלשון (הנקראת גם "חוואר הלשון", אף כי הסלע אינו חוואר).

התצורה מורכבת מורוות (שכבות של סלעי משקע) שנוצרו בימת הלשון. בעונות החורף שקעו בימה חרסיות וחומרי סחף שנשטפו לימה על ידי מערכת נחלים ויצרו את השכבות הכהות. בעונת הקיץ עלתה מליחות המים ונוצרו השכבות הבהירות משקיעה של ארגוניט.

הקמטים בשכבות הלשון נוצרו כתוצאה מרעידות אדמה, שעירבלו את שכבות הבוץ בהם שקעו שכבות חרסית וארגוניט צעירות שלא הספיקו להתגבש לגמרי. בדרך זו נוצרו הקימוטים המאפיינים את שכבות הלשון בנחל.

בערוצו של הנחל נמצאת מערת הקמח, הקרויה על שם האבקה הלבנה הנוצרת משחיקת סלעי תצורת הלשון הדומה לקמח. למערה שני פתחים, האחד בערוץ הנחל והשני, מעין ארובה היוצאת למישור עמיעז. עקב התמוטטות שאירעה ביציאה מן המערה, המערה נסגרה למטיילים, ויש שלט בכניסה המזהיר את המבקשים שלא להיכנס מפני סיכון חיים. ואכן, היציאה מן המערה לעבר מישור עמיעז קשה ביותר, שכן הוא דורש טיפוס על דופן צרה, ולכן, מתאים למטיבי לכת בלבד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.