ז'איר דה רוסה פינטו
![]() | ||||
ז’איר במדי ואסקו דה גאמה בשנת 1945 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
21 במרץ 1921 Quatis, ריו דה ז'ניירו, ברזיל | |||
פטירה |
28 ביולי 2005 (בגיל 84) ריו דה ז'ניירו, ברזיל | |||
גובה | 1.68 מטרים | |||
עמדה | קשר התקפי/חלוץ מרכזי | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
![]() ![]() |
ז'איר דה רוסה פינטו (בפורטוגזית: Jair Da Rosa Pinto; 21 במרץ 1921 – 28 ביולי 2005), או בקיצור ז'איר, היה כדורגלן ומאמן ברזילאי, ששיחק בעמדת הקשר התקפי. הוא אחד מגדולי הכדורגלנים הברזילאים בשנות ה-40 וה-50, הזכור בעיקר בזכות הופעתיו בקמפיין מונדיאל 1950. ז'איר, ששיחק לעיתים בעמדת החלוץ מרכזי, נודע בסגנון המשחק החופשי והיכולות הטכניות שלו.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז’איר ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת ברזיל ב-5 במרץ 1940, בתבוסה 6–1 לארגנטינה, על אף שכבש את השער היחיד לזכותה. לאורך שנות ה-40 ז’איר שיחק בה בקביעות, כשהרגע הגדול ביותר שלו בתקופה זו הגיע בשנת 1944, כאשר כבש שלושער נגד אורוגוואי במשחק ידידות בסאו פאולו. הוא לקח חלק בנבחרת שסיימה כסגנית בטורנירי קופה אמריקה 1945 ו-1946, והיווה חלק חשוב בזכייתה בקופה אמריקה 1949, שנערך בברזיל. ז’איר סיים כמלך שערי הטורניר עם 9 שערים וכבש צמד בניצחון 0–7 על פרגוואי.
מונדיאל 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 הכישרון של ז'איר הוערך ברחבי העולם, כאשר גביע העולם נערך בברזיל. לצד זיזיניו ואדמיר, ז'איר היה משחקניה הבולטים שעזרו לנבחרת להגיע להישגים בטורניר. הוא הבקיע שני שערים, הראשון בסיבוב הראשון בניצחון 0–4 על מקסיקו, והשני הגיע בסיבוב השני בניצחון 1–6 על ספרד. ז'איר פתח במרקנאסו נגד אורוגוואי, משחק שבו ברזיל הייתה זקוקה לתיקו כדי להיות אלופת העולם. במחצית הראשונה החמיץ מצב קורץ כאשר בעט לקורה, ומשם הפסידו 2–1 בתום המשחק. ההפסד הפך עבור הברזילאים לטרגדיה לאומית, שקיבלה את הכינוי "אסון המרקאנה".
אחרי 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוחר אחרי ההפסד במרקנאסו צוטט ז’איר אומר: "אני אקח את ההפסד הזה לקבר". הוא בהחלט קיבל זמן להרהר על ההפסד, כאשר לא שותף בה מאז עד ינואר 1956, אז ערך רק שתי הופעות נוספות במדי הנבחרת ופרש ממנה.
אחרי הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז’איר אימן מספר קבוצות, בהן סנטוס, פלמיירס ומאדוריירה שם התחיל את הקריירה ככדורגלן. ניתן לו קרדיט על כך שעזר להכניס את פלה, אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, לתוך הקבוצה סנטוס.
ז'איר נפטר ב-28 ביולי 2005 בגיל 84, כתוצאה מזיהום בריאות. נשיא ברזיל לשעבר, ז'איר בולסונארו, נולד ביום הולדתו ה-34 ונקרא על שמו.[2]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ריו דה ז'ניירו: 1945
- אליפות סאו פאולו: 1950
- טורניר ריו-סאו פאולו: 1951
- גביע ריו (לא רשמי): 1951
- אליפות סאו פאולו (3): 1956, 1958, 1960
- טורניר ריו-סאו פאולו: 1959
- סגנית גביע העולם: 1950
- קופה אמריקה: 1949
- אישיים
- מלך השערים בקופה אמריקה: 1949
- הנבחרת המצטיינת של גביע העולם: 1950
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הודעה על פטירה: ז’איר דה רוסה פינטו. פורסם בעיתון הגרדיאן בתאריך ה-16 באוגוסט 2005
- ^ [1]שמו של ז’איר בולסונארו. 29 באוקטובר 2018(בפורטוגזית)