לדלג לתוכן

נבחרת ספרד בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ספרד בכדורגל
מידע כללי
כינוי האדומה, הבחירה
התאחדות ההתאחדות המלכותית לכדורגל ספרדי
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(28 בנובמבר 2024)
3      
 - ניקוד פיפ"א 1,853.27
 - דירוג שיא 1 (נמדד ביולי 2008)
 - דירוג שפל 25 (נמדד במרץ 1998)
מאמן לואיס דה לה פואנטה
קפטן אלברו מוראטה
מירב השערים דויד וייה (59)
מירב ההופעות סרחיו ראמוס (180)
אצטדיון ביתי משתנה
www.sefutbol.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
ספרדספרד ספרד 1 - 0 דנמרק דנמרקדנמרק
בילבאו, ספרד; 7 באוקטובר 1921
הניצחון הכי גדול
הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה ספרד 13 - 0 בולגריה בולגריהבולגריה
מדריד, ספרד; 21 במאי 1933
ההפסד הכי גדול
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית איטליה 7 - 1 ספרד ספרדספרד
אמסטרדם, הולנד; 4 ביוני 1928
אנגליהאנגליה אנגליה 7 - 1 ספרד הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה
לונדון, אנגליה; 9 בדצמבר 1931
גביע העולם בכדורגל
הופעות 16 (הראשונה ב-1934)
ההישג הטוב זכייה (פעם אחת) (2010)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 12 (הראשונה ב-1964)
ההישג הטוב זכייה (4 פעמים) (שיא) (1964, 2008, 2012, 2024)

נבחרת ספרד בכדורגל לגבריםספרדית: Selección de fútbol de España) היא נבחרת הכדורגל הלאומית של ספרד ומייצגת אותה מאז 1921.

הדירוג הנוכחי של נבחרת ספרד ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-3 בעולם, נכון ל-28 בנובמבר 2024; הניקוד הוא 1,853.27 – ללא שינוי לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] ביולי 2008, והדירוג הנמוך ביותר 25 נמדד לראשונה[2] במרץ 1998.

תקופת השיא של נבחרת ספרד כללה זכייה פעמיים ברציפות באליפות אירופה בכדורגל, ב-2008 וב-2012, ובין שני תארים אלה זכתה בגביע העולם בכדורגל, ב-2010. הישג שיא נוסף של נבחרת ספרד היה במסגרת היורו שנערך בספרד ב-1964, כאשר זכתה בגביע לאחר ניצחון 2:1 על נבחרת ברית המועצות במשחק הגמר וכן ב-2024 ביורו שנערך בגרמניה כאשר זכתה בפעם ה-4 לאחר ניצחון על אנגליה בגמר. ב-1984 העפילה הנבחרת למשחק הגמר, אך הפסידה למארחת צרפת, בתוצאה 2:0 והסתפקה בסגנות. הנבחרת נחלה מספר אכזבות בטורנירים שונים, ביניהן הדחה בדו-קרב בעיטות עונשין במונדיאל 1994, ב-2002 וביורו 1996 והדחה בשלב הבתים במונדיאל 1998, מונדיאל 2014 וביורו 2004.

שרשרת הפסדים זו יצרה לנבחרת הספרדית סטיגמה של נבחרת מפסידנית, שאינה מסוגלת לנצח בשלבי ההכרעה. תדמית זאת השתנתה ביורו 2008, שבו זכתה נבחרת ספרד בשנית באליפות אירופה, תחת הדרכתו של לואיס ארגונס, אחרי ניצחון 0–1 על נבחרת גרמניה בגמר משער של פרננדו טורס. לאחר זכייתה ביורו 2008 עלתה ספרד לראש הדירוג העולמי של פיפ"א, והפכה לנבחרת השישית שמובילה את הדירוג. מגמת השינוי נמשכה גם אל מונדיאל 2010, שבו זכתה לאחר ניצחון 0–1 על הולנד משער של אנדרס אינייסטה בהארכה. ההצלחה נמשכה גם אל יורו 2012 בו זכתה, והפכה לנבחרת הראשונה שזוכה בשלושה טורנירים גדולים ברציפות. ספרד זכתה ביורו 2024 בפעם הרביעית בתולדותיה, ובכך הפכה לשיאנית הזכיות בטורניר.

נבחרת ספרד זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת ברצלונה ב-1992 ובאולימפיאדת פריז ב-2024, ובמדליית הכסף באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920, באולימפיאדת סידני ב-2000 ובאולימפיאדת טוקיו ב-2021. כמו כן זכתה הנבחרת באליפות העולם לנוער שנערכה בניגריה ב-1999.

לזכותה של נבחרת ספרד נרשם גם רצף ההעפלות הגדול ביותר למונדיאל דרך המוקדמות כאשר עשתה זאת 9 פעמים ברצף מ-1986 ועד 2018 (כל נבחרת אחרת שהייתה קרובה לכך נעצרה בעקבות העפלה אוטומטית כמארחת או כאלופת העולם).

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המודל האנגלי, ספרד הקימה את התאחדות הכדורגל שלה, ההתאחדות המלכותית לכדורגל ספרדי, בשנת 1909, ואת הליגה המקומית, הליגה הספרדית בכדורגל, בשנת 1928. הבכורה הבינלאומית של ספרד הייתה באולימפיאדת אנטוורפן בשנת 1920, שבה זכתה במדליית הכסף. קודם לכן כללה נבחרת ספרד שחקנים חובבנים וחצי מקצוענים ששיחקו משחקים בינלאומיים לא רשמיים שאורגנו על ידי התאחדות הכדורגל הספרדית. המשחק הביתי הראשון של ספרד היה בשנת 1921 בבילבאו, ובו ניצחה ספרד את בלגיה 0-2.

ספרד היא הנבחרת הראשונה מחוץ לאיים הבריטיים שניצחה את אנגליה. היא עשתה זאת במשחק ידידות במדריד בשנת 1929 שבו ניצחה 3–4. ספרד לא השתתפה בגביע העולם הראשון שהתקיים ב-1930, אך העפילה למונדיאל 1934 והגיעה עד לרבע הגמר לאחר ניצחון 1–3 על ברזיל בשמינית הגמר. ברבע הגמר סיימה ספרד עם איטליה, האלופה שבדרך, בתיקו 1-1, ובמשחק החוזר הפסידה 0–1 והודחה.

בעקבות מלחמת האזרחים בספרד לא השתתפה הנבחרת במונדיאל 1938, ועקב מלחמת העולם השנייה לא התמודדה במסגרת תחרותית עד מונדיאל 1950.

מונדיאל 1950

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד שובצה בבית המוקדם עם נבחרות אנגליה, צ'ילה וארצות הברית, כאשר באותו טורניר רק הראשונה בכל בית עלתה לבית הגמר. במשחקה הראשון בטורניר פיגרה ספרד 0–1 מול ארצות הברית עד לדקה ה-75, אך אז כבשה שלושה שערים בתוך עשר דקות וניצחה 1–3. לספרד הבקיע אסטניסלאו באזורה צמד שערים ותלמו סארה הבקיע שער נוסף. במשחקה השני ניצחה ספרד את צ'ילה 0–2 משעריהם של באזורה וסארה ובמשחקה האחרון בבית המוקדם ניצחה ספרד את אנגליה 0–1 משער של סארה, וסיימה ראשונה במאזן מושלם.

מונדיאל 1950 היה היחיד בהיסטוריה שהוכרע בבית גמר בשיטת ליגה ולא במשחק יחיד. ספרד פתחה את משחקיה בבית הגמר בתיקו 2-2 עם אורוגוואי מצמד שערים של באזורה, ובהמשך הובסה 1–6 על ידי ברזיל ואיבדה סיכוי לזכות בתואר. במשחקה האחרון נגד שוודיה הייתה זקוקה ספרד לתיקו כדי לסיים במקום השלישי, אולם היא הפסידה 1–3 וסיימה במקום הרביעי.

אסטניסלאו באזורה סיים את הטורניר כסגן מלך השערים עם 5 כיבושים. תלמו סארה הבקיע ארבעה שערים.

ספרד לא הצליחה להעפיל לשני גביעי העולם הבאים. במוקדמות מונדיאל 1954 היא הפסידה לטורקיה בהגרלה, לאחר שכל אחת מהן ניצחה בביתה את השנייה והמשחק המכריע הנוסף הסתיים בתיקו. במוקדמות מונדיאל 1958 סיימה ספרד שנייה בבית המוקדם אחרי סקוטלנד.

אליפות אירופה 1964

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה הראשונה שהתקיימה בשנת 1960 ניצחה ספרד פעמיים את פולין בשמינית הגמר, אך סירבה להגיע לברית המועצות על מנת לשחק נגד נבחרתה ברבע הגמר עקב הנסיבות הפוליטיות בין שתי המדינות. כעבור שנתיים העפילה ספרד למונדיאל 1962, והודחה בשלב הבתים.

כעבור שנתיים נבחרה ספרד לארח את יורו 1964. מאמן הנבחרת חוסה וייאלונגה הוביל אותה לניצחונות על רומניה, צפון אירלנד ואירלנד בדרך לחצי גמר הטורניר. בחצי הגמר ניצחה ספרד את הונגריה, המועמדת המובילה לזכייה, 1-2 בהארכה משעריהם של חסוס מריה פרדה ואמנסיו אמארו. במשחק הגמר ניצחה את ברית המועצות 1-2 לעיני למעלה מ-79,000 צופים באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, ביתה של ריאל מדריד. חסוס מריה פרדה ומרסלינו מרטינס הבקיעו את השערים לספרד בגמר. הזכייה הראשונה באליפות אירופה היוותה את הזכייה הראשונה של נבחרת ספרד בתואר משמעותי בזירה הבינלאומית, הישג ששוחזר רק 44 שנים מאוחר יותר.

מונדיאל 1982 ואליפות אירופה 1984

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הזכייה באליפות אירופה נכנסה ספרד לתקופה ארוכה ושחונה ללא הישגים משמעותיים.

בשנת 1966 העפילה ספרד למונדיאל, אך הודחה כבר בשלב הבתים. כעבור שנתיים כשלה ספרד בניסיון ההגנה על תוארה כאלופת אירופה, כאשר הודחה במוקדמות אליפות אירופה ברבע הגמר על ידי אנגליה. ספרד כשלה בניסיונות ההעפלה שלה גם למונדיאל 1970 וליורו 1972.

במוקדמות מונדיאל 1974 הודחה ספרד בפעם השנייה ברציפות לאחר הפסד במשחק מכריע ליוגוסלביה. במוקדמות יורו 1976 הודחה ספרד בפעם השלישית ברציפות לאחר הפסד ברבע הגמר לגרמניה המערבית. בסך הכל כשלה ספרד להעפיל לחמישה טורנירים משמעותיים ברציפות. רצף הכישלונות תם במונדיאל 1978, שאליו הצליחה ספרד להעפיל, ובו הודחה בשלב הבתים. ספרד הצליחה להעפיל גם ליורו 1980, אך הודחה בשלב הבתים ללא ניצחון.

ספרד נבחרה לארח את גביע העולם, לראשונה בתולדותיה, בשנת 1982. ציפיות גבוהות ליוו את הנבחרת המארחת, אך היא פתחה את שלב הבתים בתוצאת תיקו מאכזבת נגד הונדורס. בהמשך ניצחה ספרד את יוגוסלביה והפסידה לצפון אירלנד, והעפילה לשלב הבא מהמקום השני בבית.

בשלב הבתים השני הפסידה ספרד לגרמניה המערבית, ואיבדה סיכוי להעפיל לחצי הגמר. את משחקיה בטורניר סיימה ספרד בתיקו עם אנגליה, ובסך הכל רשמה טורניר מאכזב למדי.

כעבור שנתיים רשמה ספרד העפלה דרמטית ליורו 1984. במשחקה האחרון בשלב המוקדמות נגד מלטה הייתה זקוקה ספרד לניצחון בהפרש של 11 שערים לפחות על מנת לעלות לטורניר הגמר על חשבון הולנד. לאחר שהובילה 1–3 במחצית המשחק, הבקיעה ספרד תשעה שערים במחצית השנייה כדי לנצח 1–12 ולהעפיל לטורניר הגמר. הטורניר עצמו היה מוצלח עבור הנבחרת הספרדית. היא פתחה אותו בשתי תוצאות תיקו 1-1 נגד רומניה ופורטוגל ובניצחון 0–1 על גרמניה המערבית כדי לעלות מהמקום הראשון בבית משלב הבתים. בחצי הגמר סיימה ספרד בתיקו 1-1 עם דנמרק וניצחה בבעיטות הכרעה 4-5 שהעלו אותה למשחק הגמר מול צרפת. במשחק הגמר הפסידה ספרד 0–2 וסיימה במקום השני, אך היה זה ההישג הטוב ביותר של ספרד מזה עשרים שנה.

השנים הבאות של נבחרת ספרד היו משופעות בנבחרות חזקות שנטו להרשים בשלבים המוקדמים של התחרויות ולהיכשל ברגעי ההכרעה. דוגמה טובה לכך ניתן היה לראות במונדיאל 1986, שאותו פתחה ספרד דווקא בהפסד לברזיל אך בהמשך ניצחה את צפון אירלנד ואת אלג'יריה, והעפילה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר הביסה ספרד בתצוגה מצוינת את דנמרק 1-5 מרביעייה של אמיליו בוטרגניו, אולם ברבע הגמר סיימה בתיקו 1-1 עם בלגיה והודחה מהטורניר בבעיטות הכרעה.

כעבור שנתיים העפילה ספרד ליורו 1988, אך הודחה בשלב הבתים.

במונדיאל 1990 פתחה ספרד היטב את הטורניר כאשר סיימה ראשונה בשלב הבתים, אך הודחה בשמינית הגמר על ידי יוגוסלביה לאחר הארכה.

יורו 1992 היה הטורניר המשמעותי האחרון שאליו לא הצליחה ספרד להעפיל.

במונדיאל 1994 הצליחה ספרד להעפיל עד לרבע הגמר, אך הפסידה לאיטליה והודחה.

את יורו 1996 סיימה ספרד ללא הפסד, אך הודחה ברבע הגמר בבעיטות הכרעה על ידי אנגליה.

מונדיאל 1998 נרשם ככישלון עבור ספרד. הנבחרת הודחה כבר בשלב הבתים, לראשונה מזה עשרים שנה, למרות ניצחון 1–6 על בולגריה במחזור הסיום של שלב הבתים.

ביורו 2000 סיימה ספרד במקום הראשון בבית המוקדם לאחר ניצחון דרמטי 3–4 במחזור הסיום על יוגוסלביה. הספרדים פיגרו שלוש פעמים במשחק והפכו פיגור 2–3 בדקה ה-90 לניצחון בתוספת הזמן. ברבע הגמר הודחה ספרד על ידי האלופה שבדרך, צרפת.

מונדיאל 2002 היווה דוגמה נוספת לנבחרת ספרדית מוכשרת, אשר נכשלת ברגעי ההכרעה. ספרד ניצחה בכל משחקיה בשלב הבתים וסיימה ראשונה, כשהיא מבקיעה שלושה שערים בכל משחק. מאזנה של ספרד בשלב הבתים היה שני רק לברזיל. בשמינית הגמר ניצחה ספרד את אירלנד בבעיטות הכרעה וברבע הגמר הודחה על ידי קוריאה הדרומית המפתיעה בבעיטות הכרעה.

יורו 2004 הסתיים בהדחה מוקדמת בשלב הבתים, ובמונדיאל 2006 סיימה ספרד את שלב הבתים במאזן מושלם בפעם השנייה ברציפות אך הודחה בשמינית הגמר על ידי נבחרת צרפת שסיימה במקום השני.

יורו 2008 היה הטורניר ששבר את בצורת התארים של נבחרת ספרד, והוכיח שהיא מסוגלת לנצח גם בשלבי ההכרעה המאוחרים. ספרד זכתה באליפות אירופה בפעם השנייה בתולדותיה, ובפעם הראשונה לאחר 44 שנים. ספרד השיגה מאזן מושלם בשלב הבתים כאשר הביסה 1–4 את רוסיה וניצחה 1–2 את שוודיה ואת יוון. בעקבות ניצחונותיה סיימה ספרד במקום הראשון בבית. בשלב רבע הגמר ניצחה ספרד את איטליה 2-4 בבעיטות הכרעה, לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 0-0. בחצי הגמר ספרד הביסה שוב את רוסיה, הפעם בתוצאה 0–3 משעריהם של צ'אבי, דניאל גוויסה ודויד סילבה. במשחק הגמר ניצחה ספרד את גרמניה 0-1 משער ניצחון של פרננדו טורס בדקה ה-33. דויד וייה סיים כמלך השערים של הטורניר עם ארבעה שערים וצ'אבי נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין בטורניר. שחקני נבחרת בולטים נוספים היו השוער איקר קסיאס, קרלס פויול, קרלוס מרצ'נה, ססק פברגאס, אנדרס אינייסטה, מרקוס סנה ופרננדו טורס. מאמן הנבחרת היה לואיס אראגונס.

מונדיאל 2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד השתתפה לראשונה בגביע הקונפדרציות בשנת 2009, וניצחה בכל שלושת משחקיה בבית המוקדם. בכך קבעה ספרד שיא של 15 ניצחונות רצופים במשחקים רשמיים והשוותה את שיאה של ברזיל העומד על 35 משחקים רצופים ללא הפסד. הרצף נקטע בהפסד מפתיע לארצות הברית בחצי הגמר, ובסופו של דבר סיימה ספרד במקום השלישי לאחר ניצחון 2–3 בהארכה על דרום אפריקה.

ספרד העפילה למונדיאל 2010 לאחר שניצחה בכל עשרת משחקיה בשלב המוקדמות. את הטורניר פתחה ספרד בהפסד מפתיע 0–1 לנבחרת שווייץ, אך בהמשך גברה על נבחרות הונדורס וצ'ילה, והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. את כל ארבעת משחקיה בשלב הנוק-אאוט של הטורניר סיימה ספרד בניצחון 0–1: בשמינית הגמר מול פורטוגל, ברבע הגמר מול פרגוואי, בחצי הגמר מול גרמניה ובגמר מול הולנד, משער בהארכה של אנדרס אינייסטה בדקה ה-116.

נבחרת ספרד ברגע הזכייה ביורו 2012

הכובש המצטיין של ספרד במונדיאל זה היה דויד וייה, שעם חמישה שערים בסך הכל חלק את תואר מלך השערים של הטורניר עם שלושה שחקנים נוספים: תומאס מולר, וסלי סניידר ודייגו פורלאן.

ספרד העפילה ליורו 2012 לאחר שניצחה בכל משחקיה בשלב המוקדמות. את הטורניר פתחה ספרד בתיקו 1-1 מול איטליה ובהמשך גברה בתוצאה 0–4 על אירלנד ובתוצאה 0–1 על קרואטיה. ברבע הגמר ניצחה ספרד בתוצאה 0–2 את צרפת ובחצי הגמר ניצחה בתוצאה 2–4 את פורטוגל לאחר דו-קרב בעיטות עונשין. ספרד זכתה בטורניר לאחר ניצחון בתוצאה 0–4 על איטליה במשחק הגמר של הטורניר. בכך הפכה ספרד לנבחרת הראשונה שזוכה בשלושה טורנירים חשובים ברצף (יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012). בגביע הקונפדרציות 2013 העפילה ספרד למשחק הגמר, בו הפסידה 0:3 לנבחרת ברזיל.

הסמל על מדי הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 גילו בספרד שהמגן באמצע הסמל שייך לבית הבורבון הצרפתי במקום זה הספרדי כבר משנת 1981. יום לאחר הפרשיה הציגו מרטין מונטויה ומרקל סוסאיטה את המדים החדשים עם הסמל המתוקן[3].

מונדיאל 2014 ויורו 2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד העפילה למונדיאל 2014 בברזיל מהמקום הראשון בבית המוקדם לאחר שגם בו לא הפסידה באף משחק ואף השיגה ניצחון חוץ יוקרתי בצרפת. בטורניר הגמר שובצה ספרד לבית מוקדם עם נבחרות הולנד, צ'ילה ואוסטרליה. במשחקה הראשון בטורניר הושפלה ספרד על ידי הולנד כאשר הובסה בתוצאה 1–5. תבוסה זו הייתה הקשה ביותר של אלופת עולם מכהנת בגביע העולם וכן התבוסה הגדולה ביותר של ספרד בגביע העולם מאז 1950 (שאף הוא נערך בברזיל). ספרד לא הצליחה להתאושש ממכה כואבת זו והפסידה גם במשחקה השני בטורניר לצ'ילה 0–2, תוצאה שהדיחה אותה מהמשך המשחקים כבר לאחר שני משחקים בלבד בשלב הבתים. בכך הפכה ספרד לאלופת העולם המכהנת החמישית שמודחת כבר בשלב הבתים והראשונה מאז 1950 שמודחת לאחר שני משחקים בלבד. במשחקה האחרון בשלב הבתים, שנערך לפרוטוקול בלבד, ניצחה ספרד את אוסטרליה 0-3.
ביורו 2016 נפרדה ספרד גם מתואר אלופת אירופה, אחרי שתי אליפויות רצופות, לאחר שהודחה בשמינית הגמר על ידי איטליה 0–2. בכך גמלה איטליה לספרד על ההפסד בגמר האליפות הקודמת.

מונדיאל 2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד העפילה למונדיאל 2018 לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדמות לפני איטליה במאזן של 9 ניצחונות ותוצאת תיקו אחת. בטורניר הגמר סיימה ספרד בתיקו 3-3 עם פורטוגל ובהמשך ניצחה את אירן 0–1 וסחטה תיקו 2-2 מול מרוקו לאחר שהבקיעה את שער השוויון בתוספת הזמן. בזכות שער זה, סיימה ספרד במקום הראשון בבית כאשר היא מקדימה את פורטוגל, שסיימה עם אותו מספר נקודות והפרש שערים, בזכות שער זכות אחד. בשלב שמינית הגמר סיימה ספרד בתיקו 1-1 עם רוסיה המארחת והודחה לאחר הפסד 3–4 בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים.

ספרד זכתה בגביע המשחק ההוגן במונדיאל 2018.

ספרד העפילה ליורו 2020, לאחר שסיימה במקום הראשון בבית המוקדמות לפני שוודיה עם 8 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. בטורניר הגמר, אירחה ספרד את משחקי הבית שלה. היא פתחה בתיקו 0-0 עם שוודיה, עימה התמודדה גם בשלב המוקדמות, ולאחר מכן סיימה בתיקו 1-1 עם פולין. במשחקה האחרון בבית הביסה ספרד את סלובקיה 0-5 והעפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית. בשמינית הגמר התמודדה ספרד נגד קרואטיה ונקלעה לפיגור 1-0. ספרד הפכה ל-1-3 כאשר נותרו 13 דקות לסיום, אולם בדקות הסיום קרואטיה הצליחה להשוות ל-3-3- ולכפות הארכה. בהארכה ניצחה ספרד 3-5 והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר שוב הגיעה ספרד להארכה, כאשר סיימה סתיקו 1-1 עם שווייץ. בהארכה לא הושגה הכרעה ובבעיטות הכרעה מ-11 מטר ספרד ניצחה 1-3 והעפילה לחצי הגמר. גם בחצי הגמר סיימה ספרד בתיקו 1-1 עם איטליה והגיעה להכרעה בבעיטות מ-11 מטר. הפעם ספרד הפסידה 4-2 והודחה.

מונדיאל 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד העפילה למונדיאל 2022 לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדמות, שוב לפני שוודיה. בטורניר הגמר הביסה ספרד את קוסטה ריקה 0-7 בשלב הבתים, מה שהיווה את ניצחונה הגבוה ביותר במסגרת המונדיאל. אולם בהמשך סיימה ספרד בתיקו 1-1 עם גרמניה והפסידה ליפן 2-1. בעקבות ההפסד סיימה ספרד במקום השני בבית, אחרי יפן, והקדימה את גרמניה, שסיימה עימה באותו מספר נקודות, בזכות הפרש שערים עדיף. בשמינית הגמר אכזבה ספרד כשסיימה בתיקו 0-0 עם מרוקו והודחה לאחר שהפסידה 3-0 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. היה זה הטורניר הגדול השלישי ברציפות בו ספרד מודחת בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים.

ספרד העפילה ליורו 2024. בשלב הבתים הביסה ספרד את קרואטיה 0-3, גברה על איטליה 0-1 וניצחה את אלבניה 0-1. בכך הייתה לנבחרת היחידה בטורניר שסיימה את שלב הבתים במאזן מושלם וללא ספיגת שער. בשמינית הגמר הביסה ספרד את גיאורגיה 1-4. ברבע הגמר גברה על גרמניה המארחת 1-2 משער ניצחון של מיקל מרינו דקה לסיום ההארכה. בחצי הגמר ניצחה ספרד את צרפת 1-2 ועלתה לגמר היורו.[4]

ב-14 ביולי 2024, זכתה נבחרת ספרד ביורו 2024 לאחר שגברה על אנגליה 2-1.[5][6]

סגל הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סגל שחקני הנבחרת לקראת משחקי יורו 2024.

נתוני הופעות ושערים מעודכנים ל-16 ביוני 2024

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער דויד ראיה 15 בספטמבר 1995 4 0 אנגליהאנגליה ארסנל
13 שוער אלכס רמירו 24 במרץ 1995 1 0 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
23 שוער אונאי סימון 11 ביוני 1997 40 0 ספרדספרד אתלטיק בילבאו
2 הגנה דני קרבחאל 11 בינואר 1992 43 0 ספרדספרד ריאל מדריד
3 הגנה רובין לה נורמן 11 בנובמבר 1996 10 1 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
4 הגנה נאצ'ו פרננדס 18 בינואר 1990 24 1 ספרדספרד ריאל מדריד
5 הגנה דניאל ויויאן 5 ביולי 1999 2 0 ספרדספרד אתלטיק בילבאו
12 הגנה אלחנדרו גרימלדו 20 בספטמבר 1995 3 0 גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
14 הגנה איימריק לאפורט 27 במאי 1994 28 1 ערב הסעודיתערב הסעודית א-נסר
22 הגנה חסוס נבאס 21 בנובמבר 1985 52 5 ספרדספרד סביליה
24 הגנה מארק קוקורייה 22 ביולי 1998 3 0 אנגליהאנגליה צ'לסי
6 קשר מיקל מרינו 22 ביוני 1996 20 1 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
8 קשר פביאן רואיס 2 בינואר 1996 22 1 צרפתצרפת פריז סן ז'רמן
15 קשר אלכס באנה 20 ביולי 2001 3 1 ספרדספרד ויאריאל
16 קשר רודרי 22 ביוני 1996 49 3 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
18 קשר מרטין סובימנדי 2 בפברואר 1999 6 0 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
20 קשר פדרי 25 בנובמבר 2002 19 0 ספרדספרד ברצלונה
25 קשר פרמין לופס 11 במאי 2003 1 0 ספרדספרד ברצלונה
7 חלוץ אלברו מוראטה 23 באוקטובר 1992 72 34 איטליהאיטליה מילאן
9 חלוץ חוסלו מאטו 27 במרץ 1990 10 5 ערב הסעודיתערב הסעודית אל-גראפה
10 חלוץ דני אולמו 7 במאי 1998 33 8 גרמניהגרמניה ברצלונה
11 חלוץ פראן טורס 29 בפברואר 2000 41 19 ספרדספרד ברצלונה
17 חלוץ ניקו ויליאמס 12 ביולי 2002 13 2 ספרדספרד אתלטיק בילבאו
19 חלוץ לאמין ימאל 13 ביולי 2007 6 2 ספרדספרד ברצלונה
21 חלוץ מיקל אויארסבאל 11 במאי 1992 29 10 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
26 חלוץ איוסה פרס 29 ביולי 1993 1 1 ספרדספרד ויאריאל

שחקני סגל לאחרונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנים הבאים זומנו לנבחרת ב-12 החודשים האחרונים.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
שוער רוברט סאנצ'ס 18 בנובמבר 1997 1 0 אנגליהאנגליה צ'לסי
שוער דויד דה חאה 7 בנובמבר 1990 45 0 איטליהאיטליה פיורנטינה
שוער קפה אריסבלאגה 3 באוקטובר 1994 11 0 ספרדספרד ריאל מדריד
שוער אלבארו פרננדס יורנטה 13 באפריל 1998 1 0 אנגליהאנגליה ברנטפורד
שוער ז'וזפ מרטינס 27 במאי 1998 1 0 איטליהאיטליה גנואה
שוער איניאקי פניה 2 במרץ 1999 0 0 ספרדספרד ברצלונה
הגנה דייגו יורנטה 16 באוגוסט 1993 8 0 איטליהאיטליה רומא
הגנה חוסה לואיס גאיה 25 במאי 1995 17 3 ספרדספרד ולנסיה
הגנה איניגו מרטינס 17 במאי 1991 17 0 ספרדספרד ברצלונה
הגנה סרחיו רגילון 16 בדצמבר 1996 6 0 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
הגנה פדרו פורו 13 בספטמבר 1999 1 0 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר
הגנה ראול אלביול 4 בספטמבר 1985 58 0 ספרדספרד ויאריאל
הגנה חואן מירנדה 19 בינואר 2000 1 1 ספרדספרד ריאל בטיס
הגנה מארק קוקורייה 22 ביולי 1998 1 0 אנגליהאנגליה צ'לסי
הגנה אוסקר מינגסה 13 במאי 1999 1 0 ספרדספרד ברצלונה
הגנה סרחיו ראמוס 30 במרץ 1986 180 23 ספרדספרד סביליה
קשר מיקל מרינו 22 ביוני 1996 11 0 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
קשר פבלו פורנאלס 22 בפברואר 1996 6 1 אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד
קשר ברייס מנדס 7 בינואר 1997 4 1 ספרדספרד סלטה ויגו
קשר ברהים דיאס 3 באוגוסט 1999 1 1 ספרדספרד ריאל מדריד
קשר סרג'י רוברטו 7 בפברואר 1992 11 1 ספרדספרד ברצלונה
קשר טיאגו אלקנטרה 11 באפריל 1991 46 2 אנגליהאנגליה ליברפול
קשר פביאן רואיס 3 באפריל 1996 15 1 צרפתצרפת פריז סן ז'רמן
קשר גונסאלו וייאר 23 במרץ 1998 1 0 איטליהאיטליה רומא
קשר אנטוניו בלנקו 23 ביולי 2000 1 0 ספרדספרד ריאל מדריד קסטיליה
קשר סרחיו קנאלס 16 בפברואר 1991 10 1 ספרדספרד ריאל בטיס
קדמי ראול דה תומאס 17 באוקטובר 1997 2 0 ספרדספרד אספניול
קדמי רודריגו מורנו 6 במרץ 1991 27 8 אנגליהאנגליה לידס יונייטד
קדמי אנסו פאטי 31 באוקטובר 2002 4 1 אנגליהאנגליה ברייטון אנד הוב אלביון
קדמי מיקל אויארסבאל 21 באפריל 1997 21 6 ספרדספרד ריאל סוסיאדד
קדמי בריאן חיל 11 בפברואר 2001 4 0 אנגליהאנגליה טוטנהאם
קדמי אדאמה טראורה 25 בינואר 1996 8 0 אנגליהאנגליה פולהאם
קדמי אבל רואיס 28 בינואר 2000 2 0 פורטוגלפורטוגל ספורטינג בראגה
קדמי ג'רארד מורנו 7 באפריל 1992 17 5 ספרדספרד ויאריאל
קדמי לאמין ימאל 13 באפריל 2007 3 2 ספרדספרד ברצלונה
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 לא נרשמה
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 רבע גמר 3 1 1 1 4 3
צרפתצרפת 1938 פרשה בעקבות מלחמת האזרחים בספרד
ברזילברזיל 1950 מקום רביעי 6 3 1 2 10 12
שווייץשווייץ 1954 לא העפילה
שוודיהשוודיה 1958
צ'ילהצ'ילה 1962 סיבוב ראשון 3 1 0 2 2 3
אנגליהאנגליה 1966 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 5
מקסיקומקסיקו 1970 לא העפילה
גרמניהגרמניה 1974
ארגנטינהארגנטינה 1978 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
ספרדספרד 1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 1 2 2 4 5
מקסיקומקסיקו 1986 רבע גמר 5 3 1 1 11 4
איטליהאיטליה 1990 שמינית גמר 4 2 1 1 6 4
ארצות הבריתארצות הברית 1994 רבע גמר 5 2 2 1 10 6
צרפתצרפת 1998 סיבוב ראשון 3 1 1 1 8 4
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 רבע גמר 5 3 2 0 10 5
גרמניהגרמניה 2006 שמינית גמר 4 3 0 1 9 4
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 מקום ראשון 7 6 0 1 8 2
ברזילברזיל 2014 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 7
רוסיהרוסיה 2018 שמינית גמר 4 1 3 0 7 6
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 שמינית גמר 4 1 2 1 9 3
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026
סה"כ 16/22 67 31 17 19 108 75
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
צרפתצרפת 1960 פרשה
ספרדספרד 1964 מקום ראשון 2 2 0 0 4 2
איטליהאיטליה 1968 לא העפילה
בלגיהבלגיה 1972
יוגוסלביהיוגוסלביה 1976
איטליהאיטליה 1980 סיבוב ראשון 3 0 1 2 2 4
צרפתצרפת 1984 מקום שני 5 1 3 1 4 5
גרמניהגרמניה 1988 סיבוב ראשון 3 1 0 2 3 5
שוודיהשוודיה 1992 לא העפילה
אנגליהאנגליה 1996 רבע גמר 4 1 3 0 4 3
בלגיהבלגיה הולנדהולנד 2000 רבע גמר 4 2 0 2 7 7
פורטוגלפורטוגל 2004 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
אוסטריהאוסטריה שווייץשווייץ 2008 מקום ראשון 6 5 1 0 12 3
פוליןפולין אוקראינהאוקראינה 2012 מקום ראשון 6 4 2 0 12 1
צרפתצרפת 2016 שמינית גמר 4 2 0 2 5 4
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי 2020 חצי גמר 6 2 4 0 13 6
גרמניהגרמניה 2024 מקום ראשון 7 7 0 0 15 4
בריטניהבריטניה אירלנדאירלנד 2028
סה"כ 12/17 53 28 15 10 83 46
שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1992 לא העפילה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1995
ערב הסעודיתערב הסעודית 1997
מקסיקומקסיקו 1999
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2001
צרפתצרפת 2003
גרמניהגרמניה 2005
דרום אפריקהדרום אפריקה 2009 זוכת יורו 2008 מקום שלישי 5 4 0 1 11 4
ברזילברזיל 2013 זוכת מונדיאל 2010 ויורו 2012 מקום שני 5 3 1 1 15 4
רוסיהרוסיה 2017 לא העפילה
סה"כ 2/10 10 7 1 2 26 8
שנה דרג סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
פורטוגלפורטוגל 2018-2019 א שלב הבתים 4 2 0 2 12 7
איטליהאיטליה 2020-2021 א מקום שני 8 4 2 2 16 6
הולנדהולנד 2022-2023 א מקום ראשון 8 4 3 1 10 6
2024-2025 א
2026-2027 א
סה"כ 20 10 5 5 38 19

שיאי שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-18 בנובמבר 2024.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.

שיאני ההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרחיו ראמוס שיאן ההופעות (180) בנבחרת ספרד בכל הזמנים.
דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 סרחיו ראמוס 2005 - 2021 180 23
2 איקר קסיאס 2000 - 2016 167 0
3 סרחיו בוסקטס 2009 - 2022 143 2
4 צ'אבי 2000 - 2014 133 13
5 אנדרס אינייסטה 2006 - 2018 131 13
6 אנדוני זוביזרטה 1985 - 1998 126 0
7 דויד סילבה 2006 - 2018 125 35
8 צ'אבי אלונסו 2003 - 2014 114 16
9 ססק פברגאס 2006 - 2016 110 15
פרננדו טורס 2003 - 2014 38

מלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דויד וייה מלך השערים (59) בנבחרת ספרד בכל הזמנים.
דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 דויד וייה 2005 - 2017 59 98 0.6
2 ראול גונזלס 1996 - 2006 44 102 0.43
3 פרננדו טורס 2003 - 2014 38 110 0.35
4 אלברו מוראטה 2014 - הווה 37 84 0.44
5 דויד סילבה 2006 - 2018 35 125 0.28
6 פרננדו היירו 1989 - 2002 29 89 0.33
7 פרננדו מוריינטס 1998 - 2007 27 47 0.57
8 אמיליו בוטרגניו 1984 - 1992 26 69 0.38
9 אלפרדו די סטפנו 1957 - 1961 23 31 0.72
סרחיו ראמוס 2005 - 2021 180 0.13

ההופעה של השחקן הצעיר ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופעה של השחקן המבוגר ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת ספרד בכדורגל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


|}