ז'אן פרואסאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן פרואסאר
Jean Froissart
קרב סלואי במלחמת מאה השנים - איור מתוך הכרוניקות של פרואסאר
לידה 1337?
ואלנסיין, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1410?
שימיי, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Froissart's Chronicles, Le paradis d'amour עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1410 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן פרואסארצרפתית: Jean Froissart; ‏13371405 בערך) היה היסטוריון ומשורר צרפתי.

פרואסאר היה אחד ההיסטוריונים החשובים של צרפת בימי הביניים. במשך מאות בשנים ספרו "דברי הימים" זכה להכרה כמבטאה העיקרי של תחיית האבירות בממלכות אנגליה וצרפת במאה ה-14. ספרו זה הוא גם אחד המקורות החשובים המתארים את מחציתה הראשונה של מלחמת מאה השנים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרואסאר נולד בדוכסות אינו בעיר ואלנסיין (כיום בצפון צרפת), לאב שעסק בעיצוב מעילי אבירים. הוא עבד כסוחר ואחר כך הוסמך ככומר. בשנת 1361, מצויד במכתב המלצה ממלך בוהמיה, נסע ללונדון כדי לתת לפליפה אֵיְנו, אשתו של אדוארד השלישי מלך אנגליה, שיר שכתב אודות קרב פואטייה. היא מינתה אותו למשורר ולכותב דברי הימים בחצרה. ב-1367 ליווה את יורש העצר של אנגליה "הנסיך השחור" במסעו לעיר בורדו שהייתה בשליטת האנגלים. ב-1368 ליווה את הדוכס קלארנס מאנגליה במסעו אל העיר מילאנו שבאיטליה לטקס נישואיו של הדוכס עם בתו של דוכס מילאנו גלאצו ויסקונטי השני. ב-1369 חזר לעיר מולדתו ואלנסיין, שם נודע לו על מותה של פליפה מאינו. הוא הפך לבן חסותה של יוהנה דוכסית ברבנט.

פסל בדמותו של ז'אן פרואסאר

בשנת 1381 קיבל פרואסאר משרת כמורה בדוכסות אינו בעיר שימה (כיום בבלגיה), וזכה להכנסה מאחוזות הכנסייה, דבר שאפשר לו להמשיך במסעותיו כדי ללקט חומר לכתיבת ספרו "דברי הימים" שבו הוא מתאר את ההיסטוריה של אירופה המערבית מ-1325 עד 1400. בין השנים 1390 ו-1391 כתב היסטוריה של ואלנסיין עיר מולדתו. ב-1392 היה בפריז וב-1395 נסע שוב לאנגליה כדי לתת עותק של שיריו לריצ'רד השני מלך אנגליה, אך התאכזב מן השינויים שחלו באנגליה מאז שעזב את הממלכה. הוא ראה שינויים אלה כסופה של תקופת האבירות. בגלל מריבה עם גי מבלואה, שהיה שליטה הפיאודלי של העיר שימה, הפך פרואסאר לבן חסותו של פיליפ השני דוכס בורגונדיה. הוא בילה את שנותיו האחרונות בדוכסות אינו ומת בשנת 1405.

ההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן ציטטה רבות מכתביו של פרואסאר, בספרה ראי רחוק שעוסק במאה ה-14.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]