מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אק לאנגJack Lang ז'אק לאנג, 2005
לידה
2 בספטמבר 1939 (בן 83) צרפת
מדינה
צרפת
השכלה
מפלגה
המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית , המפלגה המאוחדת-סוציאליסטית
בן או בת זוג
Monique Buczynski (13 במרץ 1961 )
jack-lang .over-blog .fr
חבר האספה הלאומית הצרפתית
2 באפריל 1986 – 14 במאי 1988 (שנתיים ו־6 שבועות)
23 ביוני 1988 – 28 ביולי 1988 (5 שבועות ויום)
Michel Fromet ←
2 באפריל 1993 – 9 בדצמבר 1993 (36 שבועות)
→ Michel Fromet
12 ביוני 1997 – 27 באפריל 2000 (שנתיים ו־45 שבועות)
→ Michel Fromet
Michel Fromet ←
19 ביוני 2002 – 19 ביוני 2007 (5 שנים)
20 ביוני 2007 – 19 ביוני 2012 (5 שנים)
חבר הפרלמנט האירופי
19 ביולי 1994 – 31 ביולי 1997 (3 שנים)
ראש עיריית בלואה
20 במרץ 1989 – 2000 (כ־10 שנים)
→ Pierre Sudreau
שר התרבות
16 במאי 1991 – 2 באפריל 1992 (46 שבועות ויום)
2 באפריל 1992 – 29 במרץ 1993 (51 שבועות ו־5 ימים)
Jacques Toubon ←
28 ביוני 1988 – 15 במאי 1991 (שנתיים ו־45 שבועות)
12 במאי 1988 – 23 ביוני 1988 (6 שבועות ויום)
→ François Léotard
19 ביולי 1984 – 7 בדצמבר 1984 (20 שבועות ויומיים)
7 בדצמבר 1984 – 20 במרץ 1986 (שנה ו־14 שבועות)
François Léotard ←
24 במרץ 1983 – 17 ביולי 1984 (שנה ו־16 שבועות)
23 ביוני 1981 – 22 במרץ 1983 (שנה ו־38 שבועות)
22 במאי 1981 – 22 ביוני 1981 (4 שבועות ו־4 ימים)
→ Michel d'Ornano
פרסים והוקרה
מסדר כנגד החמרה עם בעלי החיים (1992 )
קצין גבוה במסדר השמש של פרו (22 בנובמבר 2007 )
קצין בלגיון הכבוד (2015 )
אביר בלגיון הכבוד (1 באפריל 1994 )
ז'אק לאנג, 2007
ז'אק מתייה אמיל לאנג (בצרפתית : Jack Lang ; נולד ב-2 בספטמבר 1939 ) הוא פוליטיקאי צרפתי , ממוצא יהודי . כיהן כשר התרבות והחינוך. על שמו קרוי חוק לאנג .
לאנג נולד למשפחה אמידה במירקור, לורן , לאם קתולית ולאב יהודי שהיה מעורב בתנועת ההתנגדות הצרפתית בתקופת מלחמת העולם השנייה . לאנג למד מדע המדינה ומשפט ציבורי בסיאנס פו בפריז וקיבל תואר דוקטור בשני התחומים. בעודו סטודנט הקים פסטיבל בינלאומי חשוב לתיאטרון חדש, פסטיבל ננסי , אותו ניהל בשנים 1963–1977. כמו כן ניהל את תיאטרון שאיו הלאומי שבארמון שאיו בפריז בשנים 1972–1974.[1]
בשנים 1971–1981 כיהן כפרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת ננסי. בשנים 1986–1988, וכן ב-1993–1997, היה פרופסור למשפטים באוניברסיטת נאנטר בפריז. הדעות הליברליות שהביע בדבר שוויון זכויות להומוסקסואלים, עידוד ההגירה לצרפת כדי להעשיר את תרבותה, סובלנות כלפי משתמשים במריחואנה לצד פיקוח ובדיקה של איכות הסמים במועדונים, סחפו אחריו תומכים אך גם עוררו עליו מתנגדים.