קנאביס (סם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מריחואנה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפרחת קנאביס מיובשת
סביבת גידול פנים שנוצלה למריחואנה ונתפסה על ידי משטרת ישראל

קנאביס (או קנבוס) הוא סם פסיכואקטיבי המופק מחלקים שונים של צמח הקנאביס. הקנאביס מכונה גם גראס, ווידאנגלית אמריקאית: Weed - "עשב"), מריחואנהספרדית מקסיקנית: Marijuana), או גנג׳ההינדית: Ganja, गांजा) כאשר הכוונה היא בדרך כלל לפרחי הצמח. סם הקנאביס קיים בצורות עיבוד שונות, וצריכתו מתבצעת בדרך של עישון ושאיפה, אידוי או אכילה (לאחר עיבוד). השפעתו אורכת לרוב מספר שעות, והיא מתוארת לעיתים קרובות כמעצימת תחושות (לטוב ולרע) ומעוררת דמיון. תחת השפעת קנאביס מצטמצם תחום התודעה - המושפע עשוי להתרכז בדבר מה ולשכוח לחלוטין מן העולם שסביבו[1][2]. מנגד רבים טוענים שמה שמצוי במוקד התודעה - בין אם מדובר בתחושה פיזית ובין אם מדובר בחוויה רגשית - מועצם במידה רבה.

החומרים הפעילים בסם הם חומרים ממשפחת הקנבינואידים, ובעיקר Δ-9THC (Delta-9-Tetra-Hydro-Cannabinol) וCBD. לחומרים אלו השפעות פסיכואקטיביות ופיזיולוגיות שונות.

השימוש בקנאביס ידוע עוד מהעת העתיקה, אך בתחילת המאה העשרים חלה עלייה משמעותית בשימוש בו למטרות הנאה ולמטרות רפואיות.

הקנאביס הוא הסם הבלתי-חוקי הנפוץ בעולם (נפוצים ממנו רק הסמים חוקיים - קפאין, ניקוטין ואלכוהול)[3], מוגדר ברוב מדינות העולם כסם שייצורו, מכירתו וצריכתו בלתי חוקיים; באמנות בינלאומיות המקובלות על רוב מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית, אך בתחילת המאה ה-21 כ-40 מדינות החלו במדיניות רשמית של אי-הפללה או לגליזציה חלקית של צריכתו, בדרך כלל תחת הגבלות על הכמות המותרת.

טיעונים מרכזיים כנגד לגליזציה מוחלטת של הסם הוא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס גורמת להתמכרות פסיכולוגית[4] שהיא בעלת השפעות שליליות על האדם והחברה (לכן ראוי שיינתן רק כקנאביס רפואי בהתוויות ספציפיות) סוגייה שלילית נוספת שהוכחה מעבר לכל ספק היא הסכנה הגלומה בקנאביס לאנשים בעלי נטייה פסיכוטית. מקרים רבים של התפרצות פסיכוטית ארעו עקב שימוש בלתי זהיר ונטול פיקוח בקנאביס[5]. סוגייה נוספת שמבוססת היטב במחקר היא ששימוש תדיר (כמה פעמים בשבוע) בקנאביס מוביל להתדרדרות במוטיבציה ובתפקוד של חלק גדול מהמשתמשים[6].

טיעוני נגד, שגם להם יש תמיכה רבה במחקר, הם שההשפעות השליליות המיוחסות לקנאביס מופרזות במידה רבה[7][8], שההתמכרות לקנאביס נדירה[9], ושלקנאביס השפעות מועילות רבות[10]. לקנאביס ישנה השפעה חיובית הן בטיפול רפואי והן בתפקיד חברתי, כתחליף שסכנתו ורעילותו נמוכות מאד לעומת סמים נפוצים אחרים דוגמת אלכוהול[11][12] ו"סמי מסיבות" דוגמת אמפטמינים וברביטורטים שהנזק המוכח שבהם גדול הרבה יותר ואינו שנוי במחלוקת[13][14]. רעילותו של הקנאביס נמוכה מאד, ולא קיימים מקרים מוכחים של מוות ממנת יתר.

הקנאביס נצרך כסם למטרות הנאה וכתרופה למספר מחלות ותסמינים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות של קנאביס

השפעות אופייניות אצל רוב המשתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות מידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יובש בפה
  • הרחבת כלי הדם וכתוצאה אדמומיות בעיניים.
  • מעין תחושת ציפה.
  • התעלות רוחנית
  • עוררות רגשית
  • תחושת רעב ("מאנצ'יז")
  • שיכוך כאבים.

במינונים גבוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי במיקוד התודעה. חלק מהקלט החושי נמחק לגמרי מהתודעה, וחלקים אחרים זוכים למיקוד אינטנסיבי.
  • ירידה בקואורדינציה
  • ירידה בזיכרון
  • התקשות במעקב אחר רצף מחשבות
  • איבוד תחושת הזמן,

קיימת מחלוקת ארוכת שנים בשאלת הנזק שנגרם, אם בכלל, בשימוש בקנאביס, בטענות כי לסם השפעות מיטיבות רבות, וגם בשאלה האם הוא ראוי להחשב כסם ממכר[15][16]. קיימים מחקרים המגבים את טענות שני הצדדים בוויכוח, ושני הצדדים מאשימים את מפרסמי המחקרים שמנגד במניעים זרים.

השפעות מידיות הן יובש בפה ומעין תחושת ציפה. בהמשך יכולות להגיע תחושות נוספות - תחושת הזמן מואטת (זמן קצר נחווה כארוך) לעתים קרובות תחושות התעלות רוחנית וחושנית, ועוררות רגשית.
במינון בינוני ומעלה נפוץ שינוי במיקוד התודעה. חלק מהקלט החושי הרחבת כלי הדם (מה שגורם לאדמומיות בעיניים), ירידה בקואורדינציה ובזיכרון, התקשות במעקב אחר רצף מחשבות ואיבוד תחושת הזמן, תחושת רעב ("מאנצ'יז") ושיכוך כאבים. טיפול יעיל במקרים כאלו הוא, השכבת המטופל כשרגליו מורמות, כיסוי בשמיכות לשמירת החום, שתיית קפה ומים בכמות גדולה, והרגעה מילולית.[Web. MD]

פעילותו המרגיעה של קנאביס עשויה לסייע במקרים של הפרעות קשב וריכוז[17], ושיפור מצבם של הסובלים מתסמונת טורט[18]. השימוש בקנאביס מאפשר הקלה בתסמינים של מחלות אונקולוגיות (סרטן), איידס, כאב כרוני, קרוהן, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, פרקינסון, אלצהיימר, בעיות נוירולוגיות, גלאוקומה, בעיות נשימה קשות (אסתמה), דאבת השרירים, ופוסט טראומה. בנוסף, הקנאביס ידוע כמשכך כאבים, מפחית דיכאון, מרגיע, נוגד דלקת[19], נוגד בחילות והקאות ומעודד תיאבון.

המחלוקת על הסכנה בשימוש בקנאביס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא שרוי במחלוקת עזה ועתירת אמוציות משני הצדדים, והתכחשות גורפת לטיעוני הצד הנגדי שכיחה. התוצאה הבלתי נמנעת היא שיח לא רציונלי.

מחלוקת לדוגמה בין התומכים למתנגדים היא תוצאת מחקר שהתפרסם ב-2012, מחקר שהחל ב-1973 בהשתתפות 1,000 ילדים בני 13, כאשר רק אצל אלה שהחלו לעשן מריחואנה לפני שהגיעו לגיל 18 התגלתה ירידה ברמת האינטליגנציה. מסקנת החוקרים הייתה שהחומר פוגע במוח שנמצא בשלבי התפתחות[20]. הועלתה ביקורת באשר לתקפות שיטת המחקר וממצאיו[21], ומחקר נגדי שהתפרסם ב-2014, שנערך בקרב 2,612 ילדים ובחן את נתוני ה-IQ של הנבדקים כאשר היו בני ובנות 8 – ושוב כאשר הגיעו לגיל 15 – ובו נלקחו בחשבון פקטורים נוספים כגון שימוש באלכוהול, עישון סיגריות, רקע משפחתי, היסטוריה התנהגותית, חינוך מוקדם ועוד. לפי מחקר עדכני זה, קנביס אינו גורם ברור לפגיעה קוגניטיבית בת מדידה[22].

=טיעונים כנגד שימוש בקנאביס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צריכה ממושכת של קנאביס בעישון גורמת נזק בלתי הפיך לדרכי הנשימה.
  • קנאביס עלול לגרום להתקף פסיכוטי אצל משתמשים בעלי נטייה (לרוב גנטית) לסכיזופרניה בקרב אחוז[למיטב ידיעתי המספרים גבוהים יותר] מהמשתמשים עד גיל 35[23] (מספר הדומה לאחוזים בקרב אנשים שלא צורכים קנאביס[דרוש מקור]). מריחואנה פוגעת ביכולת הקוגניטיבית לטווח-הקצר[דרוש מקור]. עישון של קנאביס שאינו מעורב בטבק אינו מעלה את הסיכון לפריצת נפחת או סרטן. עם זאת, יש ראיות לכך שמעשני קנאביס כבדים עלולים לסבול מהשפעות שליליות כגון דלקת סימפונות או שיעול, בדומה למעשני טבק[24].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הביולוגים, דוגמת ריצ'רד רג'לי בספרו "The Lost Civilizations of the Stone", יש הסכמה על כך שמקורו של צמח הקנאביס בהרי ההימלאיה. יש ראיות לעישון קנאביס כבר בתקופה הנאוליתית, למשל בזרעי קנאביס חרוכים שנמצאו במחתת-גחלים באתר קבורה נאוליתי. נתיניה של האימפריה הפרסית היו עורכים שריפות טקסיות של מדורות קנאביס עצומות, כדי לחשוף את עצמם, ואת השבטים השכנים, לעשן המדורה. קנאביס היה ידוע גם לאשורים, שקיבלו אותו מהשבטים האריים. הוא שימש אצלם לטקסים דתיים, ונקרא קוּנוּבּוּ - "התרופה לעצבות". השמאנים של הסקיתים והדאקים, שאף אליהם הגיע הסם מן השבטים האריים, היו שורפים את הפרח כדי להשרות טראנס.

עלי קנאביס יבשים נמצאו בצמידות למומיה בת 2,800 שנים של שמאן בשינג'יאן שבסין, משערים שמומיה זו השתייכה לשושלת שאנג.

השימוש בקנאביס כסם משכר היה נפוץ בהודו בסביבות המאה החמישית. הקנאביס עובד שם בשלוש צורות:

  1. תערובת עישון מעלים ופרחים, דומה למריחואנה המודרנית, שנקראה "גאנג'ה".
  2. משקה בריכוז נמוך הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא), שנקרא "בהאנג".
  3. חומר קשה בריכוז גבוה, המופק משרף הקנאביס, דומה לחשיש. נקרא "צ'אראס" (או "ג'אראס").

השימוש בקנאביס היה ידוע בין בני המעמדות הנמוכים שהיו משתכרים ממנו בסוף היום, וגם בין בני הקאסטות הגבוהות שהשתמשו בו למטרות דתיות, וכתחליף לאלכוהול (האסור עליהם).

בקבוק תרופה ישן המכיל תמצית קנאביס אינדיקה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, תרופות מבוססות קנאביס שימשו כמשככי כאבים

מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה ולמזרח התיכון. ישנם הטוענים כי השימוש בקנאביס במזרח התיכון בעת העתיקה התפתח במקביל לשימוש בהודו, אך הראיות לכך מצומצמות. בניגוד לעדויות הכתובות הרבות בספרי הדת ההודים, קיימים אזכורים מעטים של הסם בכתובים מהמזרח התיכון. במקרא אין השימוש האישי בסמים מוזכר כלל, ובכתבים היווניים קיימים רמזים בלבד לשימוש בקנאביס, ופירושם שנוי במחלוקת.

בימי הביניים התפשט השימוש בקנאביס (בעיקר בצורת חשיש) במזרח התיכון וחדר לתרבות האסלאמית. בשל האיסור הדתי על שתיית משקאות חריפים, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים, ועודנו כזה. בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופים כתופעה מזרחית: הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10 חשפה את האירופים לסוד "סם הקסם מהמזרח". הסם זכה לתשומת לב מיוחדת בעקבות פעילות כת אל-חשישיון[25] שסביבה נקשרו מיתוסים ואגדות רבות. על פי הנטען, חברי הכת הרבו לעשן חשיש לפני יציאתם לפעולות קרביות (כגון התנקשויות), ומכאן שמם.

במחקר היסטורי שערך זהר עמר, נמצא שהשימוש בחשיש לצורכי הנאה עד כדי התמכרות היה שכיח בארץ ישראל, בסוריה ובמצרים בימי הביניים, בעיקר בקרב הסופים[26]. השימוש המופרז בסם שהופק מהחשיש יצר עם הזמן בעיה חברתית חמורה באסלאם. תחילה הוא היה מוגבל לחוג מיסטיקנים מצומצם, אך התפשט במהרה לחוגים נרחבים באוכלוסייה, בעיקר בקרב דלת העם. האורתודוקסיה המוסלמית ניסתה להלחם בתופעה זו, אך לא תמיד נחלה הצלחה.

המאה ה-19 וה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-19 השתמשו האירופים בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים (צמח הקנאביס שימש בייצור סיבים, והיווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים). כיבוש מצרים בידי נפוליאון היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם לאירופה. החיילים והמדענים שחזרו ממצרים הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, שיצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב במדינות המערב החל בארצות הברית.

את צמח הקנאביס גידלו בארצות הברית, כמקור לסיבים, עוד מראשית ההתיישבות המערבית בה. שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת המאה ה-20. רבים מייחסים את החדירה הראשונים של השימוש להשפעתם של מהגרים מקסיקנים ושל נוכחותם של חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות הג'אז, שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם. בשנות ה-60 התרחב השימוש במהירות בקרב האוכלוסייה הצעירה, והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזו. התרחבות זו בשימוש, בארצות הברית, הקרינה על שאר ארצות המערב.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות, כמו אנגליה או גרמניה, וגם במדינות העולם השלישי (אפריקה, דרום אמריקה וכדומה). בד בבד עם התפשטות הסם, התפשטה ההתנגדות הממשלתית כנגדו וכיום הוא בלתי חוקי ברוב מדינות העולם.

שימוש למטרות דתיות או רוחניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקנאביס היסטוריה ארוכה של שימוש פולחני בכתות פרמקולוגיות (כתות המקדשות שימוש בסם כלשהו) ברחבי העולם. זרעי קנאביס שהתגלו על ידי ארכאולוגים בפאזיריק שברוסיה הסיבירית.

בהודו, היה הסם בשימוש על ידי סדהויים (קדושים הינדיים) נודדים דורות רבים, ובתקופה המודרנית אימצה זאת תנועת הראסטפארי. כמו תנועת הראסטפארי, גם כתות גנוסטיות מודרניות מסוימות טוענות שקנאביס הוא "עץ החיים". דתות מאורגנות אחרות שנוסדו במהלך המאה האחרונה ומחשיבות את הקנאביס לפולחן הן "משרד ה-THC", "דרך ההרמוניה האינסופית", "קאנתאיזם", "עצרת הקנאביס", ו"כנסיית התודעה".

סם אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), סוכנות מודיעין של ממשלת ארצות הברית שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה השתמשה בקנאביס כסם אמת. סם האמת האפקטיבי ביותר שפותח במעבדות הסוכנות בבית־החולים סט. אליזבת' בתחילת שנות הארבעים היה מריחואנה מרוכזת שגרמה לנחקר להיות "משוחרר בלשונו וחופשי בשיתוף המידע שלו"[27].

במאי 1943 רב סרן ג'ורג' האנטר וייט ארגן פגישה עם אוגוסטו דל גראסיו, בריון של ברון הפשע הניו יורקי לאקי לוצ'יאנו. וייט הציע לדל גראסיו סיגריות של טבק מעורבב עם ריכוז THC ממריחואנה. דל גראסיו דיבר בפתיחות לאחר מכן על הלוגיסטיקה של עסקי ההרואין של לוציאנו. במקרה אחר הגדיל וייט את כמות ה-THC עד כדי כך שדל גראסיו התעלף לשעתיים.

דרכי העיבוד והצריכה של קנאביס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרחים או ניצנים של קנאביס בשקית ניילון

את צמח הקנאביס ניתן לעבד בכמה צורות:

  • ייבוש של פרחי נקבת הקנאביס, אשר עשירים בבלוטות שרף. התוצר קרוי "מריחואנה" ומכיל את החומרים הפסיכואקטיבים (הקנבינואידים) של הקנאביס.

מקור השם "מריחואנה" (Marijuana) הוא בכינוי המקסיקני לקנאביס. השם נפוץ בארצות הברית בשנות ה-30 והועדף על מקבילותיו, יש האומרים כחלק מתעמולה נגד השימוש בסם שניסתה לשייך את תרבות העישון להשפעה זרה ולא מקומית. אגדה אורבנית, כנראה חסרת בסיס, טוענת כי מקור השם בשתי בחורות מקסיקניות בשם מרי וחואנה. למריחואנה שלל שמות בסלנג הישראלי, כשבין המפורסמים שבהם: עשב, ירוק, ירק, גאנג'ה, ואחרים.

  • ריכוז של שרף הכולל בעיקר טריכומים (שערות הצומחות על הצמח) הממוצים במעיכה או באופן כימי ("חשיש").
  • שפשוף השרף מן החלקים העשירים בבלוטות (התוצר קרוי "צ'אראס" או "ג'אראס").
  • מיצוי או זיקוק של חלקי הצמח שריכוז הקנבינואידים בהם גבוה באמצעות ממס תעשייתי כמו בוטאן, אתאנול וכדומה, ליצירת שמן חשיש (או חמאת חשיש).

שמן חשיש הוא שמן תמציתי הנע בין צמיג מאוד לנזיל. הוא נצרך באמצעות עישון (לרוב על ידי להבים או מאדה המעוצבים במיוחד, או שמושחים חומר אחר לעישון בשמן ומעשנים אותו), או אכילה (בתוך "עוגיות חשיש" וכדומה). השמן חזק משמעותית מהקנאביס עצמו, בשל הריכוז הגבוה של החומרים הפעילים בו. השמן הטהור והחזק ביותר נעשה אך ורק מהפרחים והעלים של נקבת הקנאביס המכילים טריכומות מרוכזות. הנ"ל מונחים בתוך תעלה ונשטפים על ידי ממסים כדי להפריד את השרף מחומר הצמח. לאחר מכן מטהרים את תערובת הממס על ידי סינון ואידוי הממס. התוצאה תהיה בצק בצבעים הנעים מענבר לירוק כהה. הבצק יהיה נזיל ושקוף למחצה לאחר סינון וניתן לדללו.

כלים המשמשים לעישון קנאביס

ישנם כמה אופני שימוש בסם: עישוןסיגריה), במכשיר אידוי המאדה את הקנאביס ללא שריפת חומרי הצמח, במקטרת, ב"צ'ילום", שהוא כלי העשוי כצינור מתרחב, או בנרגילה עשויה לשם כך הקרויה "באנג"; אכילה או שתייה של קנאביס, פעמים רבות אחרי המסה בחמאה ושימוש בה בבישול מזון. במיוחד מוכרות עוגיות שבין מרכיביהן חמאת קנאביס.

החומר הפעיל THC מופיע בצמח הגולמי כ- THCA, אשר צריך לעבור תהליך דקרבוקסילציה על מנת להפוך ל-THC ולהשפיע על הצרכן. כאשר הקנאביס נצרך באכילה, האפקט יהיה נמוך בהרבה אלא אם כן החומר יעבור תהליך דקרבוקסילציה. אמנם THCA הוא חומר משכך כאבים עדין ואנטי דלקתי, אך הוא אינו נקשר ביעילות אל קולטני המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם כמו THC. תהליך הדקרבוקסילציה קורה כאשר מחממים את המריחואנה בעישון, אידוי וכדומה, או כאשר החומר מופק באמצעות מיצוי באלכוהול. כאשר הקנאביס נצרך באכילה, עליו לעבור תהליך של חימום בחום גבוה (160 מעלות) על מנת להפוך THCA לTHC.

THC הוא ליפופילי (נקשר היטב לשומן), ומסיסותו במים נמוכה: 2.8 גרמים לליטר[28].

מעמדו החוקי של הסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקיות קנאביס לפי מדינה בעולם (בכחול-שימוש לא רפואי בקנאביס ומכירתו חוקיים, בכתום-שימוש לא רפואי בקנאביס אינו פלילי, בורוד-שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית אך האכיפה כנגד צרכני קנאביס נמוכה ובאדום שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית והאכיפה גבוהה)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה של הסוכנות האמריקנית לסמים מסוכנים מ-1935, המזהירה אנשים מסוחרים המוכרים את "סם המוות מריחואנה" בו אורבים לרצח, אי-שפיות ומוות

במאה ה-20 התרחש ברחבי העולם תהליך של איסור חוקי על שימוש בקנאביס, על סחר בו ועל ייצורו.

ב-1937 נאסר הקנאביס בארצות הברית, בחקיקה פדרלית. אף על פי שהסם כבר היה אסור בחלק ממדינות העולם (למשל, בבריטניה מאז 1928), החקיקה האמריקאית נחשבת לאירוע מרכזי בתולדות האיסור והתרחבותו הבינלאומית. על פי עמדת המחוקק האמריקאי, הקנאביס הוצא אל מחוץ לחוק על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו המזיקות. מאז, הוצא הקנאביס מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם, ואיסור זה גובה באמנות בינלאומיות.

מעמד חוקי ברחבי העולם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנות בינלאומיות (אמנה בדבר סמים נרקוטיים - 1961, האמנה בדבר חומרים פסיכוטרופיים - 1971 ואמנת האו"ם נגד סחר בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים - 1988), המקובלות כמעט על כל מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית.

חלק מהמדינות ממשיכות להחזיק במדיניות נוקשה כלפי שימוש בקנאביס. בארצות-הברית השימוש במריחואנה למטרות הנאה אישית הותר ב־4 מדינות[29], ובכמה מדינות נוספות הופחתה חומרת העבירה של החזקה בסם והשימוש בו מ"פשע" ל"חטא". ב-23 מהן (נכון לאפריל 2015) שימוש רפואי בסם הוא חוקי ומוסדר[30]. למרות זאת, לפי החוק הפדרלי התקף בכל ארצות הברית, הקנאביס מסווג כסם בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, שבה מסווגים הסמים הממכרים ביותר, וגם שימוש רפואי איננו חוקי בהתאם לחוק זה [7]. ברבות ממדינות העולם השלישי הענישה על אחזקת קנאביס היא חמורה וכוללת עונשי מאסר ארוכים, ולעיתים עונשי מוות של סוחרים.

מדינות רבות, ובכללן ישראל וארצות הברית, אוסרות החזקת זרעי קנאביס חיים, אך הם ניתנים לרכישה חופשית באחדות ממדינות אירופה[31].

לגליזציה ואי-הפללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לגליזציה של סמים קלים
הפגנה בבולגריה הקוראת ללגליזציה

במחציתה השנייה של המאה ה-20 החל ויכוח על נחיצותו והצדקתו של איסור השימוש בקנאביס. ארגונים שונים הדוגלים בלגליזציה של קנאביס החלו לפעול בעולם המערבי, במטרה לשנות את חוקי הסמים. כתוצאה, התעורר דיון ציבורי בנושא, ובמדינות רבות נעשה שינוי מהותי בחוקים או בנהלים. בחלק מהמקרים מדובר בלגליזציה,שינוי המעמד החוקי למותר - לרוב לכמויות מוגבלות ולשימוש אישי בלבד. במדינות נוספות נינקט הליך של אי-הפללה, שינוי מדיניות רשמי כך שקנאביס עדיין אינו חוקי, אך השימוש בו אינו עבירה פלילית. במדינות נוספות הותר שימוש בקנאביס לשימוש רפואי.

לתומכי הלגליזציה טיעונים רבים. המרכזיים בהם: כשלון מדיניות המלחמה בסמים, שלא הצליחה להגביל את השימוש ולמעשה יצרה צינור מימון של הון עתק עבור ארגוני פשיעה. טענה שבוצעה דמוניזציה של הקנאביס מסיבות שונות. יש הטוענים שהדמוניזציה נובעת מאינטרסים של יצרני ניילון שהתנגדו לשימוש בסיבי הקנאביס למטרות תעשייתיות, אינטרסים של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט, שחשש מייצור המוני של נייר מקנביס, שיפגע בעסקיו שהתבססו על ייצור נייר מעץ, רצון למצוא תעסוקה למנגנון האכיפה שנותר לאחר הסרת האיסור על משקאות חריפים המכונה תקופת היובש, וגזענות, שכן רוב משתמשי הקנאביס היו שחורים או לטינים ולא לבנים (השימוש המסיבי בקנאביס בקרב לבנים החל בשנות ה-60). דעה אחרונה זו נסמכת על פרסומים בעיתונות האמריקאית בשנות ה-30 העוסקים במריחואנה כ"צמח השטן" ומתארים מקרי רצח ואלימות שלכאורה נבעו משימוש בקנאביס, פיתוי נערות לבנות על ידי צעירים לטיניים באמצעותו או השפעות שונות ומשונות של השימוש בסם (למשל צמיחת שדיים אצל גברים). בנוסף, יש עדויות על יתרונות רפואיים וחברתיים בשימוש בקנאביס, כגון כאבים כרוניים ו"הלם קרב" (תסמונת פוסט-טראומטית).

הולנד -תקדים של אי-הפללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד הייתה סנונית ראשונה במערב. ב-1976 שונתה החקיקה כך שפורמלית הסם אסור, אולם באופן מעשי שימוש בו מותר בכמות של צריכה אישית המוגדרת בחוק.

אורוגוואי - תקדים של לגליזציה גורפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בדצמבר 2013 החליטה אורוגוואי בהובלתו של הנשיא חוסה מוחיקה להתיר לחלוטין גידול, עיבוד, סחר וצריכה של מריחואנה, ובכך הפכה למדינה הראשונה בעולם שמתירה לעשות זאת[32].


מדינות בהן יש לגליזציה או אי-הפללה, חלקיות או מלאות (לכל הפחות אי-הפללה של שימוש או גידול)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קנדה

בארצות הברית

  1. ורמונט
  2. קולורדו
  3. אלסקה
  4. אורגון
  5. וושינגטון
  6. קליפורניה
  7. מיין
  8. מסצ'וסטס
  9. נוואדה
  10. איי הבתולה (אי-הפללה של שימוש)

דרום ומרכז אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ארגנטינה
  2. ברזיל (אי-הפללה של שימוש)
  3. אקוואדור (אי-הפללה של שימוש)
  4. מקסיקו (אי-הפללה של שימוש)
  5. אורוגוואי
  6. קוסטה ריקה
  7. צ'ילה (גידול בלבד)
  8. קולומביה
  9. פרגוואי (אי-הפללה של שימוש)
  10. ג'מייקה (גידול מותר, אי-הפללה של שימוש)

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. צ'כיה (אי-הפללה רחבה)
  2. אסטוניה (אי-הפללה של שימוש)
  3. גאורגיה (אי-הפללה של שימוש)
  4. גרמניה (אי-הפללה של שימוש)
  5. יוון (אי-הפללה של שימוש)
  6. הולנד (אי-הפללה רחבה)
  7. איטליה (אי-הפללה של שימוש)
  8. לוקסמבורג (אי-הפללה של שימוש)
  9. מלטה (אי-הפללה של שימוש)
  10. מולדובה (אי-הפללה של שימוש)
  11. פורטוגל (אי-הפללה רחבה)
  12. רוסיה (אי-הפללה של שימוש)
  13. לוקסמבורג (אי-הפללה של שימוש)
  14. ספרד
  15. שווייץ (אי-הפללה של שימוש)
  16. אוקראינה (אי-הפללה של שימוש)

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הודו: אסור פדרלית אך יש מדינות שנקטו בלגליזציה או אי-הפללה:
  2. . ביהר
  3. . אודישה
  4. . אוטראקהאנד
  5. . מערב בנגל
  6. . גוג'אראט
  7. . איראן (גידול מותר, אי-הפללה של שימוש)
  8. . נפאל - חוקי בחג המהא שיוורטרי בלבד.
  9. . צפון קוריאה - לגליזציה מלאה.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. דרום אפריקה


סה"כ (ינואר 2018) - 42 מדינות

מעמד חוקי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל המדיניות בנוגע לקנאביס מחמירה יחסית לעולם המערבי והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש והחזקה לשימוש עצמי. לעת הזאת, רק שימוש רפואי בקנביס באישור משרד הבריאות הוא חוקי. בשנת 2008 החל משרד הבריאות לתת היתרים לחברות לספק קנאביס רפואי לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. ניתן לצרוך קנאביס גם כדורי THC בשם מרינול המופק מצמח הקנאביס.

על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש, העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.

סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית". כך למשל, עונשים על סחר בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. כלומר, ישנה כנגדו חזקה משפטית, אשר אותה יוכל לסתור בהבאת ראיות מתאימות, לפיה ההחזקה אינה למטרת שימוש עצמי. התוספת השנייה לפקודת הסמים קובעת כי לעניין קנבוס ושרף של קנבוס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.

את גישתו של הדין הישראלי באשר לשימוש בקנאביס ביטא השופט מישאל חשין בדיון בבש"פ 442/96 מדינת ישראל נ' יריב טולדנו (לא פורסם):

"נכון שסם הקנאביס אינו מן הסמים "הקשים", אך על-פי הגדרת המחוקק סם מסוכן הוא וסחר בו מהווה עבירה על-פי דין ... סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים "הקשים". נזכיר לעצמנו, שמא יישכח הדבר מאיתנו, כי המשיב עסק בסחר בסם מסוכן, דהיינו, בעבור בצע-כסף נכון היה לסכן את בריאותם ואת נפשם של אחרים, בהם בני-נוער".

פיסקה זו צוטטה בהסכמה לאחר מכן בפסקי דין רבים הנוגעים לעוברים על האיסורים הקשורים בסם.

בשנת 1999 הוקמה מפלגת עלה ירוק הקוראת ללגליזציה של הקנאביס. עד כה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

מחאה להתרת שימוש בקנאביס רפואי, ליד ביתה של שרת הבריאות, יעל גרמן, 2013

בשנת 2008 החל משרד הבריאות בישראל באספקת קנאביס רפואי לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. האישור מתקבל בהמלצת רופא מומחה ובאישור הממונה על כך במשרד הבריאות. בשנים הראשונות לפעילות, החקלאים תרמו את תוצרתם למחקרים ולשימוש רפואי הן לחולים והן למשרד הבריאות.

ביולי 2011 הושגה הסכמה להסדרת ענף הקנאביס הרפואי בישראל. נכון למועד ההחלטה מדינת ישראל מונה כ-5,500 חולים המשתמשים בקנאביס רפואי ו-8 חוות המגדלות את התרופה. משרד הבריאות שמחפש את הדרך הנכונה להסדרת הענף בישראל, הגיע להסכמה עם כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר להמשך קיומו של הענף בישראל. חלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה תהיה כדלקמן:

  • משרד החקלאות – יהיה אחראי על המגדלים ושטחי הגידול.
  • משרד הבריאות – יהיה אחראי לחולים ולמחקרים בתחום.
  • המשרד לביטחון פנים – יהיה אחראי על כך שהשימוש יהיה חוקי בלבד.

לאור דרישות של המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות, הלובי החקלאי הסכים לייבוא התרופה במקביל להמשך הגידול החקלאי המקומי. עלות קנאביס רפואי בגידול מקומי היא כ-7 שקל לגרם ועלותו כמיובא היא כ-70 שקל לגרם[דרוש מקור].

ב-15 בדצמבר 2013 אושר חוק הקנאביס הרפואי[33].

על רקע אי בהירות בנוגע למשתמשי הקאנביס הרפואי המחזיקים ברישיון נהיגה, ב-11 בדצמבר 2014 הורשע נהג קטנוע שהחזיק ברישיון לשימוש בקנאביס רפואי בנהיגה תחת השפעת סמים, בין יתר הנימוקים להרשעה הוזכר כי אין מענה חוקי לשאלה מהו פרק הזמן הנדרש להתפוגגות הסם באופן שמאפשר יכולת נהיגה תקינה[34]. הרשעה זו באה על אף טענת הנאשם לכך שרופאיו הנחו אותו שלאחר 6 שעות מהשימוש ניתן לנהוג, ופרסום דומה בעבר של משרד הבריאות[35].

בקיץ 2016 אישרה ממשלת ישראל את רפורמת הקנאביס הרפואי - להסדרת העיסוק בתחום.

בינואר 2017, לאחר שוועדה מיוחדת בחנה את הנושא ובעקבות הלחץ הציבורי שנוצר, הודיע שר הפנים גלעד ארדן על שינוי מדיניות ההפללה של משתמשים בקנאביס לצריכה עצמית ועל מיקוד המאמץ בתחום ההסברה והחינוך[36].

קנאביס רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קנאביס רפואי

קנאביס רפואי פירושו קנאביס הניתן מתוקף אינדיקציה רפואית של רופא קונבנציונאלי, ובתמיכת רשויות החוק. אף על פי שהקנאביס הרפואי וזה המשמש כסם מקורם באותו מין צמח, ניתן להבחין בכמה מאפיינים המבדילים ביניהם:

  • קנאביס רפואי ניתן ואמור להילקח על פי הוראת רופא (אשר הוא בדרך כלל בעל ידע נרחב בנוירופרמקולוגיה תרופתית), במינון אופטימאלי, כלומר, מתאים למבנה גופו, ומצבו הביוכימי של המטופל, כמו גם בפיקוחו של רוקח ומתוך הנחה מקצועית כי הוא ייטיב לאדם מבחינה נוירוכימית. ניתן להניח שצריכה על פי הוראת רופא ובפיקוחו של רוקח, נוטה להיות בטוחה יותר מאשר צריכה למטרת תחביב והנאה שכן היא מתאימה יותר לנתוניו האנטו-פיזיולוגיים של המטופל ונוטה פחות להטיה.
  • בשל השפעותיו הרפואיות של ה-CBD, לעיתים בזני קנאביס רפואי כמות ה-CBD גבוהה יותר מאשר בזני קנאביס המשמשים להנאה. לעיתים נדירות ישנם זני קנאביס רפואי שמכילים אחוז CBD גבוה כמו אחוז ה-THC, או עם אחוזי THC נמוכים מאוד.

תאורית סם המעבר והקשר לסמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות החמישים עלה החשש כי הקנאביס הוא "סם מעבר", שממנו עוברים המשתמשים לסמים קשים יותר כמו קוקאין והרואין[37]. בין המחקרים שנערכו בנושא, יש התומכים בטענה זו [38], בעוד שאחרים לא מצאו לה ראיות[37][39].

מנגד, ישנן טענות הפוכות. תומכי הלגליזציה סבורים שעצם מעמדו הלא-חוקי של הסם מגביר עבור המשתמשים בו את הנגישות לסוחרים העוברים על החוק, וכך הוא דווקא מגדיל את הסיכוי לשימוש בסמים קשים[40][41]. לטענתם של אלו, דווקא הלגליזציה תקטין את היכולת של הקנאביס לשמש כסם מעבר.

בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב משה פיינשטיין בהקשר של בחורי ישיבה שעישנו חשיש, אסר לעשן סמים כחשיש ודומיו מפני פגיעה גופנית ונפשית, והבאה לידי התמכרות, וכן בשל כיבוד אב ואם, ואיסורים הלכתיים נוספים[42].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FRANCES AMES, M.D.: A Clinical and Metabolic Study of Acute Intoxication with Cannabis Sativa and Its Role in the Model Psychosis, p.225
  2. ^ Pot and perception: Looking at what marijuana really does to you
  3. ^ איתי גל, סכנה ושמה קנאביס, באתר ynet, 4 במאי 2003
  4. ^ NIH-Is marijuana addictive?
  5. ^ Cannabis & psychosis
  6. ^ Cannabis reduces short-term motivation to work for money
  7. ^ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/adb.12111/abstract Relationship between working-memory network function and substance use: a 3-year longitudinal fMRI study in heavy cannabis users and controls]
  8. ^ Long-Term Pot Smoking Doesn’t Seem to Harm Health: Study
  9. ^ Marijuana Addiction Is Rare, but Very Real
  10. ^ World Health Group: Pot's CBD Has Health Benefits
  11. ^ Marijuana vs. Alcohol: Which Is Really Worse for Your Health?
  12. ^ Which is worse, booze or pot? A doctor weighs in
  13. ^ Difference between hard and soft drugs
  14. ^ השוואת נזקי סמים
  15. ^ [1] The Dangers of Cannabis, 2003, Retrieved on 2006-12-04, Professor Ray Streater
  16. ^ Hemp is less toxic than alcohol or tobacco
  17. ^ Larry Maucieri Ph.D, שיפור בקשב ובריכוז במשתמשי מריחואנה עם הפרעת ADHD
  18. ^ Muller-Vahl, Kirsten R; Schneider, Udo; Kolbe, Hans; Emrich, Hinderk M. The American Journal of Psychiatry156.3 (Mar 1999): 495., שיפור במצבם של חולי תסמונת טורט בטיפול ב THC
  19. ^ Prakash Nagarkatti†, Rupal Pandey*, Sadiye Amcaoglu Rieder*, Venkatesh L Hegde & Mitzi Nagarkatti, פעילות אנטי דלקתית של קנאביס
  20. ^ אלי לאון, עישון מריחואנה - לא צעד חכם, ישראל היום, 29 באוגוסט 2012
  21. ^ Dr Ole Rogeberg, ערעור על מתודולוגיית מחקר דונדין
  22. ^ קלייר מוקריס, ד"ר, קנביס אינו פוגע בIQ
  23. ^ Proal, Ashley C.; Fleming, Jerry; Galvez-Buccollini, Juan A.; DeLisi, Lynn E. (2014). "A controlled family study of cannabis users with and without psychosis". Schizophrenia Research 152 (1): 283–288. ISSN 0920-9964. doi:10.1016/j.schres.2013.11.014.  בעיקר כשמינון הסם גבוה מבלי תהליך ההתרגלות הדרגתי ומפוקח.
    • סכנה נפוצה, לזמן קצר, היא התקף פראנויה ("סרט רע"). חשופים לכך בעיקר משתמשים חדשים המתחילים להשתמש בקנאביס במינונים גבוהים ובחברת אנשים זרים כבר בשימושים הראשונים.
    • עילפון בחלק משתמשים טריים שנוטלים (או מקבלים. ארעו מקרים של נטילה באי ידיעה ועילפון כתוצאה) מינון מופרז.
    • במינוח נוירולוגי הקנאביס הוא "סם מדכא". הוא מאט את פעילות מוחית ומחליש את מעבר התחושות והמידע במוח ואל המוח[דרוש מקור].

    סכנות נדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • בפעמים הראשונות תיתכן ירידה משמעותית בלחץ הדם לזמן קצר. מסוכן בשילוב בעיות רפואיות מסוימות.
    • טאכיקארדיה (האצה בקצב הלב), מסוכנת בשילוב בעיות רפואיות מסוימות.
    • תסמינים שליליים כגון: חיורון, איבוד תחושה בגפיים, קור עז, איבוד תחושה חלקי בלשון-קושי בדיבור, וסחרחורות.

    הסכנה העיקרית בטווח הקצר היא התקף פראנויה ("סרט רע"), התוקף בעיקר משתמשים חדשים המתחילים להשתמש בקנאביס

    טיעונים בעד התרת הסם בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    יהודה ברוך: “אלכוהול מסוכן וממכר בהרבה מקנאביס”, מגזין קנאביס
    יהודה ברוך: “אולי צריך להתיר שימוש חופשי במריחואנה”, מגזין קנאביס

  24. ^ Pharmacology and effects of cannabis: a brief reviewת C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle upon Tyne NEI 4LP. full text
  25. ^ דוד מיכאלי, גן עדן של רוצחים, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2006
  26. ^ זהר עמר, חשיש וחשישיים בארץ-ישראל וסוריה בימי הביניים, אריאל, 120 (תשנ"ז), עמ' 277־282
  27. ^ Alexander Cockburn; Jeffrey St. Clair (1998). Whiteout: The CIA, Drugs and the Press. Verso. עמ' 117–118. ISBN 1859841392. 
  28. ^ The Medical Applications of Cannabinoids, Akinde Omotayo, Borough of Manhattan Community College, Retrieved on 2006-09-15
  29. ^ http://reason.com/blog/2012/11/07/colorado-and-washington-have-legalized-m
  30. ^ http://medicalmarijuana.procon.org/view.resource.php?resourceID=000881
  31. ^ , Controlled Substances Act, 21 USCS § 801, United States Drug Enforcement Agency, Retrieved on November 4 2005
  32. ^ AP, אורוגוואי: מותר לגדל מריחואנה ולסחור בה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2013
  33. ^ ירון קלנר, סוף לתורים? הממשלה אישרה חוק הקנאביס הרפואי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
  34. ^ פ"ל 4764-03-13 מדינת ישראל נ' ו' מאתר psakdin.co.il
  35. ^ בימ"ש: נהיגה לאחר עישון מריחואנה אסורה ללא קשר לזמן שחלף מרגע העישון מאתר psakdin.co.il
  36. ^ השר ארדן הודיע: "עוברים לאי-הפללה של צרכני סמים קלים", 26 בינואר 2017
  37. ^ 37.0 37.1 [2] Rand study casts doubt on claims that marijuana acts as "gateway" to the use of cocaine and heroin, Retrieved on 2006-12-24
  38. ^ [3] Is Marijuana a Gateway Drug?, Richard Saitz, MD,MPH,FACP, "Watch", Retrieved on 2006-12-27
  39. ^ Tarter,Ralph E, Michael Vanyukov, Levent Kirisci, Maureen Reynolds and Duncan B. Clark, M.D., 2006, December, Predictors of Marijuana Use in Adolescents Before and After Licit Drug Use: Examination of the Gateway Hypothesis, American Journal of Psychiatry, volume 163, issue 12, 10.1176/appi.ajp.163.12.2134 [4], Study conducted at University of Pittsburgh's School of Pharmacy.
  40. ^ Morral, Andrew R., McCaffrey, Daniel F.; Paddock, Susan M., 2002, December, Reassessing the marijuana gateway effect, "Addiction", volume 97, issue 12,1493-1504 [5]
  41. ^ [6] Marijuana Policy Project- FAQ, Retrieved on 2006-12-24
  42. ^ אגרות משה חלק ו', סימן לה עמ' רסח

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.