ז'וזפ ברוגדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ז'וזפ ברוגדה
אין תמונה חופשית
לידה 1958 (בן 61 בערך)
בניולס, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'וזפ ברוגדה טרדיליאסקטלאנית:Josep Brugada Terradillas; נולד ב-1958) הוא קרדיולוג ורופא ילדים ספרדי ממוצא קטלאני. נודע בתרומתו לחלק הפרעות קצב הלב והאלקטרופיזיולוגיה של הלב, יחד עם אחיו פדרו ברוגדה תיאר לראשונה תסמונת הנושאת את שמם - תסמונת ברוגדה.[1]


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'וזפ ברוגדה נולד בבניולס בקטלוניה בממלכת ספרד כבנו השני מבין ארבעה ילדים של רמון ברוגדה, חוואי מגדל עופות ושל פפיטה לבית טורדיליאס. ברוגדה למד רפואה באוניברסיטת ברצלונה וסיים את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1986 בגיל 28. בשנים 1988-1989 השתלם ועבד בעיר מונפלייה בצרפת בתחום רפואת הספורט והקרדיולוגיה. בשנים 1989-1991 עבד כמדריך בקרדיוןלוגיה באוניבריטת לימבורג במאסטריכט, בהולנד. 1991 הוא זכה בפרס הראשון לחוקר צעיר שהוענק על ידי איגוד הקרדיולוגים הקטלאנים. הוא ייסד יחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים האוניברסיטאי בברצלונה, הפך לראש המחלקה לקרדיולוגיה והתמנה לפרופסור לרפואה באוניברסיטת ברצלונה. הוא יועץ בכיר בבית החולים סן ז'ואן דה דאו בברצלונה. הוא היה בעבר יושב ראש האיגוד האירופי להפרעות קצב ומכהן כראש הוועד המדעי לאלקטרופיזיולוגיה ולהפרעות קצב במסגרת החברה האירופית לקרדיולוגיה

ז'וזפ ברוגדה כתב 10 ספרים ו-350 מאמרים מדעיים.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם האח הבכור פדרו, האח הצעיר רמון, וגם אחייניתם, ז'ורז'יה, בת אחותם, דולורס, הפכו לקרדיולוגים. בזמן הפנוי עוסק בדיג של דגי סלמון בימים הצפוניים והוא אוהד של קבוצת הכדורגל ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ Brugada P, Brugada J (November 1992). "Right bundle branch block, persistent ST segment elevation and sudden cardiac death: a distinct clinical and electrocardiographic syndrome. A multicenter report". J. Am. Coll. Cardiol. 20 (6): 1391–6