סלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסלמון
סוגי סלמונים שונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: סלמונאים
משפחה: סלמוניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Salmonidae

אִלְתִּיתלועזית: סלמון) הוא הכינוי לדגים ממשפחת הסלמוניים (Salmonidae), שהיא המשפחה היחידה בסדרת הסלמונאים (Salmoniformes). שמם של מספר דגים אחרים במשפחה זו הוא טרוטה. דגי אלתית חיים באוקיינוס האטלנטי והשקט וכן בימות הגדולות ובימות אחרות. דג נוסף במשפחה זו הוא דג האומול (Coregonus autumnalis igratorius) החי רק בימת באיקל.

סלמון גדול ביותר
סלמון אטלנטי צעיר
סלמונים קופצים מעל מפל
סלמון מוגש כסשימי
סלמון במרינדה

בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצה במים מתוקים, נודדים לים ושבים להתרבות במים מתוקים. על פי סיפורי העם, הדגים שבים להטיל ביצים ולהפרותן בדיוק באותה נקודה שבה הם נולדו, ומחקרים מודרניים מראים כי לפחות 90% מהדגים המתרבים בערוץ נחל מסוים, אכן נולדו באותו ערוץ. באלסקה המעבר מערוץ מים אחד לאחר מאפשר לדגי האלתית לאכלס ערוצים חדשים, למשל אלה הנוצרים מנסיגת הקרחונים. הדרך שבה מנווטים דגי הסלמון את דרכם בים עדיין לא התבררה עד תומה, אך ההשערה היא כי לחוש הריח המפותח של דגים אלה יש תפקיד מפתח ביכולת זו. בכל סוגי הסלמון באוקיינוס השקט, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, אף באותם סוגי אלתית השורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה, אחוז התמותה לאחר הטלת הביצים הוא גבוה מאוד (כנראה 40% - 50%). בסוגים אלה של משפחת הסלמון, הדגים מסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי הטלת ביצים.

דגי האלתית תפסו תפקיד מרכזי בתרבותם ובאורחות חייהם של תושבי החוף באזור מחיית הדגים. ברוב התרבויות לחופו הצפוני של האוקיינוס השקט קיימים טקסים שבהם מזכירים את שובו של הדג אל החוף. במשך מאות שנים לכדו בני אדם את דגי האלתית בדרכם במעלה ערוצי הנחלים. בני תרבות האינו בצפון יפן אילפו כלבים לתפוס את דגי האלתית בשחותם במעלה הנחל. כיום נלכדים דגי האלתית בעיקר במפרצים ובסמוך לחוף הים. דיג האלתית ברשתות גרירה ארוכות נאסר במקומות רבים.

קיים חשש באשר להידלדלות אוכלוסיית דגי האלתית באוקיינוס האטלנטי ובחלקים מסוימים של האוקיינוס השקט, להוציא את חלקיה הצפוניים של קולומביה הבריטית ואלסקה, שם הדג עדיין מצוי בשפע. ההערכה היא כי כמות דגי האלתית בתחילת המאה ה-21 בנהר קולומביה שבקולומביה הבריטית, היא רק 3% מכמותם בעת שביקרו במקום לואיס וקלארק בתחילת המאה התשע-עשרה.

דגי האלתית, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט גם יחד, מושכים דייגים חובבים רבים בעולם כולו. בחצי הכדור הדרומי קיים המין סלמון אוסטרלי (Arripis trutta) שהוא דג מים מלוחים שאיננו חלק מהמשפחה ושייך לסדרת הדקראים. הוא מצוי לחופיה הדרומיים של אוסטרליה ובטסמניה. דֵּיג הסלמון האוסטרלי נעשה בדרך כלל ברשתות חרם גדולות וקיימת ירידה בדיג מסחרי של דג זה בעשרים השנים האחרונות.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפחת סלמוניים (Salmonidae)
    • תת-משפחת Coregoninae
      • סוג Coregonus - בו 78 מינים.
      • סוג Prosopium - בו 6 מינים.
      • סוג Stenodus - בו 2 מינים.
    • תת-משפחת Thymallinae
      • סוג Thymallus - בו 13 מינים.
    • תת-משפחת Salmoninae
      • סוג Brachymystax - בו 3 מינים.
      • סוג ומין יחיד Eosalmo driftwoodensis - נכחד.
      • סוג Hucho - בו 5 מינים.
      • סוג Oncorhynchus - בו 12 מינים.
      • סוג סלמון (Salmo) - בו 43 מינים.
      • סוג Salvelinus - בו 51 מינים.
      • סוג ומין יחיד - Salvethymus svetovidovi.

סלמון כמאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמון הוא דג מאכל פופולרי. הוא נחשב למאכל בריא יחסית הודות לתכולה הגבוהה של חלבון בבשרו ורמות נמוכות של שומן וכן הודות לתכולה הגבוהה של אומגה 3. אולם, בהתאם לדיווחים בירחון Science, דגי סלמון אשר גודלו בבריכות דגים עלולים להכיל רמות גבוהות של דיאוקסין. רמות הרעלן PCB עשויות להיות גבוהות פי שמונה בדגי סלמון שגודלו בבריכות מאשר בדגים שגדלו בטבע ואף רמות אומגה 3 נמוכות יותר בדגי בריכה מאשר בדגי פרא. למרות זאת, הסוכנות הבריטית לתקני מזון (Food Standards Agency) מצאה כי התועלת באכילת דגי סלמון מבריכות עולה על הסיכון הכרוך בחומרים המזהמים אותם. כמות מתיל הכספית (CH3Hg) בדגי סלמון היא נמוכה ביותר ביחס לדגי מאכל אחרים.

רוב דגי האלתית האטלנטית הנמכרים בשוקי העולם הם דגי בריכות (יותר מ-99% מהם) בעוד שרוב דגי האלתית מהאוקיינוס השקט הם דגים הנידוגים בים (יותר מ-80% מהם). סך מכירות דגי אלתית אשר גודלו בבריכות הוא פי 85 מדגי פרא.[1]

צבע בשרו של דג האלתית נע בין כתום לאדום, על אף שקיימים בטבע אף דגי אלתית שבשרם לבן. מקורו של צבע בשר האלתית בפיגמנטים קרוטנואידיים, במיוחד אסטקסנסין. מקור הפיגמנט בדגים הגדלים בטבע הוא באכילת סרטנים. כיוון שצרכנים אינם נוטים לרכוש דגי סלמון אשר בשרם לבן, מגדלי דגי הבריכות מוסיפים את הפיגמנט למזונם של הדגים באופן מכוון, זאת כיוון שמזון דגי הבריכות אינו מכיל בדרך כלל פיגמנטים. לאסטקסנטין אף תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העצבים של הדג, דבר המגביר את פריונו וקצב גידולו.

בנוסף למכירות הדג הנא, סלמון נמכר אף בשימורים וכן כדג מעושן, בעישון קר או חם. לקס עשוי להיות סלמון בעישון קר או בכבישה בחומץ.

בשר סלמון נא עשוי להכיל את הנמטודה אניסקיס, טפיל ימי הגורם למחלת האניסקיאסיס בבני אדם. לפני התפתחות שיטות קירור המזון, היפנים לא נהגו לאכול בשר נא של דג הסלמון. סלמון וביצי הסלמון הם מאכלים חדשים במטבח היפני ומשמשים להכנת סשימי וסושי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוויד קואמן, מסע של פעם בחיים - הכלכלה הפוסט סובייטית תקבע את גורל דגי האלתית בחצי האי קמצ'טקה, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 135, אוגוסט 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]