ז'ול וגדעון נודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ול קלמנט נודֶה והאח גדעון נודֶה
Jules et Gédéon Naudet
ז'ול קלמנט נודֶה (בשמאל) והאח גדעון נודֶה (בימין)
ז'ול קלמנט נודֶה (בשמאל) והאח גדעון נודֶה (בימין)
לידה

ז'ול קלמנט נודֶה
אפריל 1973
תומאס גדעון נודֶה

מרץ 1970
פריז, צרפת
ידוע בשל תיעוד התרסקות המטוס הראשון בבנייני התאומים שבניו יורק והפקת הסרט התיעודי "9/11"; הפקת הסרט התיעודי "השישה בינואר" (אנ') אודות ההתקפה על הקפיטול על ידי תומכי הנשיא דונלד טראמפ ועוד

ז'ול קלמנט נודֶה והאח גדעון נודֶהצרפתית: Jules et Gédéon Naudet) הם יוצרי קולנוע צרפתים-אמריקאים. האחים, תושבי ארצות הברית מאז 1989 ואזרחים מאז 1999, שהו בניו יורק בזמן פיגועי 11 בספטמבר כדי לצלם סרט תיעודי על אנשי תחנת הכיבוי של דאון-טאון מנהטן. ז'ול צילם את הצילומים הברורים היחידים של המטוס הראשון, טיסה 11 של אמריקן איירליינס, שפגע במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי[1]. הצילומים שצולמו בשנת 2001 שימשו לסרט התיעודי מ-2002 שנקרא 9/11. מצלמת הווידאו שבה השתמש ג'ולס שצילמה את טיסה 11 מתרסקת במרכז הסחר העולמי, מוצגת כעת במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית בוושינגטון הבירה[2].

ביוגרפיה וקריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ול וג'דעון נודה עברו לניו יורק עם הוריהם ז'אן-ז'אק ושִיוָוה, כשהיו בני נוער. שניהם סיימו את לימודיהם האקדמיים בבית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1995[3]. בשנת 2000 הם הוציאו את סרטם הראשון: "תקווה, גאולה וכפפות" (באנגלית: Hope, Gloves and Redemption), שבמרכזו מתאגרפים צעירים באימונים ברובע ברונקס ובמזרח הארלם. הסרט כלל סיקור של טורניר כפפות הזהב של ניו יורק דיילי ניוז ב-1998, וזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע והווידאו הבינלאומי של ניו-יורק בשנת 2000[4].

סרטים תיעודיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מתקפת ה-9/11"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים נודה היו בתהליך של יצירת סרט דוקומנטרי על כבאים בניו יורק, בעקבות כבאי טירון בשם אנטוניו "טוני" בנטטוס, דרך חוויותיו באימונים באקדמיה של מחלקת הכבאות של העיר ניו יורק (FDNY) ועד להצבתו בתחנה. בבוקר ה-11 בספטמבר, ג'ולס ליווה מספר כבאים שיצאו לחקור דיווחים על דליפת גז במנהטן התחתית, והשאיר את גדעון בתחנה כדי להמשיך לצלם עם אנטוניו. בדרך למנהטן תחתית, ג'ולס והכבאים עצרו בפינת הרחובות ליספֶנָארְד וצֶ'רְץ' כשטיסת אמריקן איירליינס 11 טסה ממש מעליהם. ג'ול צילם את המטוס כשהוא טס ישירות למגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי (WTC).

ג'ולס נכנס עם הכבאים ללובי של המגדל הצפוני וצילם את מפקדי הכיבוי כשהם מקימים עמדת פיקוד ושולחים כבאים במעלה המדרגות. הוא צילם את האזרחים המפנים והמפונים ואת תגובות הכבאים לפגיעת טיסה 175 של יונייטד איירליינס במגדל הדרומי וקפיצת האנשים אל מותם מהקומות העליונות. כשהמגדל הדרומי החל לקרוס, הוא תפס מחסה עם שאר הכבאים, תוך שימוש בפנס של מצלמתו כדי לעזור להם לאסוף את הפצועים והמתים בעת פינוי המגדל הצפוני. הוא עקב אחרי הכבאים כשיצאו צפונה וניסה להקים עמדת פיקוד נוספת. הוא לא הפסיק לצלם, אלא ל־8 שניות בלבד להחלפת סרט הצילום[3].

במקביל, גדעון צילם את בנטטוס, הכבאי היחיד שנותר בתחנה, מקבל שיחות מהתחנות האחרות, אבל בסופו של דבר יצא לרחוב מתוך דאגה לאחיו. הוא הלך זמן מה, צילם את תגובות האנשים ואת הנזק שנגרם על ידי הפסולת המעופפת, והצליח לצלם את פגיעת טיסה 175 לתוך המגדל הדרומי. כשהבין שהוא לא יכול להתקרב למרכז הסחר העולמי, הוא חזר לתחנה, שם צילם את הגעתם של כבאים שונים. הוא חזר לצלם את תגובות האנשים כשהמגדל הדרומי התמוטט, לפני שחזר לתחנה והצטרף לשלישיית כבאים שלא היו בתפקיד כשיצאו לאזור האסון והמשיך לצלם שם. כל העת ההיא הוא היה משוכנע שאחיו ג'ול ניספה בקריסת המגדלים, וכך גם ג'ול לגבי גדעון[5][3].

כשהמגדל הצפוני קרס, נמלטו האחים נודה עם שאר האנשים שעדיין היו באזור. ג'ולס ומפקד הכבאים תפסו מחסה בין שתי מכוניות לפני שחזרו ל-למגדל כדי להעריך את המצב. פחות מרחוב אחד משם, עזר גדעון לסוכן FBI לשאת ניצול מאובק על כל גופו לפני שעשה את דרכו למעדנייה כדי להתאושש. בדאגה לג'ולס, הוא ניסה לחזור להריסות המגדל, אך נדחה על ידי סיורים משטרתיים. לאחר מכן חזר לבית הכיבוי וצילם את תגובות הכבאים החוזרים מהפיגוע. בינתיים, ז'ול חזר עם הקבוצה של מפקד הכבאים ואז התקיים מפגש מרגש בין האחים[3]. הם המשיכו לצלם ולעזור בניקוי התחנה וסביבתה במשך 3 שבועות לאחר הפיגוע[2].

140 שעות הצילום שלהם, הפכו בסופו של דבר לסרט תיעודי בן שעתיים, כשההכנסות מהפרויקט מועברים לקרן מלגות למשפחות של כבאי העיר ניו יורק[3].

הסרט הושווה, בשל משמעותו ההיסטורית, לסרט זפרודר על רצח הנשיא ג'ון קנדי. הוא שודר ב-CBS וב-137 מדינות, וזכה בעיטורי כבוד טלוויזיוניים רבים, כולל: פרסי אמי, פיבודי ודופונט (אנ')[6].

"בשם האלוהים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 האחים נודה הפיקו וביימו עבור CBS סרט תיעודי ששמו: "בשם אלוהים: מבט חושפני ואינטימי על האנושות (באמצעות) הספקות, האמונות והתקוות של מנהיגי הדת הגדולים בעולם"[7]. את הנהגת היהדות בסרט מייצג הרב יונה מצגר שהיה בעת הכנת הסרט הרב הראשי האשכנזי לישראל[7].

"שומרי הסף הנשיאותיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, הפיקו וביימו האחים נודה את שומרי הסף הנשיאותיים עבור ערוץ דיסקברי - תיאור מרתק של חמישה עשורים ותשעה ממשלים של היסטוריה נשיאותית מבעד לעיניהם של כל עשרים ראשי הסגל בבית הלבן שעדיין היו בחיים לעת ההיא[6]. לדברי אתר הקולנוע IMODb, מדובר בסדרה חסרת תקדים שמסירה את המסך מעל הפעילות הפנימית של המשרד הסגלגל[8].

"אדוני הריגול: ה-CIA על הכוונת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אדוני הריגול ה-CIA על הכוונת"(אנ') הוא סרט תיעודי החושף את פעולתו הפנימית של ארגון הביון החזק בעולם, עם גישה חסרת תקדים לרשת הריגול של ארצות הברית. כל 12 מנהלי ה-CIA החיים ופעילי הסוכנות הבכירים, מדברים בו בגילוי לב על עינויים, בתי כלא סודיים, לוחמת מזל"טים, חיסולים לכאורה והאיום המתמיד של התקפה על אמריקה, מה שמעלה את השאלה: כמה רחוק צריכה אמריקה ללכת כדי לשמור על עצמה?[9]

ה-13 בנובמבר - מתקפת טרור בפריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק במתקפת הטרור על פריז ב-13 בנובמבר 2015 באמצעות ראיונות עם ניצולים ואנשי כוחות החירום וההצלה שמספרים סיפורים אישיים על הסבל, על האנושיות ועל הגבורה שהיו עדים להם בעת המתקפה[10][11].

"ה-6 בינואר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק באירועי ה-6 בינואר 2021, בו הסתערו תומכי הנשיא דונלד טראמפ על גבעת הקפיטול. יוצרי הסרט נקטו בגישה פשוטה של הקפדה על דיווח כרונולוגי של האירועים, וחיבורם להתקדמות האלימות באותו יום, באמצעות קטעי וידאו ופרטים מראיונות עם אלה שהגנו על השטח או הסתתרו בתוך הקפיטול[12]. ע"פי "הארץ" מדובר בסרט התיעודי המקיף ביותר שנעשה על הפריצה לקפיטול, כפי שעשו האחים על המאורע הטראומטי של ה-9/11[13].

לדברי האחים נודה: בכל שלושת הסרטים התיעודיים שיצרו אודות מתקפות, הם לא נתנו מקום לראיונות עם התוקפים, והם מסרבים לתת ביטוי כלשהו לצד האגרסיבי והרע לדבריהם[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ול וגדעון נודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפי שמילוביץ, 17/02/2023. היום בו האומה התפרקה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 50 טור ראשון.
  2. ^ 1 2 ציפי שמילוביץ, 17/02/2023. היום בו האומה התפרקה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 52 טור רביעי.
  3. ^ 1 2 3 4 5 David Friend, September 11, 2014, Bond of Brothers, Vanity Fair
  4. ^ ציפי שמילוביץ, 17/02/2023. היום בו האומה התפרקה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 52 טור שני.
  5. ^ ציפי שמילוביץ, 17/02/2023. היום בו האומה התפרקה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 52 טור שלישי.
  6. ^ 1 2 Gédéon Naudet - Biography, IMDb
  7. ^ 1 2 In God's Name - TV Movie, 2007, IMDb
  8. ^ The Presidents' Gatekeepers, MODb, 2013
  9. ^ THE SPYMASTERS - CIA IN THE CROSSHAIRS, SHOWTIME
  10. ^ November 13: Attack on Paris, IMDb, 2018
  11. ^ 13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז, באתר Netflix, 2018
  12. ^ Brandon Yu, January 6th’ Review: Scenes of a Riot, The New York Times, January 5, 2023
  13. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, דקה אחר דקה, מכל זווית אפשרית, כך נראית הפיכה בעידן הדיגיטלי, באתר הארץ, 17 בינואר 2023
  14. ^ ציפי שמילוביץ, 17/02/2023. היום בו האומה התפרקה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 50 טור רביעי.