דונלד טראמפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "טראמפ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טראמפ (פירושונים).
דונלד ג'ון טראמפ
Donald John Trump
Donald Trump in May 2017.jpg
טראמפ, מאי 2017
שם מלא דונלד ג'ון טראמפ
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תאריך לידה 14 ביוני 1946 (בן 71)
מקום לידה קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
עיסוק טייקון, משקיע, מסעדן, כותב ספרי עיון, יזם, פוליטיקאי, איש עסקים, איש החברה הגבוהה, property developer, game show host, סופר פוליטי, מדינאי, real estate entrepreneur, מפיק טלוויזיה, מפיק, סופר, שחקן, שחקן קולנוע, מנהל כללי
מפלגה הרפובליקנית (1987–1999, 2009–2011, 2012–היום)
מפלגות קודמות:
הדמוקרטית (עד 1987, 2001–2009)
עצמאי (2011–2012)
הרפורמיסטית (1999–2001)
דת נצרות (פרסביטריאניזם)
בת-זוג איוונה זלינצ'קובה (1977–1992)
מרלה מייפלס (1993–1999)
מלאניה קנאוס (2005–היום)
נשיא ארצות הברית ה-45
תקופת כהונה 20 בינואר 2017 – מכהן (26 שבועות)
סגן מייק פנס
הקודם ברק אובמה

דונלד ג'ון טראמפאנגלית: Donald John Trump; נולד ב-14 ביוני 1946) הוא נשיא ארצות הברית ה-45, המכהן בתפקיד מאז 20 בינואר 2017. לפני כניסתו לפוליטיקה היה טראמפ איש עסקים, יזם בנייה וכוכב ריאליטי.[1]

טראמפ הוא הבעלים של התאגיד "ארגון טראמפ" ("The Trump Organization"), והמייסד של חברת "Trump Entertainment Resorts", העוסקת בבנייה בהפעלת בניינים, בתי קזינו, מתקני תרבות ובתי מלון ברחבי העולם. אורח חייו הראוותני הפך אותו לידוען בעשורים האחרונים של המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 היה גם לאישיות טלוויזיונית מפורסמת בזכות תוכנית מציאות פופולרית שהפיק והנחה בשנים 20032015, בשם "המתמחה".

טראמפ זכה לפרסום בשל הקמת גורדי שחקים בארצות הברית ומחוצה לה, הנושאים את שמו. בין המפורסמים שבהם "בניין טראמפ", "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי", במנהטן, ניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרד טראמפ, אביו של דונלד

טראמפ נולד בניו יורק למשפחה נוצרית-פרסביטריאנית ממוצא גרמני-סקוטי.

סבו מצד אביו, פרידריך טראמפ, נולד בקלשטאט שבגרמניה, היגר לארצות הברית ב-1885, ואינגלז את שמו הפרטי לפרדריק כשקיבל אזרחות אמריקאית ב-1892. בתקופת הבהלה לזהב ב-1897 בנה פרדריק שלוש מסעדות ומלון בדרכם של כורי הזהב שנהרו לקלונדייק שבקנדה, וכך הרוויח את הונו הראשון. הוא חזר לעיר מולדתו ב-1902, פגש את שכנתו כשהיה ילד, אליזבת (לבית קרייסט), ונישא לה. הם עברו לעיר ניו יורק באוגוסט אותה שנה. ב-1904 נולדה בתם הבכורה. בשל געגועיה של אליזבת למשפחתה בגרמניה, חזרה המשפחה בהמשך שנת 1904 למקום הולדתם. כשחזרו פרדריק ומשפחתו, קבעו הרשויות הגרמניות שפרדריק טראמפ היגר לארצות הברית כדי להימנע מתשלומי מסיו ומשירות צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית וכן שהפר חוק שאוסר על הגירה לאמריקה הצפונית. בעקבות כך בוטלה אזרחותו הגרמנית. ערעוריו נכשלו, ובשנת 1905 חזר בלית ברירה עם משפחתו לארצות הברית.

טראמפ באקדמיה הצבאית בניו יורק, 1964

אביו של דונלד, פרד טראמפ, נולד ב-11 באוקטובר 1905 בקווינס. כשהיה בן 15, נכנס לנעליהם של הוריו בעסקי הנדל"ן, והקים עם אמו את הארגון "Elizabeth Trump & Son". כשפרד היה בן 22, הארגון הפך לחברה. בשנות ה-20 בנה דירות בקווינס, שנמכרו במחיר מוזל לתקופה. במהלך מלחמת העולם השנייה בנה פרד צריפים לצורכי המאמץ המלחמתי, ולאחר המלחמה התרחבו פעולותיו והוא בנה בתים למשפחות של ותיקי המלחמה.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד נולד ב-14 ביוני 1946 לפרד ולמרי טראמפ בקווינס. בילדותו, שיתף אותו אביו לעתים תכופות בהחלטותיו העסקיות ואף נתן לדונלד לעזור לפועלים בבניית המבנים. בעקבות בעיות משמעת נשר דונלד מהלימודים בגיל 13, ונכנס לתוכנית של האקדמיה הצבאית בניו יורק, שבה שירת בתפקוד גבוה. במצעד צבאי שעבר ברחובות מנהטן צעד דונלד בשורה הראשונה, המסמלת מצוינות צבאית. בעודו בקולג' היה מעורב בפרויקטים של חברת הנדל"ן של אביו. הוא הופקד על פתיחה מחדש של מתחם דירות בסינסינטי שבאוהיו, שרכש אביו ב-1962. ב-1972 מכר טראמפ את המתחם בסכום של 6.75 מיליון דולר.

באוגוסט 1964 החל ללמוד באוניברסיטת פורדהם (אנ') בניו יורק. בשנתו השלישית עבר ללמוד כלכלה בבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, לימודים שסיים ב-1968.[2] בעת לימודיו קיבל זימון להתגייס לצבא ארצות הברית במסגרת הגיוס הרחב למלחמת וייטנאם, אך הצליח להתחמק מגיוס בשל לימודיו האקדמיים.[3]

חיים פרטיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטראמפ ארבעה אחים ואחיות. אחיו הבכור פרד ג'וניור מת בשנת 1981 כתוצאה מאלכוהוליזם, ובעקבות כך נמנע טראמפ משתיית אלכוהול.[4]

טראמפ נשוי בפעם השלישית, למלניה קנאוס, דוגמנית עבר אמריקאית-סלובנית. אשתו השנייה הייתה מרלה מייפלס, ואשתו הראשונה הייתה איוונה זלניצ'קובה. הוא חבר הכנסייה הפרסביטריאנית.

טראמפ אב לחמישה ילדים. שלושה ילדים נולדו לו מנישואיו הראשונים לאיוונה.

הונו ונכסיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 ראה אור ספרו של טימותי אובריאן "TrumpNation: The Art of Being The Donald". בספר נכתב כי שווי הונו ונכסיו של טראמפ מסתכם ב-150 עד 250 מיליון דולר, וכי הוא "מיליונר" ולא "מיליארדר", כפי שטוען טראמפ. בתגובה, הגיש טראמפ תביעת הוצאת דיבה נגד המחבר. ב-17 ביולי 2009 דחה בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי את התביעה, וקבע כי אובריאן לא הוציא את דיבתו של טראמפ כשטען כי שווי הונו ונכסיו נמוך בהרבה מאשר טראמפ טוען. בית המשפט לא דן בשאלת היקף הונו האמיתי של טראמפ.

באוקטובר 2016 העריך המגזין "פורבס" את הונו ונכסיו של טראמפ בסכום של 3.7 מיליארד דולר, ירידה של 800 מיליון דולר לעומת שנה קודמת.[8] טראמפ עצמו העריך ביוני 2015 כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר. טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות בכמה מוערך הונו.[9]

במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016 חשף הניו יורק טיימס חלק מטפסי המס של טראמפ בשנת 1995 שמהם עלה כי הוא הפסיד 916 מיליון דולר באותה שנה. הדבר אפשר לו לנכות הפסדים אלה במהלך השנים הבאות ולהימנע מתשלום מס. במהלך העימות הנשיאותי טראמפ אמר כי לא שילם מס כי הוא חכם.[10]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון טראמפ בלאס וגאס שחלונותיו מחופים בזהב 24 קרט

לאחר הלימודים המשיך בפעילות בחברת הנדל"ן של אביו, שהתמקדה בהשכרה למעמד הביניים בברוקלין, קווינס וסטייטן איילנד. ב-1971 עבר טראמפ למנהטן. הוא הפך באותה שנה ליו"ר החברה ושינה את שמה לארגון טראמפ ("The Trump Organization"). הוא החל לעבוד על פרויקטים גדולים יותר, כשהוא משתמש בעיצוב אדריכלי ראוותני. הוא זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה כשהואשם ב-1973 על ידי מחלקת המשפטים של ארצות הברית בהפרות של החוק לדיור הוגן (Fair Housing Act), על הפעלה וניהול של 39 בניינים. טראמפ דחה את ההאשמה, וטען כי היא נובעת מגודל החברה, ומן הרצון לאלץ אותה להשכיר למקבלי קצבת רווחה. בשנת 1975 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בנושא.[11]

בין הפרויקטים שבהם היה מעורב כלולים מגדל טראמפ ומגדל טראמפ העולמי בניו יורק, בניין טראמפ בניו יורק שאותו רכש ושיפץ, טראמפ פארק אווניו שהסב לבניין דירות למגורים, מלון וקזינו טראמפ פלאזה, מלון וקזינו טאג' מהאל ומלון וקזינו טראמפ קאסל באטלנטיק סיטי, מלון פלאזה בניו יורק אותו רכש ב-1988 ומכר ב-1995, מלון טראמפ בלאס וגאס, מועדון מאר-א-לגו בפאלם ביץ' וכן אתרי נופש ומגרשי גולף בעולם. שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פשיטת רגל.[12]

טראמפ היה מבעלי הארגון שערך את תחרויות מיס תבל (מיס יוניברס) וכן תחרויות מיס ארצות הברית ומיס ארצות הברית הצעירה. ב-1983 רכש טראמפ את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נרלס מליגת ה-USFL. הוא פעל לקידום הליגה כמתחרה משמעותית של ליגת ה-NFL והוביל תביעת נזיקין נגד ה-NFL על בסיס הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. מאמציו לא נשאו פרי והליגה חדלה לפעול ב-1986.[13]

מיזם נוסף של טראמפ היה "אוניברסיטת טראמפ" שבמסגרתה הועברו סמינרים בנושאי נדל"ן. נגד המיזם ונגד טראמפ עצמו הוגשו מספר תובענות ייצוגית וכן תביעה ממחלקת החינוך של מדינת ניו יורק באשמת שימוש בלתי חוקי בשם "אוניברסיטה" והונאת הלקוחות. התביעות הסתיימו לאחר בחירתו לנשיאות בפשרה שבמסגרתה הסכים טראמפ לשלם 25 מיליון דולר לסטודנטים ולמדינת ניו יורק.[14]

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ הופיע במספר סרטי קולנוע בהופעות אורח בתפקיד עצמו, בהם "שכחו אותי בבית 2", "וול סטריט 2 - הכסף מדבר", "זולנדר", "שבועיים מראש", "השותפה" ו"תשוקה אחרת" ("Ghosts Can't Do It"). על משחקו ב"תשוקה אחרת" זכה ב-1990 בפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר.[15]

יחד עם מארק בארנט הפיק את תוכנית המציאות "המתמחה" המשודרת ברשת NBC משנת 2004. טראמפ הנחה את התוכנית ב-11 העונות הראשונות שלה, עד 2015. בתוכנית מתמודדים המתחרים זה בזה במשימות הקשורות למהלכים כלכליים והפרס לזוכה הוא משרה באחד הפרויקטים של קבוצת טראמפ. בתפקידו זה התפרסם במשפט "You're fired" (את/ה מפוטר/ת) למועמד המודח. על חלקו בתוכנית היה מועמד פעמיים לפרס אמי ב-2004 וב-2005. שמו הונצח ב-2007 בשדרת הכוכבים של הוליווד.[16]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ עם בתו איוונקה, נואם במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית, 2016

טראמפ היה חבר במפלגה הדמוקרטית עד 1987. לאחר מכן היה חבר במפלגה הרפובליקנית עד שנת 1999. מאז עד שנת 2001 תמך במפלגה הרפורמיסטית האמריקאית. בשנת 2001 חזר להיות חבר המפלגה הדמוקרטית עד 2009. ב-2008 אף הביע תמיכה בהדחתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.[17] לאחר מכן שב להיות תומך של המפלגה הרפובליקנית, למעט תקופה קצרה בשנים 20112012 שבה הפך לעצמאי. הוא הביע עניין בהגשת מועמדות למרוץ לנשיאות ארצות הברית בשנת 2012 מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים הבולטים בבחירות המקדימות של המפלגה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012.[18] עם זאת, הוא הודיע במאי 2011 כי אין בכוונתו להתמודד לבחירות הקרובות לנשיאות, שנערכו שנה וחצי מאוחר יותר.

המרוץ לנשיאות (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016
סמליל קמפיין טראמפ בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית

ב-16 ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקאית תחת הסיסמה "Make America Great Again".[19] הצהרתו בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות במגדל טראמפ, שיבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, וכן כי המהגרים הלא-חוקיים המקסיקנים שמגיעים לארצות הברית מביאים סמים ופשע וכוללים אנסים, חוללה הדים במערכת הפוליטית האמריקאית ומחוצה לה, וספגה גינויים גם מחברים במפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני.[20] בהמשך עורר תשומת לב תקשורתית וציבורית בשל הצגת עמדות נוספות. בפרט הסתכסך עם הסנאטור ג'ון מקיין כשקרא תיגר על היותו גיבור מלחמה,[21] וכן בקריאתו בדצמבר 2015 לאסור על מוסלמים להיכנס לארצות הברית עד שהממשל יבין כיצד להתמודד עם הבעיות שהם מביאים.[22] האפיפיור פרנציסקוס טען כי מי שמציע לבנות חומות ולא גשרים, איננו נוצרי.[23] טראמפ השיב שהתבטאות האפיפיור היא מחפירה ושלאף מנהיג ובפרט למנהיג דתי אין זכות לפקפק באמונתו של אחר.[24]

טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים בין המועמדים של המפלגה הרפובליקנית ובהיקף הסיקור התקשורתי לאורך הקמפיין לנשיאות. בבחירות שהחלו בפברואר 2016 הוא סיים שני באסיפות הבחירה באיווה (לאחר טד קרוז) וראשון בפריימריז בניו המפשייר, בפריימריז בקרוליינה הדרומית ובאסיפות הבחירה בנבדה. גם בבחירות ב-13 מדינות שנערכו ב-1 במרץ, "יום שלישי הגדול", זכה טראמפ במספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים.[25]

במהלך הקמפיין זכה לתמיכתם של בכירים רפובליקנים כגון שרה פיילין, כריס כריסטי, רודי ג'וליאני וג'ף סשנס, אם כי רוב הממסד הרפובליקני הסתייג ממועמדותו, הן בגלל עמדותיו וסגנונו והן משום החשש שהיותו דמות שנויה במחלוקת תקשה על המפלגה לנצח בבחירות.

התמודדותו מול קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה, אוגוסט 2016

במאי 2016 ניצח באופן סוחף במדינת אינדיאנה ובעקבות כך פרשו טד קרוז וג'ון קייסיק מהמירוץ. טראמפ נותר המועמד היחיד במירוץ במפלגה הרפובליקנית והוכרז כמועמד הרפובליקני המשוער לבחירות לנשיאות בנובמבר.[26] ב-26 במאי 2016 הצליח טראמפ לעבור את רף הצירים הנדרש להבטחת המועמדות. בוועידת המפלגה שנערכה ביולי 2016 הפך למועמד הרשמי שלה. כמה ימים קודם לכן בחר במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמדו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.[27]

התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בעקבות התבטאויותיו הקשות כלפיי יריביו. במהלך ראיון לרשת CBS, אמר בהקשר של מוסלמים, שאף על פי שאינו אוהב אפיון (profiling), הגיע הזמן להתחיל לחשוב עליו, כפי שהוא מבוצע בהצלחה בישראל ובמדינות אחרות.[28] במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית נאמו הוריו של חייל מוסלמי אמריקאי שנהרג בעת שירותו בעיראק ותקפו את טראמפ על דבריו.[29] טראמפ התבטא באופן חריף בעיקר נגד המתמודדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, וכינה אותה לאורך הקמפיין "הילרי המושחתת" (Crooked Hillary). הוא נקט בכינויי גנאי גם כלפי יריביו במירוץ הרפובליקני, כמו "מרקו הקטן" (סנאטור מרקו רוביו) ו"טד השקרן" (סנאטור טד קרוז).

ב-8 באוקטובר 2016 הודלפה קלטת של טראמפ משנת 2005, שבה הוא נשמע משוחח עם העיתונאי בילי בוש תוך שימוש בשפה גסה. בין היתר נשמע אומר כי הוא מנשק נשים "בלי לחכות", שכ"כוכב" הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם נשים וציין אחיזה באיבר המין הנשי. לאחר פרסום ההקלטה, טראמפ התנצל[30] וטען שהדברים הם בגדר "שיח גברים במלתחה" (locker room talk). על-אף הביקורת והמבוכה במחנה הרפובליקני, טראמפ הבהיר כי אין בכוונתו לפרוש.[31] בהמשך חודש אוקטובר, נערכו מסיבות עיתונאים של כ-15 נשים, שטענו שהטריד אותן מינית במהלך שלושים השנים האחרונות. טראמפ הכחיש את הטענות וטען כי מספר גורמים, ובהם אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון והתקשורת, גייסו את הנשים כדי להוציא את דיבתו רעה,. הוא התחייב לתבוע את המאשימות ואת הניו יורק טיימס בתביעת דיבה.[32] והזכיר שטענות על ניצול מיני הושמעו גם כלפי ביל קלינטון, בעלה של יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

ניצחונו בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוג טראמפ מלווה לשלום את הזוג אובמה בסיום טקס ההשבעה, 2017
טראמפ נשבע אמונים, 2017

בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ 46.1% מהקולות, 2.9 מיליון קולות פחות מיריבתו, אך זכה ב-304 אלקטורים (מתוך 538) וכך נבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות ניצחה הילרי ברובם הגדול של הסקרים ועל כן ניצחונו התקבל בקרב רבים בתקשורת ובציבור בהפתעה.[33][34] טראמפ הוא הנשיא החמישי שנבחר ללא שקיבל את רוב קולות הבוחרים (קדמו לו ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, בנג'מין הריסון וג'ורג' ווקר בוש), והנשיא הראשון ללא ניסיון פוליטי או צבאי קודם. טראמפ הוא גם הנשיא המבוגר ביותר בעת בחירתו, אז היה בגיל 70 ושבעה חודשים (בשיא הקודם החזיק רונלד רייגן, שהיה בן 69 בראשית כהונתו). הוא האדם העשיר ביותר שנכנס לבית הלבן, עם הון בשווי 4.5 מיליארד דולר (בשיא הקודם החזיק ג'ורג' וושינגטון).

כהונתו כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בינואר 2017 הושבע לנשיא בוושינגטון הבירה על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס ונכנס רשמית לתפקיד.[35] ביזמתו של טראמפ השתתף בטקס ההשבעה גם רב, בנוסף לכומר, ואף נשא בו דברים.

מינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ מינה את הגנרלים ג'יימס מאטיס וג'ון קלי למזכיר ההגנה ומזכיר ביטחון המולדת בהתאמה, את הסנאטור ג'ף סשנס לתובע הכללי, ואת רקס טילרסון למזכיר המדינה. בהמשך מינה טראמפ את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ריינס פריבס לראש סגל הבית הלבן, את מנהל מערכת הבחירות שלו, גנרל מייקל פלין ליועץ לביטחון לאומי. את סטיב באנון, חתנו ג'ארד קושנר ומנהלת הקמפיין שלו קליאן קונוויי מינה ליועציו הבכירים.

מדיניות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בינואר 2017 נפגש טראמפ עם המנהיגה הזרה הראשונה מאז תחילת כהונתו, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי. ובמסיבת עיתונאים הם הצהירו כי יחזקו את היחסים המיוחדים בין ארצות הברית לבריטניה, וילחמו יחדיו נגד איום האסלאם הרדיקלי.

ב-10 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה, ואירח אותו במשך שלושה ימים.[36]

ב-15 באפריל נפגש טראמפ עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ודן אתו בנושא המלחמה בטרור, שיתופי פעולה והשלום הישראלי-פלסטיני.

ב-17 במרץ נפגש טראמפ עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ודן איתה בנושא נאט"ו, שיתופי פעולה כלכליים והמלחמה נגד הטרור האסלאמי.[37]

ב-3 באפריל אירח טראמפ את נשיא מצרים א-סיסי בבית הלבן, ודן איתו בנושא המלחמה בטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני.[38] יומיים מאוחר יותר, כחלק מסבב שיחות עם מנהיגי המזרח התיכון, נפגש גם עם עבדאללה השני מלך ירדן. שם שוחחו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דחיקת כוחות דאעש, איראן וחזבאללה מסוריה, והשימוש בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה.[39] ב-3 במאי נפגש גם עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ודן איתו בדרכים להשגת שלום בין הרשות לישראל.

ב-20 באפריל נפגש טראמפ עם ראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני ושוחח איתו על איראן, היחסים עם האיחוד האירופי והמלחמה בטרור. במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי "איראן לא פועלת ברוח ההסכם שנחתם איתה. ההסכם רע ולא היה צריך להיחתם בכלל".[40]

ביקורי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ חותם על עסקת נשק במהלך ביקורו בערב הסעודית יחד עם המלך סלמאן

ב-20 במאי 2017 החל טראמפ את מסע החוץ הראשון שלו בביקור בן יומיים בערב הסעודית. בו חתם עם המלך סלמאן על עסקאות בשווי 350 מיליארד דולר, מתוכם 110 מיליארד דולר עסקאות נשק. טראמפ נאם נאום לעולם המוסלמי, בו הביע תקווה כי יתאחדו למטרת המלחמה בטרור ונגד המשטר האיראני.

ב-22 במאי המשיך טראמפ לישראל, שבה ביקר באתרים מקודשים לנצרות וליהדות, נפגש עם הנשיא ראובן ריבלין ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן עם אבו מאזן. וסיים בנאום ישיר ואוהד לאזרחי ישראל.

ב-23 במאי המשיך טראמפ לרומא, שם נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס וראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני. למחרת נפגש עם מנהיגי נאט"ו, במטרה לאחד את המנהיגים במלחמה נגד הטרור, וכן במאמץ לשכנע אותם לשלם תשלום גבוה יותר לארגון.

ב-25 במאי הגיע טראמפ לפסגת ה-G7 בסיציליה. לאחר המפגש נאם טראמפ בפני חיילים אמריקנים המשרתים באזור.

ב-5 ביולי 2017, יצא טראמפ למסע החוץ השני שלו, תחילה לוורשה, שם נפגש עם נשיא פולין אנדז'יי דודה, ונשא נאום לעם הפולני, בו שיבח את העם הפולני על "רוחו האיתנה" במלחמת העולם השנייה, ואמר כי כיום המערב, ובראשו נאט"ו וארצות הברית, נדרשים להילחם מול איום האסלאם הקיצוני[41].

ב-7 ביולי נפגש לראשונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והשניים דנו בהפסקת האש בדרום סוריה, במתיחות בגבול צפון קוריאה על רקע ניסויי טילי קרקע-קרקע לטווח בינוני-ארוך, בשינוי אפשרי במאזן האסטרטגי באזור, ובהתערבות רוסיה במערכת הבחירות של ארצות הברית 2016 לטובת בחירתו של טראמפ.

בהמשך השתתף בוועידת ה-G20, שהתנהלה על רקע מתיחות בין הממשל האמריקאי ומדינות האיחוד האירופי, בשל ביטול השתתפותה של ארצות הברית בהסכם האקלים, ובשל ביקורת שהביע טראמפ על פעילות נאט"ו וחלוקת הנטל הכלכלי-צבאי בארגון.

בביקור החוץ השלישי שלו, ב-12 ביולי 2017, ביקר טראמפ בפריז, שם נפגש עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, וסייר עמו באתרים בעיר, בהם מוזיאון הצבא ומגדל אייפל. ב-14 ביולי, יום הבסטיליה, השתתף טראמפ במצעד צבאי משותף לשתי המדינות בשאנז אליזה יחד עם עמנואל מקרון. לאחר מכן חזר טראמפ לארצות הברית.

קונפליקטים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2017, לאחר שערכה איראן ניסוי בטיל בליסטי, הודיע יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין כי איראן "תחת אזהרה".[42] יומיים לאחר מכן, ב-3 בפברואר צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "איראן משחקת באש - הם לא מעריכים עד כמה אובמה היה "נחמד" אליהם. לא אצלי". באותו יום, לראשונה מאז ההסכם עם איראן, הטילה מחלקת האוצר האמריקאית סנקציות על 12 ארגונים ו-13 אישים מאיראן, סין, איחוד האמירויות הערביות ולבנון הקשורים לתעשיית הטילים האיראנית.[43]

ב-18 ביולי 2017 הטיל ממשל טראמפ סנקציות נוספות על אישים וחברות איראניות, כולם עוסקים בפיתוח מערכות נשק, ביניהם פיתוח טילים בליסטיים.

סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2017, לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה,[44] נחתו בסוריה כוחות אמריקניים יבשתיים, ובהם כוחות ארטילריה, מארינס וריינג'רס במטרה לסייע בכיבוש בירת דאעש בסוריה א-רקה.[45]

ב-6 באפריל הורה טראמפ על תקיפה משמעותית ראשונה נגד המשטר הסורי: 59 טילי טומהוק[46] נורו מספינות חיל הים האמריקני לעבר הבסיס הצבאי הסורי שממנו המריאו המטוסים שתקפו בסארין אזרחים במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה ימים ספורים קודם לכן. כתוצאה מהתקיפה הושמד הבסיס כמעט לחלוטין.[47] בתגובה לתקיפה, רוסיה ואיראן גינו בחריפות את ארצות הברית, ואיימו שיגיבו על כל תקיפה נוספת.[48] ישראל, ערב הסעודית, בריטניה, צרפת וגרמניה תמכו בפעולה.

צפון קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באפריל 2017 איימה צפון קוריאה כי הגעת ספינות חיל הים האמריקני לאזורה מצדיקה התקפה בנשק גרעיני. איום זה הגיע בהמשך לחימוש מתמשך של דרום קוריאה על ידי צבא ארצות הברית. בתגובה לאיום צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי ״צפון קוריאה מחפשת צרות. אם סין לא רוצה לעזור, נפתור את הבעיה בלעדיה״.[49] למחרת בבוקר צייץ שוב כי שוחח בטלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג והגיע אתו להסכמים בנושא צפון קוריאה.

היחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על מנת לדון בנושאים העומדים על הפרק, בהם המאבק בטרור, תוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני.[50] במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי אינו רואה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים את הפתרון היחיד לסכסוך, ואמר כי ״נאהב את מה שהצדדים יאהבו״.[51]

ב-6 במרץ 2017 הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן שממשל טראמפ העביר מסר לפיו החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון תגרום למשבר עם הממשל.[52]

טראמפ במסעו הראשון לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 2017 החל טראמפ ביקור בזק בישראל. הוא החל את הביקור בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין, ומיד לאחריו ערך ביקור בכנסיית הקבר ובכותל המערבי, והיה לנשיא האמריקני הראשון שביקר בכותל בעת כהונתו. בהמשך היום, נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וערך אתו מסיבת עיתונאים.

למחרת היום, נפגש טראמפ ביחידיות עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן בבית לחם. בכלי התקשורת פורסם כי הפגישה הייתה מתוחה ושטראמפ הטיח בפני אבו מאזן שהוא מממן טרור ומסית לו. לאחר הפגישה מסרו השניים הצהרה לעיתונאים. מבית לחם ליד ושם ולמוזיאון ישראל, שם נאם נאום ישיר לאזרחי ישראל.[53] בנאומו אמר טראמפ כי ממשלו לעולם יהיה לצד מדינת ישראל, וכי במשמרת שלו כנשיא לא תהיה לאיראן האפשרות לתקוף את ישראל או להשיג נשק גרעיני. וגינה בחריפות את ארגוני הטרור חמאס וחזבאללה. בנוסף הביע תקווה כי יהיה ניתן להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים.

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בינואר 2017 חתם טראמפ על צו ליציאת ארצות הברית מהסכם השותפות הטראנס-פסיפית והודיע כי בכוונתו לבחון יציאת ארצות הברית גם מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא חתם על צו האוסר על מימון ממשלתי לארגונים בינלאומיים התומכים בהפלות או מקדמים את ביצוען[54] וביטל איסור של קודמו בתפקיד לבניית שני צינורות נפט.[55]

ב-31 בינואר הכריז על ניל גורסץ' כמועמדו למשרת שופט בבית המשפט העליון.

ב-14 בפברואר התפטר מתפקידו היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, לאחר שנודע כי הסתיר מסגן הנשיא מייק פנס את העובדה שנפגש עם שגריר רוסיה. לאחר כשבוע מינה טראמפ במקומו את ה.ר. מקמאסטר.

ב-28 בפברואר נשא טראמפ נאום ראשון בפני הקונגרס ובו פרש את עיקרי מדיניות הפנים שלו.[56]

ב-4 במאי 2017 ובהמשך להתחייבות טראמפ בקמפיין לנשיאות, הצביע בית הנבחרים של ארצות הברית בעד ביטול אובמה-קר, ובמקומו אישר תוכנית שגיבש הנשיא טראמפ. ביטולו הסופי של החוק מותנה באישור הסנאט.[57]

ב-9 במאי 2017 פיטר טראמפ את מנהל ה-FBI ג'יימס קומי.

ב-1 ביוני 2017 הודיע טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מהסכם האקלים של פריז, וכי היא תחל במשא ומתן מחדש על ההסכם.

צווי ההגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שהתחייב לאורך קמפיין הבחירות, הוציא טראמפ צווים שנועדו להקשיח את מדיניות האכיפה בתחום ההגירה הבלתי חוקית,[58] בהם צו המקצץ במימון הפדרלי לערי מקלט למהגרים (Sanctuary Cities), וכן צו המונע כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות מעודדות טרור: איראן, סוריה, עיראק, תימן, סומליה, סודאן ולוב.[59] אך ימים ספורים לאחר חתימת הצו הקפיא בית משפט פדרלי לערעורים את תקפותו. לאחר כמה הליכים שבהם השעו בתי משפט את הצו, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2017 את מרבית חלקיו, וקבע כי הוא תקף עד לדיון שיתקיים באוקטובר 2017, ובו יוכרע מעמדו.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו לישראל וליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא טראמפ מתפלל בכותל המערבי בעת ביקורו הנשיאותי בישראל במאי 2017.

ב-1979 נמנה טראמפ על התורמים לקרן קיימת לישראל לפרויקט יצירת התשתיות לישובי חבל שלום, שהוקמו בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים.[60]

ב-1983 הוענק לטראמפ "פרס עץ החיים" (אנ') של קרן קיימת לישראל על תרומתו יוצאת הדופן למען יחסי ישראל-ארצות הברית.[61][62]

בינואר 2013 פרסם טראמפ סרטון תמיכה בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במהלך הקמפיין שלו לבחירות לכנסת ה-19, בו אמר טראמפ "ראש ממשלה חזק זו ישראל חזקה".[63]

ב-2015 הוענק לטראמפ "פרס החירות" בטקס הגאלה של העיתון היהודי אמריקאי "אלגמיינר ג'ורנל", לאות הוקרה על תרומתו של טראמפ ליחסי ארצות הברית-ישראל, שם נאם "יש לי חברים רבים בישראל".[64] באותו טקס נשאל טראמפ גם על נכדיו היהודים, וענה "לא רק שיש לי נכדים יהודים, גם יש לי בת יהודייה (איוונקה) ולכבוד גדול הוא לי [...] זה לא היה מתוכנן מראש, אך אני מאוד שמח שזה קרה".[65]

במרץ 2016 נאם טראמפ בוועידת איפא"ק והכריז על כך שבכל הסכם בנוגע לישראל יש להכיר בה כמדינת העם היהודי. לאחר מכן התחייב שיעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, שאותה הגדיר "בירת הנצח של העם היהודי". באותו יום אמר גם כי ידרוש מישראל לשלם עבור הסיוע הביטחוני.[66] ביולי באותה שנה הכריז טראמפ כי המצע של מפלגתו הוא "הכי פרו-ישראלי אי פעם".[67]

מדיניות חוץ לפני היבחרו לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני בחירתו לנשיאות, טען טראמפ מספר פעמים כי על ארצות הברית להתמקד בעיקר בבעיותיה הפנימיות ולא להיות "השוטר של העולם" ואף טען כי לדעתו ארצות הברית צריכה לפרוש מברית נאט"ו. בנוסף, אמר טראמפ כי ארצות הברית לא הייתה צריכה להתערב בנעשה בעיראק, אך אם כבר הם שם, אסור היה לצאת בלא הותיר ולו חייל אחד על הקרקע וליצור ואקום שלטוני חמור. במהלך קמפיין הבחירות שלו אמר טראמפ כי יצפה מהמדינות המקבלות סיוע כספי מארצות הברית להחזיר את הכסף וכשנשאל לגבי ישראל ענה: "אפילו ישראל". מאוחר יותר חזר בו מדבריו לגבי ישראל. המודאגות העיקריות מהתבטאות זו היו קוריאה הדרומית, שנתמכת כלכלית וצבאית על ידי האמריקנים כנגד אויבתה מצפון, והמפרציות במזרח התיכון שמהוות בעלות ברית ומוצב קדמי עבור ארצות הברית. כמו כן, במהלך קמפיין הבחירות שלו, אמר טראמפ כי הוא מאמין בשיתוף פעולה עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין. בעקבות אמירה זו, האשימו מתנגדיו של טראמפ כי הוא מיודד עם פוטין וכי רוסיה עושה מאמצים כדי לסייע לבחירתו לנשיאות של טראמפ. הן רוסיה והן טראמפ דחו טענות אלה. טראמפ גם הביע רצון בהקשחת המדיניות כלפי סין, ואמר שהוא רואה בה איום גדול על ארצות הברית. בנוסף לכך הביע טראמפ התנגדות להסכם הגרעין האיראני וסגנו מייק פנס אף טען כי טראמפ יקרע אותו אם ייבחר לנשיאות. בנושא הישראלי, טראמפ הביע את תמיכתו לישראל כשאמר שהוא מחויב לה והבטיח להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים שאותה כינה "בירתו הנצחית של העם היהודי". טראמפ לא הביע בפומבי התנגדות לבנייה בהתנחלויות או תמיכה ברעיון שתי המדינות לשני עמים, אדרבא, הוא התגאה בכך שסעיפים אלו הורדו ממצע המפלגה הרפובליקנית לבחירות אך מנגד נשמע כי ייגש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה נייטרלית ולא מוטה, כמו בעולם העסקים, וחזר בו לאחר ביקורת שנמתחה עליו אפילו מצדה של קלינטון ואמר כי יתמוך בישראל באופן בלתי מסויג.

מדיניות פנים וכלכלה לפני היבחרו לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ מתנגד להגירה בלתי חוקית לארצות הברית, במיוחד של היספאנים ממקסיקו ושל מהגרים ופליטים מוסלמים ממדינות ערב, כגון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה. ועל מנת למנוע חדירה, הוא התחייב לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו, שעליה תשלם מקסיקו.

טראמפ מתנגד להפלות (pro-life), והודיע שיפעל למנות לבית המשפט העליון של ארצות הברית שופטים שיבטלו את פסק דין רו נגד וייד ויאפשרו לכל אחת מחמישים המדינות לבחור לאסור הפלות בשטחה.[68]

בנוסף התחייב טראמפ לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (Obama-Care), מפעלו המרכזי של הנשיא הקודם ברק אובמה, ולהחליפו בתוכנית ביטוח בריאות אחרת. הוא דוגל בהגדלת התקציב של צבא ארצות הברית, ובהגדלת הסיוע לחיילים משוחררים.

טראמפ תומך במדיניות של שימוש עצמאי במקורות אנרגיה, ומתנגד לתלות אמריקאית באנרגיה של מדינות אחרות, וזאת במטרה ליצור משרות חדשות עבור העם האמריקני. הבטיח לבצע קיצוץ נרחב במסים לכל שכבות האוכלוסייה, יחד עם השקעה נרחבת בתשתיות.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טראמפ: האמנות שלי - איך לעשות עסקים Trump: The Art of the Deal), 1988) יחד עם טוני שוורץ
  • טראמפ: להישרד בצמרת, 1991 (Surviving at the Top)
  • איך להתעשר, מאנגלית: אמה ברוורמן, הוצאת מטר, 2004 (How to Get Rich)
  • רוצים שתהיו עשירים: [שני אנשים - מסר אחד],2007 (Why We Want You to be Rich: Two Men– One Message)
  • לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים, 2009 (Think Big And Kick Ass in Business and Life)
  • תחשוב כמו מנצח, הוצאת סלע מאיר (הופיע באנגלית ב-2009 ובעברית ב-2017) (Think Like a Champion: An Informal Education in Business and Life)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונלד טראמפ בוויקישיתוף
Green globe.svg האתר הרשמי של דונלד טראמפ
דונלד טראמפ ברשתות החברתיות:
פייסבוקבפייסבוק טוויטרבטוויטר אינסטגרםבאינסטגרם Google-plus-icon.pngב-Google+‎

רשמי
אחר
נאומיו



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשמית: טראמפ מועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות, באתר ynet, 20 ביולי 2016
  2. ^ Why Penn Won’t Talk About Donald Trump, פוליטיקו, 6 בנובמבר 2016
  3. ^ Donald Trump Ignores Draft Deferment Questions After Criticizing McCain, Vietnam
  4. ^ Donald Trump 'never drank alcohol' due to brother Freddy's death, סקיי ניוז, 19 בנובמבר 2016
  5. ^ איוונקה טראמפ חזק ביהדות, באתר וואלה! NEWS‏, 17 באוקטובר 2011
  6. ^ ביוגרפיה ב-IMDb
  7. ^ הבת הפרועה שנחשבת לכוכבת האמיתית של משפחת טראמפ, באתר גלובס, 3 בפברואר 2017
  8. ^ Forbes
  9. ^ What's in Donald Trump's tax returns?,‏ 6 ביוני 2016
  10. ^ Donald Trump’s defenses of not paying taxes pretty much say it all
  11. ^ FBI releases files on Trump apartments' race discrimination probe in '70s, פוליטיקו, 15 בפברואר 2017
  12. ^ Yep, Donald Trump's companies have declared bankruptcy...more than four times, ‏.politifact.com,‏ 21 ביוני 2016
  13. ^ Donald Trump’s Less-Than-Artful Failure in Pro Football, ניו יורק טיימס, 19 בפברואר 2016
  14. ^ Trump moves to settle Trump University cases for $25 million, פוליטיקו, 18 בנובמבר 2016
  15. ^ דונלד טראמפ באתר imdb
  16. ^ Donald’s Trump Star on Hollywood Walk of Fame Is Smashed, ניו יורק טיימס, 26 באוקטובר 2016
  17. ^ It's true: Donald Trump once supported impeaching George W. Bush,‏ Politifact‏, 14 בפברואר 2016
  18. ^ נטשה מוזגוביההרפובליקאים מודאגים: דונלד טראמפ - מושיע או בדיחה?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
  19. ^ טראמפ מועמד לנשיאות: "אני ממש עשיר, זה מה שארה"ב צריכה", באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביוני 2015
  20. ^ הימין האמריקאי מתנער מהתבטאויותיו של דונלד טראמפ נגד מהגרים ממקסיקו, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
  21. ^ דונלד טראמפ ממשיך להכפיש בדרך לבית הלבן: ג'ון מקיין נפל בשבי - הוא לא גיבור מלחמה, באתר הארץ, 19 ביולי 2015
  22. ^ יצחק בן-חורין, טראמפ: "לאסור כניסת מוסלמים לארה"ב, באתר ynet, 8 בדצמבר 2015
  23. ^ האפיפיור נגד טראמפ: "אדם שמתכנן חומות בגבול הוא אינו נוצרי, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בפברואר 2016
  24. ^ Donald Trump calls Pope Francis 'disgraceful' for questioning his faith, הגרדיאן, 18 בפברואר 2016
  25. ^ אורלי אזולאי, שורת ניצחונות לקלינטון וטראמפ ב"סופר טיוזדיי", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  26. ^ אחרי קרוז, גם קייסיק פרש הלילה מהמרוץ הרפובליקאי, באתר הארץ, 4 במאי 2016
  27. ^ עדו בן פורת, זה סגנו של טראמפ, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2016
  28. ^ עדו בן פורת, טראמפ מציע: לסמן מוסלמים כמו בישראל, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2016
  29. ^ גיא כהן, אב של חייל מוסלמי לטראמפ: 'תתבייש', באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2016
  30. ^ סרטון ההתנצלות של טראמפ, בדף הפייסבוק הרשמי שלו
  31. ^ Lewd Donald Trump Tape Is a Breaking Point for Many in the G.O.P., New York Times, October 8, 2016
  32. ^ Rosalind S. Helderman, Former 'Apprentice' contestant sues Trump for defamation for denying alleged groping, Washington Post (January 17, 2017): "During the campaign, Trump asserted that each of his accusers was lying and vowed to sue the women for making the claims. ... Trump has not yet filed suit against any of the women."
  33. ^ "Donald Trump’s Victory Is Met With Shock Across a Wide Political Divide". The New York Times. 9 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2016. 
  34. ^ Arkin, Daniel; Siemaszko, Corky (9 בנובמבר 2016). "2016 Election: Donald Trump Wins the White House in Upset". NBC News. בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2016. 
  35. ^ "נשיב את הכוח לעם": טראמפ הושבע לנשיא ה-45 של ארה"ב, באתר nana10‏, 20 בינואר 2017
    אורלי אזולאי, טראמפ הושבע לנשיא: "נחסל את הטרור האיסלאמי", באתר ynet, 20 בינואר 2017
  36. ^ טראמפ יצא מגדרו באירוח ר"מ יפן: "ברית קריטית", ynet, 11 בפברואר 2017
  37. ^ טראמפ למרקל: "נתמוך בנאט"ו, אך בעלות בריתנו צריכות לשלם את חלקן", וואלה, 17 במרץ 2017
  38. ^ טראמפ אחרי פגישתו עם א-סיסי: "הושגה התקדמות גדולה", ynet, 3 באפריל 2017
  39. ^ טראמפ: "עובד קשה מאוד כדי להביא שלום בין ישראל לפלסטינים", מעריב, 5 באפריל 2017
  40. ^ טראמפ: "הסכם הגרעין עם איראן - הסכם גרוע שלא היה צריך להיחתם", ynet, 20 באפריל 2017
  41. ^ טראמפ יישא נאום בפולין: "עתיד המערב בסכנה, וואלה!, 6 ביולי 2017
  42. ^ היועץ לביטחון לאומי של טראמפ בתדריך ראשון: איראן באופן רשמי תחת אזהרה, הארץ, 2 בפברואר 2017
  43. ^ לראשונה בעידן טראמפ: סנקציות אמריקניות על איראן, ynet, 2 בפברואר 2017
  44. ^ בירת דאעש על הכוונת: ארצות הברית הציבה חיילי מארינס וארטילריה בסוריה, ynet, 9 במרץ 2017
  45. ^ US Marines join local forces fighting in Raqqa, CNN, 9 במרץ 2017
  46. ^ בתגובה למתקפה הכימית: ארצות הברית שיגרה עשרות טילים נגד צבא אסד, וואלה!, 7 באפריל 2017
  47. ^ בתגובה למתקפה הכימית: טראמפ תקף בסוריה עם עשרות טילים, ynet, 7 באפריל 2017
  48. ^ רוסיה ואיראן: "טראמפ חצה קו אדום, נגיב על כל תוקפנות", מעריב, 9 באפריל 2017
  49. ^ פיונגיאנג על הגעת ספינות הטילים האמריקניות: "מצדיקה נשק גרעיני", וואלה!, 11 באפריל 2017
  50. ^ אורלי אזולאי, נתניהו על דרישת טראמפ לריסון בנייה בהתנחלויות: "נעשה מאמץ ונבחן זאת", באתר ynet, 16 בפברואר 2017
  51. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, טראמפ: "שתי מדינות או אחת? מה שהצדדים ירצו", באתר ynet, 15 בפברואר 2017
  52. ^ רועי שלו‏, ליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב - החלת הריבונות ביו"ש תוביל למשבר, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במרץ 2017
  53. ^ ביקור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בישראל - חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי, 22 במאי 2017
  54. ^ טראמפ השיב חוק מיושן נגד הפלות: "נשים יסבלו", באתר ynet, 24 בינואר 2017
  55. ^ עמרי נחמיאס‏, מורשת אובמה נמחקת: טראמפ אישר בניית צינורות נפט שנויים במחלוקת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2017
  56. ^ סרטון של הנאום המלא בקונגרס, Youtube
  57. ^ http://www.israelhayom.co.il/article/473681 הישג לטראמפ: בית הנבחרים הצביע בעד ביטול אובמה-קר, באתר "ישראל היום", ‏4 במאי 2017
  58. ^ עמרי נחמיאס‏, מיישם הבטחות: טראמפ מוציא לפועל שלושה צעדים למניעת הגירה לא חוקית, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בינואר 2017
  59. ^ טראמפ הגביל כניסת מוסלמים לארצות הברית, באתר ‏mako‏‏, ‏28 בינואר 2017‏
  60. ^ טראמפ תרם לחבל שלום, עיתון 232, מס' 155, 1 בנובמבר 2016, עמ' 9
  61. ^ Jewish National Fund Tree of Life Award Presentation to Donald J. Trump: Tuesday Evening March 1, 1983, Gala Dinner Dance, Grand Hyatt Hotel, New York
  62. ^ רן דגוני, ‏רוביו לטראמפ: אתה אנטי-ישראלי; טראמפ לרוביו: אתה מתמוסס, באתר גלובס, 26 בפברואר 2016
  63. ^ Donald Trump endorses Netanyahu for PM, Times of Israel, January 15, 2013
  64. ^ Donald Trump Pledges Loyalty to Israel, 1 July 2015
  65. ^ Algemeiner Journal Jewish 100 Gala Honors Donald Trump, Joan Rivers and Yuli Edelsterin,‏ 11 בפברואר 2015
  66. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, יחסי ישראל-ארה"ב: המסר הכפול של טראמפ, באתר ynet, 22 במרץ 2016.
  67. ^ סרטונים טראמפ: "המצע שלנו - הכי פרו-ישראלי אי פעם", באתר ynet, 14 ביולי 2016
  68. ^ טראמפ כנשיא נבחר מתראיין ל-60 דקות, 13 בנובמבר 2016 (באנגלית)