ז'ופיה דנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ופיה דנש
Dénes Zsófia
לידה 14 בינואר 1885
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1987 (בגיל 102)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Deutsch Zsófia Stefánia Mária עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אנדור נאג' (19281943)
  • József Szalatnyay עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אטילה יוז'ף (1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'ופיה דנש (במקור דויטש - בשם מלא: Zsófia Stefania Mária Deutsch, בהונגרית: Dénes Zsófia;‏ בודפשט, 14 בינואר 1885[1] – בודפשט, 23 בינואר 1987) הייתה סופרת, עיתונאית, זוכת פרס אטילה יוז'ף (1981) שהוא הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה ביותר בהונגריה. היא למדה ספרות ותולדות האמנות באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). ארוסתו לשעבר של המשורר אנדרה אדי, אחר כך ידידתו ולאחר מותו בטרם עת הביוגרפית של חייו. בשל יהדותה וכתיבתה הבקורתית על המשטר היא נכללה במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ופיה דויטש נולדה במשפחה יהודית כבתם של ז'יגמונד דנש (דויטש) יזם יליד זומבה ושל אילונה אלטשול. היא סיימה את לימודיה התיכוניים ב-1903 ולאחר מכן למדה ספרות ותולדות האמנות באוניברסיטת בודפשט. ב-15 באוקטובר 1906, ב-Erzsébetváros, בודפשט, היא נישאה לפקיד הבנק דייזה מורז'אני, בנם של נאנדור בוהאטש ושל לאורה גרייס.[2] משנת 1912, הוא הייתה הכתבת בפריז של פשטי נפלו ולאחר מכן של היומון "וילאג" שפירושו "עולם" (Világ). בסתיו 1913, היא הכירה את אנדרה אדי דרך בלה באלאז', והייתה ארוסתו לזמן קצר, ולאחר מכן את ידידתו עד סוף חייו (נפטר ב-1919 בגיל 42). אדי רצה להתחתן איתה, אך אמה של ז'ופיה לא התייחסה לכך בעין יפה ומנעה את הנישואים. ב-29 באפריל 1916, בהסכמת אמה, היא נישאה בבודפשט לקוזמה ביי, רופא, בנו של אחד משרי הסולטן הטורקי (בהונגרית קוזמה מיקלוש פאשה),[3] ולאחר מכן התגוררה עמו בשווייץ, בגרמניה ובאוסטריה.[4][5]

ב-1918, באמצעות ארווין סאבו, היא הפכה מעורבת בעבודת התעמולה המהפכנית של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית כעורכת של, העיתון האדום" (Vörös Ujság). בשנת 1919, לאחר נפילת הרפובליקה, היגרה לווינה, שם הפכה לחברת צוות ביומון הפוליטי השמאלי "העיתון ההונגרי של וינה" (Bécsi Magyar Újság). לאחר מות בעלה חזרה הביתה ב-1925 וב-24 בדצמבר 1928, בבודפשט, נישאה לעיתונאי אנדור נאג', בנם של דויד גרוס ושל אתלקה אסטלוש.[6] היא פרסמה את דיווחיה האישיים בעיתונים אשטי קוריר ורגל (בוקר בהונגרית) (Reggel), ובין השנים 19341936 הייתה עורכת הראשית של העיתון הספרותי בשם המתורגם "חג" (Ünnep). משנת 1937 חיה מכתיבתה, שהחומר שלה היה יחסיה וחוויותיהעם אנדרה אדידי.[4][5]

בגיל שמונים נישאה שוב לצייר יוז'ף סלאטנאי, שהיה צעיר ממנה בשלושים שנה, עמו חיה עד מותה, בגיל 102.[5] [7]

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האישה בחברה הקומוניסטית ; הוועד העממי לחינוך ציבורי, בודפשט, 1919
  • הצעיף הבלתי נראה (רומן קצר, בודפשט, 1932)
  • שעות במקום חיים. פרק מחייה של אנדרה אדי ; פנתיאון, בודפשט, 1939
  • אדי האלמוני (בודפשט, 1942)
  • ואז הטיליות פשוט אהבו אותי. . . ; Magvető, בודפשט, 1957
  • אילונה זריני. רוֹמָן ; מורה, בודפשט, 1959
  • הרפתקה של פעם בחיים. רוֹמן ; Magvető, בודפשט, 1964
  • להלך בצד שמאל ; Magvető, בודפשט, 1965
  • הקרוסלה של פריז ; Magvető, בודפשט, 1966
  • קשת בענן ; מחשבה, בודפשט, 1970
  • היה כפי שהיה ; מחשבה, בודפשט, 1974
  • האמנים החדשים של אתמול ; Egyetemi Ny., בודפשט, 1974 ( Cosmos Books)
  • אל תגנוב את הגברת ; מחשבה, בודפשט, 1978
  • קשת בענן מפשט לפריז ; מחשבה, בודפשט, 1979
  • שאנדור גלימברטי וולריה דנש ; הערות אווה הארש; קורווינה, בודפשט, 1979 (הספרייה הקטנה לאמנות)
  • להלך בצד שמאל ; ערוך מחדש. המו"ל; מחשבה, בודפשט, 1980
  • שעות במקום חיים. פרק מחייה של אדי / אולי נשלח על ידי Hellas. מכתבים שלא פורסמו לאנדרה אדי ומסמכים אחרים ; דוֹקטרִינָה. מיקלוש קובלובסקי; 4. שלוחה לְפַרְסֵם.; Magvető, בודפשט, 1980
  • היה כפי שהיה ו. . . ; מחשבה, בודפשט, 1981
  • ואז הטיליות פשוט אהבו אותי. . . זיכרונות ומסמכים אגדיים על חייו של אנדרה אדי בווארדה ; תוספת 2, תקן. הוצאה לאור; מחשבה, בודפשט, 1983
  • אל תגנוב את רוח הרפאים ו... ; גרסה שנייה, שלוחה. לְפַרְסֵם.; מחשבה, בודפשט, 1984
  • אולי נשלחתי על ידי הלאס. חילופי המכתבים בין אדי, צ'ינסקה וז'ופיה דנש וכמה משיריה המהדהדים של אדי. מסמכים; Magvető, בודפשט, 1984
  • מה שנשאר בחוץ מתוך המאה ; מחשבה, בודפשט, 1985

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ופיה דנש בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקסיקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944., 1990–2002)
  • Ki kicsoda? Életrajzi lexikon magyar és külföldi személyiségekről, kortársainkról. 3. átd. kiad. Szerk. Betlen Katalin. Bp., Kossuth, 1975 (מי זה מי? לקסיקון ביוגרפי של הונגרים ואנשי חו"ל בני זמננו)
  • (szerk.) F. Almási Éva: Kortárs magyar írók 1945–1997. Bibliográfia és fotótár I–II., Enciklopédia Kiadó, Budapest, 2000, ISBN 963-8477-38-5. (סופרים הונגרים בני זמננו)
  • Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest: Magvető. 1989. ISBN 963-14-1604-6 (הלקסיקון הקטן של סופרים הונגרים בני זמננו)
  • Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965. (לקסיקון ספרותי הונגרי)
  • Magyar nagylexikon VI. (Csen–Ec). Főszerk. Berényi Gábor. Budapest: Magyar Nagylexikon. 1998. ISBN 963-85773-2-0 (הלקסיקון ההונגרי הגדול)
  • Révai új lexikona V. (Cza–D). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2000. ISBN 963-927-216-7 (הלקסיקון החדש של רוואי)
  • Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
  • Új magyar életrajzi lexikon II. (D–Gy). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)
  • Új magyar lexikon II. (D–F). Szerk. Berei Andor és 11 tagú szerk.bizottsága Budapest: Akadémiai. 1960. (לקסיקון הונגרי חדש)

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Onagy Zoltán (2010-01-14). "Dénes Zsófia a szerelmes írónő". Irodalmi Jelen. (ז'ופיה דנש הסופרת המאוהבת)
  • Kloss Andor: Megidézett múlt (Műhely, 1979. 2. sz.)
  • Albert Gábor: D. Zs. korszerűsége (Élet és Irod., 1978. 39. sz.)
  • Marék Antal: Századunk krónikása (Magy. Hírlap, 1979. szept. 21.)
  • Kovalovszky Miklós: A kilencvenöt éves D. Zs, köszöntése (Magy. Nemzet, 1980. jan. 13.)
  • Molnár Zoltán: Zsuka világa (Élet és Irod., 1982. 2. sz.)
  • Benedek István: A Zsuka-élmény Ady költészetében (Magyar Fórum, 1992. 12. sz.)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]