ז'יל מאסנה
![]() | |
לידה |
12 במאי 1842 Montaud, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
13 באוגוסט 1912 (בגיל 70) פריז, צרפת ![]() |
שם לידה |
Jules Émile Frédéric Massenet ![]() |
מקום קבורה |
cemetery in Égreville ![]() |
מוקד פעילות |
צרפת ![]() |
מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז, אוניברסיטת סן לואי ![]() |
סוגה |
אופרה, אופרטה, מוזיקת ליווי, אורטוריה, מוזיקה קלאסית, בלט ![]() |
שפה מועדפת |
צרפתית ![]() |
כלי נגינה |
עוגב ![]() |
בן או בת זוג |
Ninon de Gressy (1866–ערך בלתי־ידוע) ![]() |
צאצאים |
ג'ולייט מאסנה ![]() |
פרסים והוקרה |
|
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |


ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 – 13 באוגוסט 1912) היה מלחין אופרה צרפתי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאסנה החל לנגן בגיל צעיר. בגיל 18 החל את לימודיו בקונסרבטוריון בפריז אותם סיים בהצטיינות. בשנת 1862 זכה על יצירה מוזיקלית מקהלתית שחיבר בפרס רומא היוקרתי, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. משחזר לפריז הצליח בעזרת ידידים להעלות כמה אופרות שכתב בשהותו ברומא, אך ההצגות לא זכו להצלחה מיוחדת. עם העלאת האופרה "הורדוס" בשנת 1881 זכה מאסנה בפרסומו ככותב מצליח. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז, ובמשרה זו החזיק עד מותו.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים, 7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם, ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יל מאסנה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר ספוטיפיי
ז'יל מאסנה, באתר AllMusic (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר Discogs (באנגלית)
ז'יל מאסנה, באתר Songkick (באנגלית)
- ז'יל מאסנה, דף שער בספרייה הלאומית
- ז'יל מאסנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ז'יל מאסנה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ז'יל מאסנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)