ורתר
 | |
| מלחין | ז'יל מאסנה |
|---|---|
| ליברטיסט | אדואר בלאו, פול מיליא וז'ורז' הרטמן |
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 4 |
| זמן התרחשות העלילה | המאה ה-18 |
| שפה | גרמנית |
| שנה | 1892 |
| מקום התרחשות העלילה | וצלר |
  | |
ורתר (בצרפתית ובגרמנית: Werther) היא אחת האופרות בארבע המערכות של ז'יל מאסנה. הלברית שלה נכתבה על ידי אדואר בלאו, פול מיליא וז'ורז' הרטמן על פי הרומן של יוהאן וולפגנג פון גתה בשם ייסורי ורתר הצעיר. הבכורה של האופרה התקיימה ב-16 בפברואר 1892 בהופאופר בווינה (כיום האופרה של וינה) בנוסף למנון, זו אחת האופרות המושמעות בתדירות הגבוהה ביותר של מאסנה.
הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הדמות | קול |
|---|---|
| ורתר, משורר צעיר | טֶנוֹר |
| שרלוט, בתו של הקצין | מצו סופרן |
| אלברט, ארוסה של שרלוט | בָּרִיטוֹן |
| סופי, אחותה הצעירה של שרלוט | סוֹפּרָן |
| קָצִין | בָּרִיטוֹן |
| שמידט, חברו של הקצין | טֶנוֹר |
| יוהאן, חברו של הקצין | בָּרִיטוֹן |
| פריץ, מקס, הנס, קארל, גרטל, קלרה, ילדים נוספים של הקצין | סופרן או קול ילדים |
| תושבי וצלאר, אורחים, מוזיקאים. | |
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הקצין
ילדיו של הקצין מתרגלים שירי חג המולד עם אביהם ממש באמצע הקיץ. שמידט ויוהאן מגיעים וקוראים לקצין לשתית יין בערב. ורתר הבודד והחולמני מזמין לנשף את שרלוט שמטפלת באחיה מאז שאמה מתה. שרלוט מפקידה את הילדים בידי אחותה, סופי. בינתיים, מגיע אלברט, ארוסה של שרלוט. ורתר אוהב את שרלוט, והוא מתוודה על כך לפניה. על אף שהיא אוהבת אותו, נאלצת לסרב לו כי הבטיחה לאמה הגוססת שתהיה רעיתו של אלברט.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתחת לעצי הטיליה
כמה חודשים לאחר מכן, אלברט ושרלוט נשואים באושר. ורתר העצוב מחכה להם מול הכנסייה לאחר המיסה של יום ראשון בבוקר. אלברט מבקש את הבנתו ומחילתו של ורתר על כך שקשר את גורלו בשרלוט. הוא לא יכול היה לנהוג אחרת. סופי מזמינה את המשורר העצוב למסיבה, שם היא פוגשת שוב את שרלוט, לה מגלה שוב את אהבתו אליה. שרלוט שולחת את ורתר לרחוק עד חג המולד, כדי ששניהם יוכלו לחשוב מחדש בשלווה על מצבם. כשאלברט רואה את המשורר בורח, הוא מבין שהצעיר עדיין אוהב מאוד את רעייתו.
מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבית של שרלוט ואלברט
אחר הצהריים של חג המולד. שרלוט קוראת את מכתביו של ורתר ומצפה בדאגה לפגוש את הצעיר. כשהצעיר מגיע, הם מתחילים לדבר על העבר, מה שמסעיר את רגשות שניהם. ורתר שוב מצהיר על אהבתו אליה, אך היא לעומת זאת מוצפת בתחושת מחויבות ורוצה להיפרד מוורתר אחת ולתמיד. אלברט מגיע הביתה ומבחין במצב הנפשי הסוער של אשתו ומנחש את האמת. כאשר ורתר מבקש ממנו אקדח על ידי שליח בטענה שהוא יוצא למסע ארוך יותר, אלברט ממלא את הבקשה בדם קר, אך שרלוט מתייסרת בתחושה רעה.
מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבית של ורתר
שרלוט רצה לביתו של ורתר, מתפרצת פנימה, מבחינה בדם על הרצפה ואז בפצוע הקשה השוכב על המיטה. היא רוצה לבקש עזרה, אבל ורתר מבקש ממנה לבלות איתו את הרגעים האחרונים של חייו. שרלוט מתאהבת ומנשקת את ורתר, שמת בזרועותיה כשהילדים מתחילים לשיר את שירי חג המולד שלמדו בקיץ.
אריות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- O Nature, pleine de grace - אריה מוורתר (מערכה ראשונה)
- Du gai soleil, plein de flame - האריה של סופי (מערכה שנייה)
- Va, laisse couler mes larmes - האריה של שרלוט (מערכה שלישית)
- Werther! Qui m'aurait dit /Je vous écris de ma petite chambre - אריה המכתב של שרלוט (מערכה שלישית)
- Pourquoi me réveiller? - אריה של ורתר (מערכה שלישית)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Upton, George; Borowski, Felix (1928). The Standard Opera Guide. Blue Ribbon Books, New York. pp. 187–8.
- Kobbé, Gustav (1976). The Complete Opera Book. New York: G. P. Putnam's Sons. pp. 864–9.
- Huebner, Steven (2006). French Opera at the Fin de Siècle: Werther. Oxford University Press, US. pp. 113–34. ISBN 978-0-19-518954-4.
