ז'יל פרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'יל פרו
Jules Perrot
Jules Perrot -circa 1850.JPG
לידה 18 באוגוסט 1810
ליון, הקיסרות הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 1892 (בגיל 82)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רקדן בלט, כוריאוגרף, רקדן, לבריתן, ballet master עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג קרלוטה גריזי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'יל-ז'וזף פרוצרפתית: Jules-Joseph Perrot18 באוגוסט 1810 - 29 באוגוסט 1892) היה רקדן וכוריאוגרף צרפתי, שפעל בהמשך בתיאטרון מרינסקי בסנקט פטרבורג, רוסיה. הוא יצר כמה מן הבלטים המפורסמים ביותר במאה ה-19, בהם "פה דה קאטר", "לה אסמרלדה", "אונדין" וז'יזל עם ז'אן קוראלי.

מרקדן למנהל בלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרו נולד בליון שבצרפת. הוא הרבה לרקוד עם מארי טליוני, אך שותפותם לא האריכה ימים. לאחר זמן מה סירבה טליוני לרקוד עמו מחשש, שיעיב עליה. הוא עזב את האופרה של פריז ב-1835 לתור מרכזי ריקוד אירופאים כגון לונדון, מילאנו, וינה ונאפולי, שם פגש את קרלוטה גריזי ועמד על כשרונה. הוא אימן אותה והציג אותה לפני העולם כבלרינה הגדולה הבאה בהופעה בלונדון בשנת 1836, כשהוא עצמו רוקד כבן-זוגה.

"האופרה פולקה" כפי שבוצעה על ידי מדמואזל קרלוטה גריזי ומסיה ז'יל פרו, (בוסטון: ויליאם ה. אוקס, בסביבות 1840s)

בעקבות הצלחת תרומותיו לכוריאוגרפיה של ז'יזל, המשיך פרו וכתב את Alma ou La Fille du Feu ("אלמה" או "עלמת האש") (לונדון 1842) לפאני צ'ריטו. הכוריאוגרפיה זכתה להצלחה רבתי. במהלך שש השנים הבאות יצר בקביעות בלטים ב"תיאטרון הוד מלכותה" בלונדון, בהם "אונדין" (1843), "אסמרלדה" (1844), "משפט פאריס" (1846) ו"פה דה קאטר" (12 ביולי 1845). בבלט הזה, הצליח במשימה הקשה, לשכנע את ארבע הבלרינות המובילות באותם ימים להופיע יחד על במת תיאטרון הוד מלכותה בלונדון. רבים מן הבלטים שיצר פרו נכתבו למוזיקה של צ'זארה פוני.

"שיעור בלט", ציור של אדגר דגה במוזיאון ד'אורסיי, רקדניות בחזרה עם ז'יל פרו ב"אולם המחול" של ארמון גרנייה, 1875

פרו הוזמן לרקוד בבלט האימפריאלי בסנקט פטרבורג ובהמשך התמנה למנהל הבלט שם. הוא נשאר עם הבלט הרוסי האימםריאלי עד 1858. בתקוםת שהותו שם, נישא לקפיטולינה סמובסקאיה, תלמידה בבית הספר של התיאטרון האימפריאלי. לזוג נולדו שני ילדים. הוא חזר לפריז לחיים של בטלה יחסית.

פרו מת בעת חופשה בפאראמה, ב-29 באוגוסט 1892.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'יל פרו בוויקישיתוף