זאב וולף איינהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב וולף איינהורן
תאריך פטירה י"ג באדר ב' תרכ"ב
תאריך פטירה לועזי 1862
תחומי עיסוק פרשנות המדרש

רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו, מהר"ז וולף; בכתיב יידי: וואָלף איינהאָרן; ? – י"ג באדר ב' תרכ"ב (1862), וילנה) היה פרשן חשוב של המדרש. מחבר פירוש מהרז"ו למדרש רבה וספר מדרש תנאים על המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

רבי זאב-וולף נולד בסוף המאה ה-18 בגרודנה לרב ישראל-איסר[1] (שנת לידתו אינה ידועה). חי ופעל בגרודנה, וב-1830 עבר לווילנה,[1] ושם נפטר. לא כיהן ברבנות.[2]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורו המקיף למדרש רבה, שנדפס בווילנה, נחשב כאחר הפירושים החשובים למדרש. מלבד זאת כתב גם חיבור בשם "מדרש תנאים" על ברייתא דל"ב מידות לרבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי ופרקי דרבי אליעזר, וחיבור בשם "נתיב חדש", שבו הרחיב את פירושיו על המדרש. כן הוציא מחדש ב-1831 את מדרש פסיקתא רבתי בתוספת הגהות והערות.

שיטתו בפירושו למדרש מתבססת על מיון מאמרי חז"ל במדרש לפי "מידות", כלומר דרכי דרשה שונות, שאותן מנה ונתן להן שמות בהקדמתו לפירוש. בעיקר השתדל לעשות זאת בדרשות הנראות רחוקות מפשט הכתוב. באופן זה הראה כי אין הבדל מהותי בין הדרש לפשט וכי הדרש נובע גם הוא מצורך פרשני. לשיטתו, דרשות חז"ל כבר טמונות בלשון המקרא, והן למעשה עומק הפשט על פי "המידות" שאותן מנה.

מגמתו הפרשנית מזכירה את פירושו של בן תקופתו המלבי"ם, שנלחם רבות ברפורמה המתעצמת, ובהקדמה לפירושו לספר ויקרא ציין את מגמתו זו באופן ברור: "כי הדרש הוא הפשט הפשוט המוכרח והמוטבע בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 931-926.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יהדות ליטא, תל אביב: עם הספר, תש"ך-1959, עמ' 26.
  2. ^ 'הר' זאב איינהורן', בתוך: רפאל הלפרין, אטלס עץ-חיים: תולדות עם ישראל מבריאת העולם ועד ימינו (תל אביב: הקדש רוח יעקב, תשל"ח-תשמ"ז), כרך יא, עמ' 53.