זאב וולף מצ'רני-אוסטראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (1822)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש. ב-1798 עלה לארץ ישראל וחי בה 25 שנה עד לפטירתו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי נפתלי צבי. כיהן כרב וכאדמו"ר בעיר צ'רני-אוסטראה ובקופיל הסמוכה. היה תלמידו של המגיד ממזריטש ושל רבי משולם פייבוש מזברז'. נטל חלק במאבק על השחיטה החסידית הנפרדת.[1]

בקיץ תקנ"ח (1798) עלה לארץ ישראל. בקושטא בדרכו לארץ נפגש עם רבי נחמן מברסלב[2] ישב תחילה בחיפה[3] ומאוחר יותר בטבריה. במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוסוב, הוא מתאר את מצבו בתקופה זו: "...ובפרט בעיתים הללו אחר שנות ראינו רעה תקנ"ח ותקנ"ט שנשארנו מעט מהרבה שנסתלקו צדיקים מופלגים קדושי עליון, גם עלו תקפו צרות שבשני ימים תקיפן זה אחר זה היה עלי דבר וחרב, מאוד מאוד צריך לעורר לתשובה, ובפרט בארצנו הקדושה ששם צדק ילין בה...".[4]

אחר פטירת חברו רבי אברהם מקאליסק בשנת ה'תק"ע (1810) מילא את מקומו בהנהגת החסידים בטבריה ועמד בקשרי מכתבים עם ראשי תנועת החסידות בחוץ לארץ כדי שהללו יתמכו כלכלית ביישוב החסידי בארץ.[5]

רבי זאב וולף נפטר בה' באדר תקפ"ג (1822), ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה, בסמיכות לרבי אברהם מקאליסק. אשתו נפטרה בשנת 1837. בתו, בנו וכלתו נספו ברעש הגדול בצפת באותה שנה.

מכתבו של רבי אשר מסטולין (הראשון) אליו נדפס בסוף הספר "בית אהרן". מעט מדברי תורתו נדפסו בהקדמת הספר "מנורת זהב" ובקונטרס "אור צדיקים". דברי התורה המעטים המובאים בשמו נאספו לספר "תקיפא דארעא דישראל" הכולל גם את תולדות חייו.

תלמידיו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק 2006, חלק א' עמוד 503
  • יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, תל אביב תש"ם, עמ' 26-24
  • מנחם מנדל ויזניצר, תקיפא דארעא דישראל, מכון "נחלת צבי"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, אסופה-תלמידים וכתבים
  2. ^ שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י"ב
  3. ^ שבחי הר"ן אות יח
  4. ^ קונטרס 'אור צדיקים', קאלאמעא תרמ"ו (המכתב נדפס בסוף הקונטרס)
  5. ^ בהקדמת ספר 'מנורת זהב' כותב המוציא לאור, כי הוא "תיקן הכוללים בארץ הקודש, ובחוץ לארץ תיקן הנדבות על ר' מאיר בעל הנס לחיזוק יישוב ארץ הקודש"