זופיה פראניו
 | |
| לידה |
16 בינואר 1899 פסקוב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1978 (בגיל 79) ורשה, פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי  |
| מדינה | פולין |
| מקצוע | רופאה |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| תאריך הכרה | 26 בדצמבר 1971 |
| פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | זופיה פראניו |
  | |
ד"ר זופיה פראניו (בפולנית: Zofia Franio; 16 בינואר 1899 – 25 בנובמבר 1978) הייתה רופאה פולנייה, אשר שירתה בדרגת מייג'ור בצבא פולין, ופעילה במחתרת הפולנית, שהוכרה כחסידת אומות העולם על הצלת יהודים בשואה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר פראניו הכירה זמן רב לפני מלחמת העולם השנייה את אנה אשכנזי, יהודייה שעבדה כמורה בבית ספר תיכון לתפירה בוילנה.[1] לאחר כיבוש וילנה על ידי הצבא הגרמני ב-1941, הסתתרה אשכנזי בדירתה של ולאדיסלבה מוזולף, שניהלה את בית הספר בו עבדה עד 1939. לאחר מכן עברה אשכנזי לחווה בבעלותה של מוזולף. מוזולוף דאגה להשיג עבור אנה תעודת זהות ליטאית מזויפת על שם אנה וירסקה.[2]
בסתיו 1941 צעדה אשכנזי ברגל, מצוידת בתעודה המזויפת, מהחווה עד לעיר ורשה, והגיעה לדירתה של פראניו. פראניו הצליחה להשיג עבורה קנקארטה, שאפשרה את מגוריה בעיר ורשה.[1]
למרות הקנקארטה ותעודת הזהות המזויפת, אשכנזי הועברה בין מקומות מסתור שונים - תחילה בדירתה של פראניו ולאחר מכן, מחשש להלשנות, במקומות אחרים שאיתרה פראניו. בסוף שנת 1943 פראניו מצאה לה עבודה ב"בית חולים של ילדי ישו", בו היא נשארה עד פרוץ מרד ורשה באוגוסט 1944.[1]
פראניו רצתה לסייע גם לאמה ולאחותה של אשכנזי, שהתגוררו בעיר לבוב. היא נסעה אליהן, אולם, הן סירבו להצעתה.[2]
פראניו סייעה גם לבן דודתה של אשכנזי: אדוארד קודנובסקי, הסתתר בעיר לבוב, עד שנשלח ברכבת לאושוויץ. אדוארד הצליח לקפוץ מהרכבת הנוסעת, להתחמק מהנאצים ולבסוף הגיע לוורשה, אל דירתה של פראניו. ד"ר פראניו אבחנה שהוא לקה בטיפוס, סיפקה לו מסמכים מזויפים, שלקחה מנפטר צעיר ואשפזה אותו בבית החולים למחלות מידבקות ע"ש סטניסלב הקדוש בוורשה. בבית חולים זה היו לפראניו ידידים נאמנים בקרב אנשי הצוות. בעקבות פקודה חדשה של הרשויות הגרמניות, כל המטופלים המדבקים הועברו לבית החולים הזיהומי ברחוב צ'וצ'ימסקה (Chocimska). בזמן שאחיות בית החולים רחצו את אדוארד, הן שמו לב שהוא נימול ודיווחו על כך למנהל בית החולים, ד"ר גורטנר. המנהל פנה לד"ר פראניו, שאמרה לו: "אם אתה היית נתקל במצב כזה, מה היית עושה בתור רופא ובן אדם?". ד"ר גורטנר השתתק ולא הסגיר את המטופל. אחרי שאדוארד קודנובסקי החלים מן הטיפוס, פראניו ביקשה מאשכנזי לאסוף מזוודה בשבילו. בתוך המזוודה היו פריטי לבוש וכאלף זלוטי במזומן. למרות העזרה שקיבל קודנובסקי, הוא לא שרד את המלחמה.[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 במאי 1971, העידה אנה אשכנזי-וירסקה על פעילות ההצלה של ד"ר פראניו בהצהרה בשבועה שנתנה בבית המשפט העליון בלונדון. ב-26 בדצמבר 1971, הוכרה פראניו על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם בטקס שהתקיים בוורשה ושמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר זופיה פראניו, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ד"ר זופיה פראניו, באתר מוזיאון מרד ורשה (בפולנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "זופיה פראניו".