זטא בקנטאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏ζ בקנטאור
קבוצת קנטאור
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של ζ בקנטאור בקבוצת קנטאור
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קנטאור
שמות נוספים HD 121263
סוג תת-ענק כחול
בהירות 2.55[1]
סיווג ספקטרלי B2.5 IV[1]
עלייה ישרה 13ʰ 55ᵐ 32.4ˢ
נטייה ‏18.15″ ‏27′ ‏47°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.8-
מרחק 382 שנות אור
117.12 פארסק[1]
רדיוס 5.7[2] רדיוסי שמש
מסה 9.2[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,100 מהשמש
טמפרטורה 21,090[2] K
מהירות סיבוב 225[2] ק"מ/שנייה
גיל 40[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 6.5±7.4 קילומטר לשנייה
תנועה עצמית -57.37±0.1 milliarcsecond per year, -44.55±0.08 milliarcsecond per year
היסט 8.54±0.13 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים ζ בקנטאור B

ζ בקנטאור הוא כוכב בולט במרכז קבוצת הכוכבים קנטאור עם בהירות מדרגה 2.55. למרות מיקומו המרכזי בקבוצה ובהירותו היחסית, אין לו שם משלו, ככל הנראה בשל מיקומו הדרומי שלא אפשר לצפות בו מאירופה. כ-5 מעלות ממערב לכוכב נמצא הצביר הכדורי הבהיר ω בקנטאור.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ζ בקנטאור הוא תת-ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B2.5 IV שנמצא במרחק של כ-380 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה למדי ומוערכת בלמעלה מ-9 מסות שמש, רדיוסו קרוב ל-6 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של פי 1,100 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-21,100 קלווין, גורמת לכך שרוב קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא פי 6,000 מעוצמת ההארה של השמש.[2] מהירות הסיבוב העצמי של ζ בקנטאור היא גבוהה ועומדת על לפחות 225 קילומטר בשנייה, כך שהוא משלים הקפה על צירו בפחות מיום וחצי. לפחות מחקר אחד מ-2005 טוען ש-ζ בקנטאור הוא בכלל כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי B1 V והוא למעשה צעיר יותר מהגיל שמקובל לייחס לו.[4]

מדידות ספקטרוסקופיות מראות שלכוכב יש בן זוג עמום שמקיף אותו במסלול אליפטי למדי במחזוריות של קצת יותר מ-8 ימים.[5] על פי זמן ההקפה המרחק בין בני הזוג קטן מאוד ובשל הבדל הבהירות ביניהם לא ניתן לזהות את קרינתו של בן הזוג העמום ולהעריך את תכונותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD:ζ Centauri
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 D. H. Cohen, J. P. Cassinelli & J. J. MacFarlane: ROSAT PSPC Observations of 27 Near-Main-Sequence B Stars, The Astrophysical Journal, Vol. 487, Iss. 2, p. 870-1 (1997)
  3. ^ N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun - ζ Centauri, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
  4. ^ E. L. Fitzpatrick & D. Massa: Determining the Physical Properties of the B Stars. II. Calibration of Synthetic Photometry, The Astronomical Journal, Vol. 129, Iss. 3, p. 1655 (2005)
  5. ^ D. Pourbaix, A. A. Tokovinin, A. H. Batten, F. C. Fekel, W. I. Hartkopf, H. Levato, N. I. Morrell, G. Torres & S. Udry: The ninth catalogue of spectroscopic binary orbits, Astronomy & Astrophysics, vol. 424, p. 727, (2004)