מוליפיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוליפיין
Centaurus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של מוליפיין בקבוצת קנטאור
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קנטאור
שמות נוספים γ בקנטאור, HD 110304
סוג תת-ענק לבן
בהירות 2.16 (משותפת)[1]
סיווג ספקטרלי A1 IV/A0 IV[2]
עלייה ישרה 12ʰ 41ᵐ 31.04ˢ
נטייה ‏35.54″ ‏57′ ‏48°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.84- (משותפת)
מרחק 130 שנות אור
39.86 פארסק[1]
רדיוס 3.7~[3] רדיוסי שמש
מסה 2.9 (כל אחד)[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 186 (משותפת) מהשמש
טמפרטורה 9,330[5] K
מערכת
כוכבים נלווים מוליפיין A/B

מוּליפֵיין או γ בקנטאור הוא כוכב כפול בקבוצת הכוכבים קנטאור המורכב מזוג כוכבים כמעט זהים. שמו של הכוכב הוא בערבית (محلفين) ופירושו מושבע אותו השם ניתן גם לכוכב γ בכלב גדול העמום בהרבה. מוליפיין נמצא כמעט על המשכו של הקו המחבר את אקרוקס וגקרוקס כך שקל לזהותו.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוליפיין הוא כוכב כפול המורכב מזוג תת-ענקים לבנים מסוג ספקטרלי A1 IV ו-A0 IV, כמעט זהים בתכונותיהם, שנמצאים במרחק של כ-130 שנות אור ממערכת השמש. המסה של כל אחד מבני הזוג היא כ-2.9 מסות שמש, רדיוסיהם כ-3.7 רדיוסי שמש, וכל אחד מהם מאיר בעוצמה של קרוב לפי 100 מעוצמת ההארה של השמש כך שעוצמת ההארה המשותפת שלהם היא פי 186 מעוצמת ההארה של השמש. טמפרטורת פניהם היא סביב 9,300 קלווין. שני הכוכבים מקיפים זה את זה במסלול אליפטי למדי כך שהמרחק ביניהם נע בין 8 יחידות אסטרונומיות (פחות מהמרחק של שבתאי מהשמש) ו-67 יחידות אסטרונומיות (יותר מפעמיים המרחק של נפטון מהשמש) וזמן ההקפה הוא 84.5 שנים. שניהם עזבו את הסדרה הראשית ונמצאים בתהליך של התנפחות והתקררות לקראת הפיכתם לענקים אדומים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 SIMBAD: γ Centauri
  2. ^ R. O. Gray & R. F. Garrison: The early A type stars - Refined MK classification, confrontation with Stroemgren photometry, and the effects of rotation, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 65, p. 587, 592 (1987)
  3. ^ על פי היחס:‏
  4. ^ E. J. Shaya, R. P. Olling: Very Wide Binaries and Other Comoving Stellar Companions: A Bayesian Analysis of the Hipparcos Catalogue, The Astrophysical Journal Supplement, Vol. 192, Iss. 1, article id. 2, p. 51 (2011)
  5. ^ N. A. Sokolov: The determination of T_eff_ of B, A and F main sequence stars from the continuum between 3200 A and 3600 A, Astronomy and Astrophysics Supplement, v.110, p.563 (1995)