זיינב בנת מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיינב בנת מוחמד בן עבדאללהערבית: زينب بنت محمد بن عبد الله; 599629) הייתה בתו הבכורה של מוחמד, נביא האסלאם, ואשתו הראשונה, ח'דיג'ה[1].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיינב הייתה הבת של מוחמד וח'דיג'ה.

האחים שלה היו אל-קאסם, עבדאללה ואיבראהים. האחיות שלה היו רוקיה, אום כּולת'ום ופאטמה.

בעלה היה אבו אלעאס בן אלרביע, איתו נולדו לה שני ילדים, עלי ואומאמה.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיינב נישאה לבן הדודה שלה, אבו אלעאס אבן אלרביע, בדצמבר 610. זמן קצר לאחר שמוחמד הכריז על נבואתו, זיינב אימצה את האסלאם, דבר שגרם לשבט קורייש לדרוש מבעלה להתגרש ממנה, תוך כדי שהם מבטיחים לתת לו איזה אישה שהוא רק יבחר. אבו אלעאס אבן אלרביע סירב להתגרש ממנה, אך גם סירב לקבל על עצמו את האסלאם[2].

בקרב בדר, נלחם אבו אל-עאס נגד המוסלמים, ונפל בשבי. זיינב שלחה דמי כופר במטרה לשחררו, אך מוחמד סירב לקבל עבורו תשלום, ובמקום זה הוא שחרר את אבו אל-עאס, ובתמורה אבו אל-עאס הבטיח לשלוח את זיינב לאלמדינה, שם היו המוסלמים באותו הזמן, ואכן הוא שלח אותה[3].

זיינב לא ראתה את בעלה עד ספטמבר או אוקטובר של שנת 627. לאחר זמן מה, אימץ אבו אלעאס את האסלאם, וחידש את נישואיו עם זיינב, איתה הוא נשאר עד ליום מותה[4].

פטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיינב נפטרה באל-מדינה בשנת 629, בחודש מאי או יוני של אותה שנה. היסטוריונים מייחסים את פטירתי בגיל כה צעיר לסיבוכים בהפלה שהיא עברה מספר שנים קודם לכן, בשנת 624 [5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]