זיכרון טוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיכרון טוביה - מראה כללי
חלון כפול בזיכרון טוביה

זיכרון טוביה היא אחת מ-32 השכונות, המרכיבות יחד את גוש הנחלאות במרכז ירושלים.

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה בשנת 1891 ביוזמתו של רבי יוסף ריבלין, שעמד אז בראש הוועד הכללי 'כנסת ישראל'. הייתה זו השכונה ה-11 (מתוך 16) שריבלין הקים, ואשר בכל אחת מהן גם התיישב. חריצותו ומסירותו של ריבלין להקמת שכונות מחוץ לחומות הקנו לו את תואר החיבה: 'רב יושע דער שטעטלך מאכער' – "רבי יושע, עושה השכונות" בפי היהודים הירושלמים. ליוזמתו האידאולוגית של ריבלין הצטרפו שני משקיעים כלכליים: היזם משה מלצר קנטרוביץ, שקנה את הקרקע מידי ערבים יושבי הכפר ליפתא, והבנקאי נטע צבי המבורגר, שמימן את הקמת השכונה.

שם השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה הירושלמית מספרת כי שם השכונה טומן בחובו אות הוקרה לריבלין ולפועלו: מאחר שסירב לקרוא לשכונה על שמו (וכך בכל השכונות האחרות שהקים), נקטו התושבים בתרגיל גימטרי, בו מסומל זיכרונו לטוב של ריבלין בהקמת 11 שכונות = ט"ב. כך או כך, בראש גיליון היסוד של השכונה ציטט ריבלין את הפסוק מתהלים: "זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו", ונראה מכאן שזו הייתה כוונתו המקורית במתן השם – הודיה לאל על הטוב ועל הצדקה.

התפתחות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיכרון טוביה נבנתה במתכונת של שכונת חצר, בה הבתים צמודים זה לזה ויוצרים מעין חומה, הסוגרת על חצר פנימית. בתוך שש שנים נבנו כשלושים בתים בזיכרון טוביה, אך השלמת "מסגרת הבתים" סביב החצר לא הסתיימה מעולם. בשל כך נותרה החצר מפולשת, דבר שאפשר את כניסתם של כלי רכב ובהמות אליה.

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהשכונה הוקמה על בסיס עסקי, הוצעו המגרשים לכל המעוניין, ובזיכרון טוביה התגוררו בני עדות שונות, זאת בניגוד לשכונות אחרות בנחלאות, שהיו מבוססות על קשר עדתי בין התושבים. דבר זה הקנה אופי יוצא דופן לשכונה התוססת, בה דיברו בשפות ובעגות שונות, ובין התושבים נרקמו יחסים מיוחדים.
"מואיז הקטן", חברו המפורסם של יוסי בנאי, התגורר בזיכרון טוביה, ובספרו 'כשאמא שלי הייתה מלכה' מתאר בנאי את בית המשפחה:

בבית אצל אמא של מואיז בשכונת זיכרון טוביה,
הרבה שאריות ילדות מפוזרות עדיין
בתוך צנצנות צבעוניות של ריבות מעשה בית.
ובתוך ניחוחות הרוזמרין, המיוראנה,
השום והשמיר אצל האמא של מואיז,
אני שומע סיפורים שאמא שלי התחילה פעם לספר לי,
אבל לא הספיקה לסיים (...)"

השכונה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 של המאה ה-20 כונתה זיכרון טוביה בשם "המכבסה הגדולה", בשל הסדינים והווילונות שתלו תושביה על חוטי כביסה לרוחב השכונה, במטרה למנוע את תנועת כלי הרכב בה. עם השנים התדרדרה זיכרון טוביה והפכה לשכונת עוני, ובשל כך הייתה הראשונה מבין הנחלאות שזכתה בשנת 1992 לשיקום: החצר רוצפה בלבנים, מקומות חנייה הוסדרו, ועמודי תאורה מעוצבים הועמדו לאורכה. כיום השכונה מטופחת, נקייה ויפה, ובמסגרת השיקום משופצים ואף נבנים בה מחדש חלק מהבתים הוותיקים.

ישיבת נהר שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במורד רחוב זיכרון טוביה, גובלת ברחוב שילה, ממוקמת ישיבת המקובלים "נהר שלום" על שם ספרו של המקובל רבי שלום שרעבי. הישיבה נמצאת בצילו של מבנה מודרני בעל שש קומות, בניין האחים עיני, הניצב על רחוב אגריפס. כאשר הוקם המבנה, בשנות השבעים, ביקש ראש הישיבה דאז, הרב שרעבי, שהבניין לא יחסום את אור השמש. משהבין שלמרות בקשתו הבניין מצל על הישיבה, טוענת האגדה המקומית, קילל הרב את הבניין. רוכשי דירות ועסקים נרתעו מקללת הרב והמבנה נותר ריק ברובו במשך שנים רבות ועסקים שנפתחו בו כשלו. בשנות ה-2000 הצליחו כמה עסקים להחיות את המבנה במידת מה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיכרון טוביה בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°47′00″N 35°12′44″E / 31.78325°N 35.21214°E / 31.78325; 35.21214