שלום שרעבי
ערך זה עוסק ברב בן המאה ה-18. אם התכוונתם לראש אגף בשב"כ, ראו  |
|
| קבר הרש"ש בהר הזיתים | |
| תאריך לידה | ה'תס"ג או ה'ת"פ[1] |
|---|---|
| מקום לידה | צנעא או שרעב |
| תאריך פטירה | י' בשבט ה'תקל"ז או ה'תקמ"ב |
| מקום פטירה | ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תאריך לידה לועזי | 1703 או 1720 |
| תאריך פטירה לועזי | 1777 או 1782 |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה |
| תלמידיו | החיד"א, רבי חיים די לה רוזה |
| בני דורו | רבי גדליה חיון |
| חיבוריו | סידור הרש"ש, רחובות הנהר ועוד |
 |
|
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש ולעתים בתוספת "הקדוש", ה'תס"ג או ה'ת"פ, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777 או ה'תקמ"ב, 1782[2]) היה מקובל בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשרעב או בצנעא שבתימן. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי.[4] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[5] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.
על פי המסופר הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. לאחר שהתגלו יכולותיו התחתן עם חנה חיון - בתו של ראש הישיבה, ולאחר פטירת חותנו מונה לראש הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[6] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.
הרש"ש שלח את תלמידו המהרי"ט אלגאזי להסתובב בקהילות אשכנז כדי להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. במהלך סיורו התקבל בכבוד וגדולי הרבנים בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה בעל ספר "ההפלאה" ר' פנחס הורוביץ, המקובל רבי נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר, ה"חת"ם סופר". רבי נתן אדלר אף הביא מטורקיה רב שילמד אתו את ההגייה הספרדית, כדי שיוכל להתפלל על פי סידורו של הרש"ש. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.[7] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
- נהר שלום
- חסדי דוד
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית אל, תשמ"ח
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, ירושלים תש"ל
- Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
| תקופת חייו של הרב שלום שרעבי על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום שרעבי |
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלום שרעבי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
- הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי זצ"ל, בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
- רבי שלום שרעבי - הרש"ש באתר "MyTzadik"
- הקדמת רחובות הנהר + פירוש באתר "בלבבי משכן אבנה"
- רבי שלום שרעבי באתר שאו מרום עיניכם
- דוד הלחמי, רבי שלום שרעבי, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, 1930.
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משוער בספר חוברת שרידי תימן של הרב אברהם נדאף
- ^ הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות בדף הזיהוי שלו ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"
- ^ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
- ^ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
- ^ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
- ^ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
