שלום שרעבי
ערך זה עוסק ברב בן המאה ה-18. אם התכוונתם לראש אגף בשב"כ, ראו  | |
| קבר הרש"ש בהר הזיתים | |
| לידה |
1703 או 1720 ה'תס"ג או ה'ת"פ[1] צנעא או שרעב |
|---|---|
| פטירה |
1777 או 1782 י' בשבט ה'תקל"ז או ה'תקמ"ב ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה |
| תלמידיו | החיד"א, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר |
| בני דורו | רבי גדליה חיון |
| חיבוריו | סידור הרש"ש, הקדמת רחובות הנהר ועוד |
  | |
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, ה'תס"ג או ה'ת"פ, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777 או ה'תקמ"ב, 1782[2]) היה מקובל בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש",[4] עם כוונות התפילה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשרעב[5] או בצנעא[6] שבתימן לאביו רבי יצחק. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי.[7] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[8] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.
על פי המסופר[דרוש מקור] הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה לראשות הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. השמועה שלפיה נשא לאישה את בתו של הרב חיון ככל הנראה אינה מבוססת.[9]
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[10] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' אברהם גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.
תיקן כי מקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי[דרוש מקור].
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
- נהר שלום
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית אל, תשמ"ח(הספר בקטלוג ULI)
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, ירושלים תש"ל (הספר בקטלוג ULI)
- Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
| תקופת חייו של הרב שלום שרעבי על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלום שרעבי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
- הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי זצ"ל, בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
- רבי שלום שרעבי - הרש"שבאתר "MyTzadik"
- רבי שלום שרעבי באתר שאו מרום עיניכם
- דוד הלחמי, רבי שלום שרעבי, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, 1930.
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משוער בספר חוברת שרידי תימן של הרב אברהם נדאף
- ^ הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות בדף הזיהוי שלו ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"
- ^ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
- ^ לכתב יד סידור הרש"ש, אתר כתיב- הספריה הלאומית
- ^ יעקב ספיר, ספר מסע תימן פרק ל"ג; משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א' עמוד 639
- ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 2055
- ^ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
- ^ ראו דיון בפורום אוצר החכמה
- ^ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|