זיכרי

הזִיכְּרִי (בערבית: ذكري), הם חברי זרם באסלאם שמתגוררים במחוז מקראן שבבלוצ'יסטן. הזרם קם במהלך המאה ה-15 כאשר מייסו הכריז את עצמו כמהדי. הזרם הזיכרי הוא זרם משני באסלאם בכלל ובכת ספציפי זה בפרט. מרבית מאמיניו מרוכזים בדרום מחוז בלוצ'יסטן, וחלקם בפקיסטן ובאיראן.

האמונה הזיכרית

מקור השם זיכרי באה מהמילה הערבית "דִ'קְר" (ערבית: ذكر, או "זיקר" בפרסית) שהיא מילה לתיאור האל בקוראן, ומשמש בין היתר ככינוי לזרם הסופי באסלאם. האמונה מבוססת על משנתו של המהדי בן המאה ה-15 - סעיד מוחמד ג'אנפורי.

עיקרי האמונה

הזיכרים נוהגים להתפלל, בדומה למרבית המוסלמים, חמישה פעמים ביום. התפילה מתקיימת בקבוצות ובעת התפילה פניהם מכוונים למכה. תוכן התפילה, הנקרא "זיקר", שונה במקצת מתוכנה של התפילה הנפוצה. הזרם הזיכרי קרוב מאוד לאסלאם הסוני ודבק בקוראן לפי מצוות המהדי.

מצוות החאג'

מאמיני הזרם הזיכרי אינם מקיימים את מצוות החאג' בדומה לאחיהם המוסלמים. במקום זאת הם מבצעים סוג של צלינות הנקרא זיארה. המקום הקדוש להם, שם הם מבצעים את הזיארה, הוא מקדש זיכרי שנקרא "קוה-א-מוראד" (בפרסית: كوه مراد. פירוש השם הוא "הר התשוקה"), ונמצא בעיר טורבאט שבפקיסטן.

המצווה מתקיימת אחת לשנה, בלילה ה-27 לצום הרמדאן.

בלוצ'יסטן

מרבית האוכלוסייה הזיכרית בעולם מרוכזת במחוז בלוצ'יסטן. הם מהווים את רוב האוכלוסייה בחבל הארץ גוואדר, וישנן קהילות זיכריות גדולות במחוז הפקיסטני סינד', בעיר קראצ'י ובמזרח איראן. לאחר מהומות של שנת 2014 זיכרים רבים עזבו את האזור.

קישורים חיצוניים

• אתר קרן זיכרי