רמדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמדאן
رمضان
ארוחת אפטאר במסגד באיסטנבול
ארוחת אפטאר במסגד באיסטנבול
סוג אסלמי דתי
סיבה מצוות הצום, אחד מחמשת עמודי האסלאם
חוגגים מוסלמים
חגיגות צום, אפטאר, מנורות וקישוטים צבעוניים
מתקשר עם עיד אל-פיטר, לילת אל-קדר
מועד האסלמי דתי
תאריך התחלה לאורך חודש רמדאן
תאריך סיום עיד אל-פיטר
מתוך הקוראן, הפסוק על חודש רמדאן, סורה 2, פסוק 185

חודש רמדאןערבית: رمضان, תעתיק מדויק: רמצֿאן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום, שהיא אחד מחמשת עמודי האסלאם.

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסור אכילה ושתייה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום אסור גם לעשן ולקיים יחסי מין, ובמהלך החודש לא נערכות חתונות. בניגוד לימים, הלילות ברמדאן הם בעלי אווירת חג ופסטיבל. החודש נמשך 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית מולד הלבנה בסיום החודש), ולקראת סיומו חל לילת אל-קדר, שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן למוחמד. בסיומו של החודש חל עיד אל-פיטר, מועד מוסלמי החל בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל.

רמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובעידן המודרני הוא מתאפיין, בין היתר, בריבוי צרכנות ותוכני בידור.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "רמדאן" בשורש הערבי "ר.מ.ץ'." ( ر.م.ض.), הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם, שבה היו מעברים את השנה.

מועד החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החודש העברי המקביל
חודש בשנים
אלול ה'תשס"ח-ה'תש"ע
אב ה'תשע"א-ה'תשע"ג
תמוז ה'תשע"ד-ה'תשע"ה
סיוון ה'תשע"ו-ה'תשע"ח
אייר ה'תשע"ט-ה'תשפ"א
ניסן ה'תשפ"ב-ה'תשפ"ג
אדר[1] ה'תשפ"ד-ה'תשפ"ז
שבט ה'תשפ"ח-ה'תש"ץ
טבת ה'תשצ"א-ה'תשצ"ג
כסלו ה'תשצ"ד-ה'תשצ"ה
חשוון ה'תשצ"ו-ה'תשצ"ח
תשרי ה'תשצ"ט-ה'תת"א

בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, ומועד תחילתו נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה,[2] יחסית ללוח הגרגוריאני השמשי, כלומר הוא משלים סיבוב מלא בין עונות השנה מדי כ-33 שנה.[3] ביחס ללוח העברי, רמדאן מקביל או קרוב מאוד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם חודשים ירחיים, אך ייתכן הפרש של יום–יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אבל זז חודש אחד אחורה בעקבות כל שנה מעוברת.[4] כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של החודש נקבעים לפי מולד הירח הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום הצום הראשון ברמדאן מתחיל בבוקר שלאחר ראיית הלבנה החדשה, והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא.

בעבר, בהיעדר תקשורת, היו מועדי החודש נקבעים מקומית בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי התקשורת (כמו הטלגרף) החל מועד החודש להיקבע אזורית וארצית. בתקופה העות'מאנית הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי באיסטנבול, ובתקופת המנדט לפי קביעת בית הדין השרעי בקהיר.[5] כיום מסתמך מרבית העולם המוסלמי-סוני על קביעתו של בית הדין השרעי בריאד, ערב הסעודית או על קביעת בתי דין ארציים אחרים, וייתכן הבדל בקביעת מועד תחילת החודש לפי קביעות של כמה גופים.[6] ישנה גם מחלוקת בשאלת אפשרות הסתמכות על חישובים אסטרונומיים ושימוש באמצעי עזר כמו טלסקופ להכרזה על תחילת רמדאן וסופו. לוב בהנהגת מועמר קדאפי התאפיינה בהכרזה על מועדי תחילת החודש וסופו שלא כמו במרבית העולם המוסלמי.[7]

ההבדל במועד חודש רמדאן ביחס לעונות השנה מביא לכך שמשך הצום היומי משתנה משנה לשנה כתלות במשך הזמן שבין עלות השחר (זמן תפילת פאג'ר) לשקיעת החמה (זמן תפילת מע'רב) בכל נקודה בכדור הארץ. בישראל משך צום רמדאן נע בין 11.5 שעות בסוף דצמבר (מ־5:10 ועד 16:40 לפי שעון חורף ישראלי לאופק ירושלים[8]) ל־16 שעות (החל מ־3:50 ועד 19:50 בסוף יוני לפי שעון קיץ ישראלי[9]). הקושי בצום משתנה גם הוא לפי אורך היום, תנאי האקלים המקומי ושינויי מזג האוויר.

ב־2019 הובילה מחלוקת בין גופי דת מוסלמיים להבדל של יום בסיום צום רמדאן והתחלת עיד אל-פיטר בין המדינות במזרח התיכון ואף להבדל בתוך קהילות מוסלמיות מקומיות בישראל וברשות הפלסטינית. בישראל וברשות הפלסטינית נמסר תחילה על תחילת החג על בסיס הכרזת בין הדין הסעודי, אך בהמשך נמסרה הודעת דחייה מטעם המופתי של ירושלים, מוחמד חוסיין, בין השאר בגלל אי-הצלחה לצפות בירח החדש בפועל בתחום הארץ, אף באמצעות טלסקופ שהוצב בעראבה, ובדומה להחלטת המופתי של ירדן. יש שקישרו את ההבדל שהתגלע בהכרזת סיום רמדאן למאבק פוליטי בין מדינות. למרות ההכרזה על הדחייה, בכמה קהילות מקומיות בישראל וברשות הפלסטינית הוחלט לציין את החג לפי ההכרזה הסעודית. בחברון פיזרה המשטרה הפלסטינית בכוח תפילת חג במסגד המשתייך לפלג חזב א-תחריר, שבחר לציין את החג לפי הקביעה הסעודית שהקדימה את מועד החג. כנגד קביעת הרשות הפלסטינית שאיחרה.[10]

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמדאן בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה לצום ברמדאן מופיעה בקוראן בסורת אל-בקרה. על פי הקוראן, בחודש זה החלו פסוקי הקודש של הקוראן לרדת אל מוחמד.

(קע"ז) אתם המאמינים! צום נקרא עליכם כעל אבותיכם, למען תיראו אלהים.

(קע"ח) מספר ימים תצומו; אך אם יהיה איש מכם חולה או בדרך יצום תחתיהם ימים אחרים כמספרם. איש כי יוכל וחדל לצום, יזון דל לכפר בעד נפשו; אך טוב לכם לעשות זאת מנדבת לבכם, וטוב ממנו אם בזה תצומו. לו תבינו!

(קע"ט) בחדש רמצ'אן אשר בו נגלה הקוראן קו הישר לבני האדם ותורת אמת וטוב, תצומו כלכם; כל חולה או עבור דרך יצום בעת אחרת, כי רצון אל להקל ולא להכביד עולכם. קדשו את ימי הצום האלה וכבדו אל, אשר נחכם בדרך הטובה, ותנו לו תודה!

(ק"פ) אם ישאלוך עבדי עלי, אמור אליהם, כי קרוב אני לכל קוראי, ושומע תפלתם בשועם אלי; אך הם ישמעו בקולי ויאמינו בי למען יצדקו.

(קפ"א) בליל הצום תוכלו לבוא אל נשיכם, כי הן כסות לכם ואתם להן. אלהים יודע כי מנעתם מכם זאת, ובטובו הגדול לא ימנעה מכם; לכן באו אליהן ובקשו את מתת אלהים. אכלו ושתו עד אור הבקר, עד יוכל איש להכיר בין פתיל לבן לשחור; אחרי כן צומו עד הלילה; אל תגשו אל אשה ולכו אל בית התפלה. אלה החוקים אשר שם לכם ד', אל תפרעום. אל יורה את בני האדם את רצונו למען יכבדוהו.

הקוראן, תרגום לעברית בידי צבי חיים רקנדורף, מתוך פרויקט בן יהודה

חשיבות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הקראן, הפסוקים על חודש רמדאן, בסוף כל פסוק עיטור של פרח

המצוות העיקריות במהלך רמדאן הן:

איסורים אלו תקפים בכל אחד מימות החודש מעלות השחר (זמן תפילת פג'ר) ועד שקיעת החמה (זמן תפילת מע'רב).

בצום רמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (בן 11–13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום חולים, נוסעים, קשישים, נשים הרות ונשים בזמן הווסת, אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים בקוראן עצמו, בסורת אל-בקרה.

המוסלמים מתייחסים לחודש זה של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, עבודת המידות, בדגש על צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות חדית' המבטיחה סליחה לצמים[11]), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דיני אסלאם שאינם מיוחדים לראמדן, כמו תפילה, הימנעות מרכילות, הימורים וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות (כמו הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה,[12] וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים של רמדאן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת הסתה למעשי טרור וביצוע פיגועי הקרבה, בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים,[13] כמו אנשי החמאס המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל.[14] בעקבות חשש זה הוטלו ב־2016 הגבלות במצרים על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים.[15]

במהלך החודש נוהגים הסונים להוסיף תפילה מיוחדת המכונה "תַראוויח" (שמונה או 20 רכעות נוספות), הנאמרת בלילה לאחר סעודת האיפטאר, או לקראת הבוקר. כן נהוגה במהלך החודש קריאת הקוראן בעקבות חדית'ים רבים המתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש.

בתפילת הצוהרים של יום השישי בחודש רמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, ובישראל מתרכזים רבים במסגד עומר בהר הבית. ריבוי המתפללים והחשש מהפרות סדר בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח משטרתי גדול במזרח ירושלים, ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות ביטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים או לפלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית, על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.

בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים מוסלמים רבים להישאר במסגדים עד ה"אד'אן" עם עלות השחר כדי להתקרב לדת, לטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בתקופות מלחמה הוצא היתר לחיילים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמה במהלך מלחמת העולם הראשונה[16] ובמהלך מלחמת יום כיפור.[17] הצום יוצר בעייתיות בקרב ספורטאים מוסלמים המשתתפים באירועי ספורט בין-לאומיים, כמו המשחקים האולימפיים וגביע העולם בכדורגל. עם זאת, יש ספורטאים מוסלמים שאינם צמים ברמדאן בשל אורח חיים חילוני, אמונות אישיות או מתן היתרים הלכתיים.[18]

קביעת מועד ההתחלה והסיום של רמדאן ואירועים במהלך החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שלוח השנה המוסלמי תלוי בקבלת עדות בדבר ראיית מולד הלבנה, אי אפשר לקבוע במדויק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת רמדאן ובסיומו כתלות באזור הגאוגרפי. קביעת תחילתו וסיומו של חודש רמדאן תלויה בבית דין אסלאמי המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. ב־2016, מרביתו של העולם המוסלמי-סוני (ובכללו ערביי ישראל וערביי הרשות הפלסטינית) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי בריאד שבערב הסעודית, ואילו מיעוט מוסלמים במזרח אסיה ואפריקה מסתמכים על בתי דין מקומיים. לאסלאם השיעי ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראייה בפועל.[19]

על פי החדית' (המסורת המוסלמית), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל (גבריאל) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום סורת אל-עלק. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה לילת אל-קדר (בעברית: ליל הגורל), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנן מסורות ואמונות עממיות על לילת אל-קדר, כמו האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמיים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר שלום זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש. אפשר לבקש מהאל משאלות וסליחות והכל יכול להתגשם בלילה זה.

סיום חודש רמדאן חל בזמן מולד הלבנה של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "עיד אל-פיטר" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום רמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהוביל לכך שרמדאן החליף את צום העשוראא שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום יום הכיפורים), והפך לצום רשות לאחר מכן.

על פי כמה חוקרים, קביעת צום רמדאן הושפעה מצום 40 הימים שקודם הפסחא שנהג בנצרות המזרחית, ומהשפעת מוטיבים יהודיים כמו מתן לוחות הברית השניים ביום הכיפורים (מקבילה לירידת הקוראן במהלך החודש), עשרת ימי תשובה (מקבילים לעשרת הימים האחרונים של רמדאן), ומנהגי ליל הושענא רבא שבו נוהגים להישאר ערים במהלך הלילה ללימוד, המקבילים ללילת אל-קדר.[20]

רמדאן כחודש בו השיגו המוסלמים ניצחונות בקרבות צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במורשת המוסלמית נחשב רמדאן לחודש שבו השיגו המוסלמים ניצחונות צבאיים חשובים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כמו קרב בדר, קרב קרני חיטין וקרב עין ג'אלות, וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בניצחונות על אויביהם.[17][21] בעקבות מורשת זו תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כמו מלחמת יום כיפור, המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים בולטים (פתיחת התקפה לכיבוש חצי האי פאו במסגרת מלחמת איראן–עיראק, על ידי צבא עיראק, ומתקפה של צבא איראן במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי המזרחן מרדכי קידר, למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי טרור אסלאמי במקומות ברחבי העולם במהלך החודש.[17] על פי עמוס הראל, בכמה שנים בעבר נמצא קשר בין חודש רמדאן לבין התדרדרות מסוימת במצב הביטחוני בשטחי יהודה ושומרון, עקב התלהטות האווירה הציבורית.[22]

ארגון חמאס ניסה לקשר בין מורשת עבר זו לבין חובת הג'יהאד והמאבק הצבאי בישראל בהווה, המתגברת לטענתו בחודש זה, פעולות אותן הוא רואה כפסגת האסלאם וכצעדים שיביאו להעלאת קרנם של המוסלמים בעולם. את ההשפעה החינוכית של חודש זה רואה חמאס כמקור מוטיבציה לפעולות ג'יהאד של אנשיו.[14]

רמדאן כחודש אחווה בעולם המוסלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמדאן נחשב גם לחודש בו הוכרזה הפסקת לחימת השבטים בחצי האי ערב בראשית האסלאם, ולכן הוא מציין ניסיון לאחווה ושלום.

אופי רמדאן בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישוטים לכבוד רמדאן ברובע המוסלמי בירושלים

מוסלמים רבים קמים בשעה מוקדמת מאוד קודם לעלות השחר כדי לאכול את הסוחור, שהיא הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, על מנת להקל על הצום היומי הממושך. מסורת מקובלת היא של 'מסחראתי', אדם מיוחד שתפקידו לעבור ברחובות ולהעיר את הישנים לסעודה המפסקת קודם הצום.[23] לפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את האפטאר שהיא הארוחה שמסיימת את הצום, ופעמים רבות משלבת מאכלים ומשקאות מתוקים. נוהג מקובל הוא פתיחת סעודה זו באכילת תמר, בעקבות מנהגו של מוחמד המובא בקוראן.

נוסף על משמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האיפטאר המשפחתיות לאחר הצום, בתפילות ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, בייחוד בתקופות בהן חל החודש בקיץ, בהן הימים ארוכים וחמים.[24] רמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל קרובי משפחה, ובגל קניות של ביגוד ומתנות.

מדינות שאינן מוסלמיות וכמה ארגונים נוקטים מגוון מחוות והקלות לצמים במהלך החודש. במדינת ישראל ניתנים לפלסטינים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה ולתפילה בהר הבית, בעבר אף התאפשר ביקור של מספר מצומצם מתושבי רצועת עזה בהר הבית,[25] מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הביטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל עוצר שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל רמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים הן שחרור שבויים, חנינת אסירים[26] וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.

הברכות המקובלות בחודש זה הן "רמדאן כרים" (رمضان كريم שפירושו "רמדאן נדיב") או "רמדאן מובראכ" (رمضان مبارك שפירושו "רמדאן מבורך"), ו"כל עאם ואנתום בחיר" (كل عام وانتم بخير שפירושו "כל שנה ואתם בטוב").

כלכלה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר,[27] ובשל כך תפוקת העובדים יורדת מאוד.[28] בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה[29] או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כמו שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר.[30] ברוב העולם המוסלמי, מסעדות ובתי קפה סגורים במהלך היום בחודש רמדאן, ונפתחים לעת ערב.

בישראל, באה לידי ביטוי השפעת רמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כמו מגזר הבנייה והתשתיות,[27] ומגזר התחבורה הציבורית.[31] עובדי משמרות במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, יש פועלים פלסטינים המעדיפים להמשיך לעבוד כרגיל בשל אפשרות התעסוקה המצומצמת יחסית שלהם במשק הישראלי.[27]

בתיעוד משלהי המאה ה־19 מתואר כי בחודש רמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה בירושלים המוסלמית: פעילות מסחר החלה רק לקראת שעות הצוהריים, עיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, ושעות הבוקר נוצלו לשינה.[29] כן מתוארת מתקופה זו אלימות פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי יהודים בלילות רמדאן בירושלים.[32]

תרבות, צרכנות ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים רבות נערכות בלילות רמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות בתאורה מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים ממתקים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי פלאפל) בצורת סהר, כוכב או לב. בין המאכלים הנפוצים בחודש רמאדן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזלאביה. הקניונים בערים הגדולות במדינות ערב בכלל, ובמדינות המפרץ בפרט, נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה.[33] בישראל ישנה תיירות-פנים מצומצמת של יהודים ליישובים ערבים בלילות רמדאן, במסגרת מיזמי תיירות.[34]

בישראל מכינות חברות מבצעים וקמפייני פרסום מיוחדים לקראת חודש רמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, בייחוד במגזר יצור המזון ורשתות השיווק, אך גם במגזר הביגוד והמתנות, והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי רמדאן מוערך בכ־1.5 מיליארד ש"ח.[12] מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם תמרים, טחינה וחלווה. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם בשר ועוף,[35] משקאות קלים, אורז ושמן. סקר שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־2014 העלה כי סל הקניות המשפחתי בחודש רמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, ועיקר ההוצאה היא על מזון.[36]

יש מקומות שבהם מתארגן סיוע של גופי צדקה לסיוע לנצרכים לקראת חודש רמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון.[37]

גם בכלי התקשורת הערביים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור הרייטינג.[38] בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור סדרות מיוחדות לרמדאן, בערוצי הטלוויזיה הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "באב אל-חארה", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז 2006.

ככלל, מתאפיין חודש רמדאן בעידן המודרני בשיאים של צריכה ובהוצאות כספיות גדולות.[39][27] החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות רמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיין זה.[40]

מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר בגנבות בעלי חיים ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר לבשר[41][דרושה הבהרה]. בנוסף ישנו גידול מסוים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש.[42]

יצוא התמרים מישראל בחודש רמדאן עומד על יותר מ-6 אלף טונות, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי. קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא האוכלוסייה המוסלמית באירופה, בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת האפטאר.[43]

חוקים לאכיפת איסורי רמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ממדינות ערב נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בחודש רמדאן, ואף מטילים עונשי מאסר, קנסות ואף מלקות על העוברים עליהם. בחלק מהמדינות בהן אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כמו 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום רמדאן.[44]

תותח רמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות רבים באימפריה העות'מאנית החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית תותח, וכן כדי להעיר את העם קודם לעלות השחר לקראת הסעודה המקדימה לצום,[29] או כדי לציין את תחילת הצום.[17] בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי בבית קברות מוסלמי סמוך לשער הפרחים, מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית[45] ממקומו הקודם במגדל דוד.[29] משיקולי בטיחות ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים פירוטכניים לשימוש תותח זה.[46] במקומות אחרים נעשה שימוש בירי מקלעים לציון סיום הצום.

מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש בנפצים, חזיזים, זיקוקים ואמצעים פירוטכניים בלילות רמדאן בידי בני נוער וצעירים. לעיתים משתמשים באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי רעש ובהלה.[47]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמדאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנה הראשונה אדר ב', באחרונה אדר א' וביניהן אדר רגיל.
  2. ^ ההפרש המדויק הוא כ-10.875 ימים.
  3. ^ כ-32.6 שנים שמשיות שוות ל-33.6 שנים מוסלמיות.
  4. ^ ומשלים הקפה מדי 33 או 32 שנה.
  5. ^ עדי החודש, דבר, 15 בדצמבר 1934
  6. ^ סוכנויות הידיעות, הרמדאן מתחיל היום. או שלא?, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2007
  7. ^ יאסר אבו ערישה, לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן, אתר 'שיחה מקומית', 23 במאי 2017
  8. ^ חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com
  9. ^ חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com
  10. ^ ג'קי חורי, בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא, באתר הארץ, 4 ביוני 2019
    אליאור לוי, קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן, באתר ynet, 4 ביוני 2019
    סמאח סלאימה, מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?, אתר 'שיחה מקומית', 4 ביוני 2019
    בת-שבע וגון-גלמידי, באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן, אתר סוכנות החלל הישראלית, 4 ביוני 2019
    דניאל סלאמה ו-AP, פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם, באתר ynet, 5 ביוני 2019
  11. ^ חדית', אתר Sunnah.com
  12. ^ 1 2 חסן שעלאן, צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן, באתר ynet, 5 באוגוסט 2011
  13. ^ שמעון כהן, אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2015
  14. ^ 1 2 מאמר שהתפרסם באתר חמאס ביום שקדם לפיגוע בתל אביב: רמדאן הוא חודש הג'יהאד, פסגת האסלאם, אתר ממר"י, יוני 2016
  15. ^ צבי בראל, המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן, באתר הארץ, 12 ביוני 2016
  16. ^ ירושלים, החרות, 6 באוגוסט 1914
  17. ^ 1 2 3 4 מרדכי קידר, רמדאן אלים, אתר מידה
  18. ^ עמית לוינטל, ‏צמים פס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2014 23:19
  19. ^ יאיר אטינגרמי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
  20. ^ פ. ל., צום הרמדאן, הצופה, 16 באוגוסט 1946
  21. ^ המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים, אתר ממר"י, יולי 2015
  22. ^ עמוס הראלהפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
  23. ^ ג'קי חורי, אם לא תקום תהיה רעב: הנוצרי שמעיר את המוסלמים ברמדאן, באתר הארץ, 11 ביוני 2016
  24. ^ ורד לי, ממש כואב לאכול בצום, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
  25. ^ דלית הלוי, הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2017
  26. ^ שעה אחרונה, דואר היום, 18 במרץ 1926
  27. ^ 1 2 3 4 תני גולדשטיין, הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים", באתר ynet, 30 באוגוסט 2009
  28. ^ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה, מקבולה נאסר, אתר 'שיחה מקומית', 28.6.2015.
  29. ^ 1 2 3 4 עזרת סופרים - מכתבים מירושלים, המליץ, 25 בפברואר 1897
  30. ^ מנדל קרמר, ידיעות שונות, החרות, 3 באוגוסט 1913
  31. ^ עידן יוסף, "יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 ביוני 2016
  32. ^ מש"צ, ארץ ישראל, המגיד, 15 באפריל 1893
  33. ^ ידיעה לגבי רמדאן דובאי ואבו-דאבי, 9 בספטמבר 2008
  34. ^ גילי מלניצקי, כלכלת הרמדאן של החברה הערבית, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2017
  35. ^ שירות גלובס, ‏סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2011
  36. ^ רונית מורגנשטרן, ‏חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביוני 2016‏
  37. ^ ניצן סניור שניאור, ‏מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 ביוני 2016‏
    ערוץ 7, הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2017
  38. ^ מתן שירם, ‏חגיגת קניות: חודש רמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2009
  39. ^ מוסא חסדייהצמים וקונים, באתר הארץ, 17/09/2009
  40. ^ ג'קי חורי, פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
  41. ^ חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות, אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011
  42. ^ עודד בר-מאיר, יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 באוגוסט 2011
  43. ^ על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה, אתר התאחדות חקלאי ישראל
  44. ^ רועי קייס, אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש, באתר ynet, 5 ביולי 2015
  45. ^ מנדל קרמר, השבוע, החרות, 5 בספטמבר 1910
  46. ^ ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן, אתר יוטיוב
  47. ^ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים, אתר 'המומלצים', יוני 2016