רמדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם
רמדאן
רמדאן
ארוחת אפטאר במסגד באיסטנבול
שם רשמי חודש הרמדאן
סוג חג אסלמי דתי
משמעות החג מצוות הצום, אחד מחמשת עמודי האסלאם
תחילת החג היום הראשון של חודש הרמדאן
סיום החג לילת אל-קאדר
תאריך לאורך חודש הרמדאן
אופן חגיגת החג צום, אפטאר מנרות וקישוטים צבעוניים
חוגגים מוסלמים
משויך ל עיד אל פיטר, לילת אל-קאדר
מתוך הקראן, הפסוק על חודש רמדאן, סורה 2, פסוק 185

חודש הרמדאןערבית: رمضان, תעתיק מדויק: רמצֿאן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום, שהיא אחת מחמשת עמודי האסלאם.

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסור אכילה ושתייה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם עישון וקיום יחסי מין, ובמהלך החודש אין נערכות חתונות.

חודש הרמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובנוסף מתאפיין בעידן המודרני בריבוי צרכנות ותכני בידור.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם החודש בשורש הערבי ر م ض, הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם, שבה היו מעברים את השנה.

מועד החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ללוח הגרגוריאני השמשי, ומשלים סיבוב מלא סביב עונות השנה כל 33 שנה. ביחס ללוח העברי, הרמדאן מקביל לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם חודשים ירחיים), אך זז חודש אחד אחורה בעקבות שנה מעוברת. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של הרמדאן נקבעים לפי מולד הירח הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק.

בעבר בהעדר תקשורת היו מועדי החודש נקבעים באופן מקומי בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי התקשורת (כדוגמת הטלגרף) החל מועד החודש להקבע באופן אזורי וארצי. בתקופה העות'מאנית הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי בקושטא, ובתקופת המנדט לפי קביעת בית הדין השרעי בקהיר[1]. כיום מסתמך מרבית העולם המוסלמי-סוני על קביעתו של בית הדין השרעי בריאד, ערב הסעודית.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמדאן בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה לצום ברמדאן מופיעה בקוראן בסורת אל-בקרה. על פי הקוראן, בחודש זה החלו פסוקי הקודש של הקוראן לרדת אל מוחמד.

(קע"ז) אתם המאמינים! צום נקרא עליכם כעל אבותיכם, למען תיראו אלהים.

(קע"ח) מספר ימים תצומו; אך אם יהיה איש מכם חולה או בדרך יצום תחתיהם ימים אחרים כמספרם. איש כי יוכל וחדל לצום, יזון דל לכפר בעד נפשו; אך טוב לכם לעשות זאת מנדבת לבכם, וטוב ממנו אם בזה תצומו. לו תבינו!

(קע"ט) בחדש רמצ'אן אשר בו נגלה הקוראן קו הישר לבני האדם ותורת אמת וטוב, תצומו כלכם; כל חולה או עבור דרך יצום בעת אחרת, כי רצון אל להקל ולא להכביד עולכם. קדשו את ימי הצום האלה וכבדו אל, אשר נחכם בדרך הטובה, ותנו לו תודה!

(ק"פ) אם ישאלוך עבדי עלי, אמור אליהם, כי קרוב אני לכל קוראי, ושומע תפלתם בשועם אלי; אך הם ישמעו בקולי ויאמינו בי למען יצדקו.

(קפ"א) בליל הצום תוכלו לבוא אל נשיכם, כי הן כסות לכם ואתם להן. אלהים יודע כי מנעתם מכם זאת, ובטובו הגדול לא ימנעה מכם; לכן באו אליהן ובקשו את מתת אלהים. אכלו ושתו עד אור הבקר, עד יוכל איש להכיר בין פתיל לבן לשחור; אחרי כן צומו עד הלילה; אל תגשו אל אשה ולכו אל בית התפלה. אלה החוקים אשר שם לכם ד', אל תפרעום. אל יורה את בני האדם את רצונו למען יכבדוהו.

הקוראן, תרגום לעברית בידי צבי חיים רקנדורף, מתוך פרוייקט בן יהודה

חשיבות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הקראן, הפסוקים על חודש רמדאן, בסוף כל פסוק עיטור של פרח

המצוות העיקריות במהלך הרמדאן הם:

איסורים אלו תקפים בכל אחד מימות החודש מעלות השחר ועד שקיעת החמה.

בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (החל מגיל 11-13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום חולים, נוסעים, קשישים, נשים בהריון ונשים בזמן הווסת, אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים בקוראן עצמו, בסורת אל-בקרה.

בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, עבודת המידות, בדגש על צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות חדית' המבטיחה סליחה לצמים[2]), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דינים אסלאמים שונים שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת תפילה, הימנעות מרכילות, הימורים וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות שונות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעל הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה[3], וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים השונים של הרמאדן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת הסתה למעשי טרור וביצוע פיגועי הקרבה, בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים[4], כדוגמת אנשי החמאס המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל[5]. בעקבות חשש זה הוטלו ב־2016 הגבלות שונות במצרים על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים[6].

במהלך החודש נוהגים הסונים להוסיף תפילה מיוחדת המכונה "תַראוויח" (שמונה או 20 רכעות נוספות), הנאמרת בלילה לאחר סעודת האיפטאר, או לקראת הבוקר. כן נהוגה במהלך החודש קריאת הקוראן בעקבות חדית'ים רבים המתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש.

בתפילת הצהרים של יום השישי בחודש הרמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, כאשר בישראל מתרכזים רבים במסגד עומר בהר הבית. ריבוי המתפללים והחשש מהפרות סדר בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח משטרתי גדול במזרח ירושלים, ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות בטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים בגילאים שונים, או לפלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית, על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.

בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים המוסלמים להישאר במסגדים עד ה"אד'אן" עם עלות השחר, זאת במטרה להתקרב יותר לדת ולטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בעת תקופת מלחמה מוצא היתר לחיילים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמא במהלך מלחמת העולם הראשונה[7] ובמהלך מלחמת יום כיפור[8]. הצום יוצר בעייתיות בקרב ספורטאים מוסלמים המשתתפים באירועי ספורט בינלאומיים, כאולימפיאדה וכמונדיאל. עם זאת, חלק מהספורטאים המוסלמים אינם צמים ברמדאן, אם בשל היותם חילונים ואמונותיהם האישיות אם בשל מתן היתרים הלכתיים שונים[9].

קביעת מועד תחילת וסיום הרמדאן ואירועים במהלך החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ולוח השנה המוסלמי תלוי בקבלת עדות בדבר ראיית מולד הלבנה, לא ניתן לקבוע במדוייק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת ובסיום הרמדאן כתלות באזורים גיאוגרפים שונים. קביעת תחילתו וסיומו של חודש הרמדאן תלויה בבית דין אסלאמי המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. נכון ל־2016, מרביתו של העולם המוסלמי-סוני (ובכללו ערביי ישראל וערביי הרשות הפלסטינית) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי בריאד שערב הסעודית, בעוד מיעוט מוסלמים במזרח אסיה ואפריקה מסתמכים על בתי דין מקומיים. לאסלאם השיעי ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראיה בפועל.[10]

על פי ההמסורת המוסלמית (החדית'), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל (גבריאל) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום סורת אל-עלק. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה לילת אל-קאדר (בעברית: ליל הגורל), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנם מסורות ואמונות עממיות שונות לגבי לילת אל-קדר, כדוגמת האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר שלום זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש.

סיום חודש הרמדאן חל במקביל למולד הלבנה של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "עיד אל-פיטר" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום הרמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהובילה לכך שהרמאדן החליף את צום העשוראא שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום יום הכיפורים), והפך לצום רשות לאחר מכן.

הרמאדן כחודש בו השיגו המוסלמים נצחונות בקרבות צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במורשת המוסלמית, הרמדאן נחשב לחודש שבו השיגו המוסלמים נצחונות צבאיים משמעותיים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כדוגמת קרב בדר, קרב קרני חיטין וקרב עין ג'אלות, וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בנצחונות על אוייביהם[8][11]. בעקבות מורשת זה תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כדוגמת מלחמת יום כיפור, המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים משמעותיים (פתיחת התקפה לכיבוש חצי האי פאו במסגרת מלחמת איראן-עיראק, על ידי צבא עיראק, ומתקפה של צבא איראן במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי המזרחן מרדכי קידר, למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי טרור אסלאמי במקומות שונים ברחבי העולם במהלך החודש[8]. על פי עמוס הראל, במספר שנים בעבר נמצא קשר בין חודש הרמאדן לבין התדרדרות מסויימת במצב הבטחוני בשטחי יהודה ושומרון, עקב התלהטות האווירה הציבורית[12].

ארגון החמאס ניסה לקשר בין מורשת עבר זו לבין חובת הג'יהאד והמאבק הצבאי בישראל בהווה, המתגברת לטענתו בחודש זה, פעולות אותם הוא רואה כפסגת האיסלאם וכצעדים שיביאו להרמת קרנם של המוסלמים בעולם. את ההשפעה החינוכית של חודש זה רואה החמאס כמקור מוטיבציה לפעולות ג'יהאד של אנשיו[5].

אופי הרמדאן בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישוטים לכבוד הרמדאן ברובע המוסלמי בירושלים

מוסלמים רבים קמים בשעה מוקדמת מאוד קודם לעלות השחר כדי לאכול את הסוחור, שהיא הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, על מנת להקל על הצום היומי הממושך. מסורת מקובלת היא של 'מסחראתי', אדם מיוחד שתפקידו לעבור ברחובות ולהעיר את הישנים לסעודה המפסקת קודם הצום. לפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את האפטאר שהיא הארוחה שמסיימת את הצום, ופעמים רבות משלבת מאכלים ומשקאות מתוקים. נוהג מקובל הוא פתיחת סעודה זו באכילת תמר, בעקבות מנהגו של מוחמד המובא בקוראן.

בנוסף למשמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, דבר המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות המשפחתיות, בתפילות ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, ביחוד בתקופות בהם חל החודש בקיץ, בהם הימים ארוכים וחמים[13]. הרמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל קרובי משפחה, ובגל קניות של ביגוד ומתנות.

מדינות שאינם מוסלמיות וארגונים שונים נוקטים במחוות ובהקלות שונות לצמים בתקופת הרמדאן. במדינת ישראל ניתנים לפלסטנים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה, מתאפשר ביקור של תושבי רצועת עזה בהר הבית, מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הבטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל עוצר שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל הרמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים שונים הם שחרור שבויים, חנינת אסירים וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.

כלכלה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר[14], ובשל כך תפוקת העובדים יורדת באופן משמעותי[15]. בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים שונים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה[16] או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כדוגמת שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר[17]. ברוב העולם המוסלמי, מסעדות ובתי קפה סגורים במהלך היום בחודש הרמדאן, ונפתחים לעת ערב.

בישראל, באה לידי ביטוי השפעת הרמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כדוגמת מגזר הבנייה והתשתיות[14], ומגזר התחבורה הציבורית[18]. בשל ירידת התפוקה והקושי לעבוד בצום בחלק ממקומות העבודה עובר יום העבודה לשעות הלילה[19], ועובדי משמרות במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, לפועלים פלסטינים לא ניתנת כמעט אפשרות בחירה, ואלו מתקשים בשילוב העבודה והצום[14].

בתיעוד משלהי המאה ה־19 מתואר כי בתקופת הרמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה בירושלים המוסלמית, כאשר פעילות מסחר החלה רק לקראת שעות הצהרים, ועיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, בעוד שעות הבוקר נוצלו לשינה[16]. כן מתוארת מתקופה זו אלימות פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי יהודים בלילות הרמדאן בירושלים[20].

תרבות, צרכנות ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים רבות נערכות בלילות הרמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות בתאורה מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים ממתקים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי פלאפל) בצורת סהר, כוכב או לב. בין המאכלים הנפוצים בחודש הרמאדן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזאלאביה. הקניונים בערים הגדולות במדינות ערב, ובפרט במדינות המפרץ נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה[21].

בישראל מכינות חברות שונות מבצעים וקמפייני פרסום מיוחדים לקראת חודש הרמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, ביחוד במגזר יצור המזון ורשתות השיווק, אך גם במגזר הביגוד והמתנות, והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי הרמדאן מוערך בכ־1.5 מלייארד ש"ח[3]. מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם תמרים, טחינה וחלווה. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם בשר ועוף[22], משקאות קלים, אורז ושמן. סקר שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־2014 העלה כי סל הקניות המשפחתי בתקופת הרמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, כאשר עיקר ההוצאה הינה על מזון[23].

במקומות שונים מתארגן סיוע של גופי צדקה לסיוע לנצרכים לקראת חודש הרמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון[24].

גם בכלי התקשורת הערבים השונים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור הרייטינג[25]. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור סדרות מיוחדות לרמדאן, בערוצי הטלוויזיה הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "באב אל-חארה", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז 2006.

ככלל, מתאפיין חודש הרמדאן בעידן המודרני בשיאים של צריכה ובהוצאות כספיות גדולות[26][14]. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות הרמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיןן זה[27].

מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר בגניבות בעלי חיים ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר לבשר[28]. בנוסף ישנו גידול מסויים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש[29].

יצוא התמרים מישראל בתקופת הרמדאן עומד על מעל 6 אלף טון, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי, כאשר קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא האוכלוסייה המוסלמית באירופה, בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת האפטאר[30].

חוקים לאכיפת איסורי הרמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ממדינות ערב נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בתקופת הרמדאן, ואף מטילים עונשי מאסר, קנסות ואף מלקות על העוברים עליהם. בחלק ממדינות בהם אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כדוגמת 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום הרמדאן[31].

תותח רמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות שונים באימפריה העות'מאנית החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית תותח, וכן כדי להעיר את העם קודם לעלות השחר לקראת הסעודה המקדימה לצום[16], או כדי לציין את תחילת הצום[8]. בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי בבית קברות מוסלמי סמוך לשער הפרחים, מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית[32] ממקומו הקודם במגדל דוד[16]. משיקולי בטיחות ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים פירוטכניים שונים לשימוש תותח זה[33]. במקומות אחרים נעשה שימוש בירי מקלעים לציון סיום הצום.

מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש בנפצים, חזיזים, זיקוקים ואמצעים פירוטכניים שונים בלילות הרמדאן על ידי בני נוער וצעירים. במקרים שונים נעשה שימוש באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי רעש ובהלה[34]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמדאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי החודש, דבר, 15 בדצמבר 1934
  2. ^ חדית', אתר Sunnah.com
  3. ^ 3.0 3.1 חסן שעלאן, צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן, באתר ynet, 5 באוגוסט 2011
  4. ^ שמעון כהן, ‏אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2015
  5. ^ 5.0 5.1 מאמר שהתפרסם באתר החמאס ביום שקדם לפיגוע בתל אביב: רמדאן הוא חודש הג'יהאד, פסגת האסלאם, אתר ממר"י, יוני 2016
  6. ^ צבי בראל, המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן, באתר הארץ, 12 ביוני 2016
  7. ^ ירושלים, החרות ירושלים, 6 באוגוסט 1914
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 מרדכי קידר, רמדאן אלים, אתר מידה
  9. ^ עמית לוינטל, ‏צמים פס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2014 23:19
  10. ^ יאיר אטינגרמי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
  11. ^ המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים, אתר ממר"י, יולי 2015
  12. ^ עמוס הראלהפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
  13. ^ ורד לי, ממש כואב לאכול בצום, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 תני גולדשטיין, הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים", באתר ynet, 30 באוגוסט 2009
  15. ^ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה, מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 עזרת סופרים - מכתבים מירושלים, המליץ, 25 בפברואר 1897
  17. ^ מנדל קרמרידיעות שונות, החרות ירושלים, 3 באוגוסט 1913
  18. ^ עידן יוסף, "יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?", באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 ביוני 2016
  19. ^ אלעזר לוין, רמדאן: פועלי בניין מוסלמים עובדים בלילה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 19 באוקטובר 2005
  20. ^ מש"צארץ ישראל, המגיד, 15 באפריל 1893
  21. ^ ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי
  22. ^ שירות גלובס, ‏סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2011
  23. ^ רונית מורגנשטרן, ‏חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן, באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביוני 2016‏
  24. ^ ניצן סניור שניאור, ‏מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן, באתר ‏mako‏‏, ‏16 ביוני 2016‏
  25. ^ מתן שירם, ‏חגיגת קניות: חודש הרמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2009
  26. ^ מוסא חסדייהצמים וקונים, באתר הארץ, 17/09/2009
  27. ^ ג'קי חורי, פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
  28. ^ חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות, אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011
  29. ^ עודד בר-מאיר, יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות, באתר mynet‏, 22 באוגוסט 2011
  30. ^ על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה, אתר התאחדות חקלאי ישראל
  31. ^ רועי קייס, אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש, באתר ynet, 5 ביולי 2015
  32. ^ מנדל קרמרהשבוע, החרות ירושלים, 5 בספטמבר 1910
  33. ^ ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן, אתר Youtube
  34. ^ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים, אתר 'המומלצים', יוני 2016