זית קלמטה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
זית  |
| מוצא |
 יוון |
| גבינות | |
| תו תקן |
כינוי מקור מוגן |
  | |
זית קלמטָה (ביוונית: Ελιά Καλαμών; אליה קלַמון) הוא זית הנקרא על שם העיר קלמטה, שבדרום-מערב חצי האי פלופונסוס שבדרום יוון[1][2]. צבעו סגול כהה והוא בעל מרקם חלק ובשרני.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן להבחין בין עץ זית רגיל לעץ מזן קלמטה באמצעות גודל העלים: עלי עץ קלמטה גדולים כמעט פי שניים מעלי זנים אחרים. העץ מניב פרי גדול, בעל צורה מוארכת ואסימטרית. הוא רגיש לקור ועמיד לתנאי חום, רגיש לפטריית הדוררת אך עמיד בפני זבוב הפירות. זיתי הקלמטה נקטפים ידנית ולא באמצעות מכונה, כדי לשמור על איכותם. בשל תפוקת שמן נמוכה, ברוב המקרים הם מיועדים למאכל לאחר כבישה בחומץ, יין או שמן זית, ומהווים מרכיב מרכזי במטבח היווני[3]. באיחוד האירופי יש הכרה בזיתי הקלמטה כמוצר בעל מעמד של מוצר מקור מוגן. כלומר, רק זיתים שמקורם באזור קלמטה ביוון יכולים לשאת את התווית "זיתי קלמטה" כאשר הם משווקים בתחומי האיחוד.
הכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שתי שיטות עיקריות להכנת זיתי קלמטה:
- השיטה הקצרה – בתחילתה משרים את הזיתים במים נקיים או במי מלח, כדי להסיר את טעמם המר. לאחר מכן, הם נארזים בתערובת של מי מלח, חומץ, יין, שמן זית ופרוסות לימון. לעיתים חותכים את הזיתים מראש כדי לקצר את זמן ההשריה, הנמשכת כשבוע.
- השיטה הארוכה – מבוססת על השריית הזיתים החתוכים במים מלוחים לאורך תקופה של עד שלושה חודשים, עד להסרת המרירות באופן הדרגתי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היתרונות הבריאותיים של זיתי הקלמטה, באתר מאקו, 14 במאי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Korina Miller, Lonely Planet Publications (Firm), Discover Greece, Footscray, Vic ; Oakland, CA. : Lonely Planet, 2010, ISBN 978-1-74220-000-2
- ^ paulina, On the different varieties of Greek olives, Isle of Olive (באנגלית בריטית)
- ^ Zeev Wiesman, Desert Olive Oil Cultivation: Advanced Bio Technologies, Academic Press, 2009-06-24, ISBN 978-0-08-092142-6. (באנגלית)