לדלג לתוכן

זית (פרי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרי עץ הזית כשהוא בשל
זיתים ירוקים על עץ
זיתים כבושים
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 75.3 ג'
קלוריות 145 קק"ל
חלבונים 1.03 ג'
פחמימות 3.84 ג'
שומן 15.32 ג'
שומן רווי 2.029 גרם%
שומן חד בלתי רווי 11.314 גרם%
שומן רב בלתי רווי 1.307 גרם%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ויטמין A 20 מק"ג
 ויטמין B1 0.021 מ"ג
 ויטמין B2 0.007 מ"ג
 ויטמין B3 0.237 מ"ג
 ויטמין B6 0.031 מ"ג
 ויטמין C 0 מ"ג
ברזל 0.49 מ"ג
סידן 52 מ"ג
מגנזיום 11 מ"ג
זרחן 4 מ"ג
אשלגן 42 מ"ג
נתרן 1556 מ"ג
בטא-קרוטן 231 מק"ג
סיבים תזונתיים 3.3 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

זַיִת הוא פרי מעץ הזית, ואחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. מאחר שקיימים מגוון מינים של עצי זית, ישנו מגוון רחב של זני זיתים.

תעשיית הזיתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזית הוא תוצר מזון חשוב במדינות סביב הים התיכון כגון איטליה, ובמיוחד בספרד.

טעמו הטבעי של הזית מר מאוד והוא איננו ניתן לאכילה מייד לאחר הקטיף מהעץ. לכן, לאחר המסיק עוברים הזיתים תהליך השריה במים, כדי להרחיק מהפרי את השמנים המרירים, ולאחר מכן עוברים תהליך ארוך של כבישה במלח, על-מנת להכינם למאכל. זיתים שאינם מיועדים לכבישה מופנים לאחר המסיק לבית בד, לצורך מיצוי שמן הזית מהפרי לצורך מאכל, בתהליך הנקרא "עצירה".

אם הזית נקטף טרם עת, כלומר בעודו בוסר, צבעו ירוק, אך אם הותר מספיק זמן והשלים את תהליך ההבשלה, צבעו סגול-שחור. בייצור המוני, מזרזים את תהליך ההבשלה של הזית באמצעות תגובה כימית של תהליך חמזור שבמהלכה מוספים חומרים אשר מגיבים עם חומרים בזית וגורמים לשינוי בצבעו.[1] תהליך שינוי זה, בו זית ירוק הופך לזית שחור, נקרא "קליפורניזציה", שכן הוא פותח במקור בקליפורניה שבארצות הברית. זיתים שעברו תהליך השחרה משווקים בשם "זיתים מושחרים" וצבעם שחור עז ואילו זיתים שהשחירו בתהליך הבשלה טבעי נקראים "זיתים שחורים" וצבעם נוטה יותר לסגול כהה.

על פי רוב, זיתים שחורים אינם משמשים לייצור שמן, שכן רמת השמן בהם נמוכה. בנוסף לירידה בכמות השמן שבפרי, מביא תהליך הבשלת הזיתים גם לירידה בכמות נוגדי החמצון שבהם.

הזית ביהדות ובמדרשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מופיע אילן הזית בתור אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, ארץ זית שמן ודבש. במסכת שבת בפרק במה מדליקין העוסק באיזה שמן מדליקין את הנרות בערב שבת מופיעה דעת רבי טרפון המאמר; רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. כן בבית המקדש לא הדליקו את המנורה הטהורה אלא בשמן זית זך כתית למאור; בפרק שירה לא מופיעה שירת הזית אך בספר ואברהם זקן להחכם השלם ראב"ד טורקיה רבי אברהם פאלאג'י כותב לשבח את אילן הזית שלא תיגרע שירתו ומוסיף בנוסח חדש לפרקי שירה לומר; זית מה הוא אומר; וַאֲנִ֤י "כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן" בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד (ספר תהלים פרק נב, פסוק י).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. , Trade Standard Applying to Table Olives, International Olive Council Resolution No. RES-2/91-IV/04, December 2004
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה ובנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.