זכריה מנדל בן אריה לייב
חיבוריו | באר היטב על יורה דעה וחושן משפט |
---|---|
פטירה |
1706 ה'תס"ו ![]() |
אב |
אריה לייב "הארוך" מקראקא ![]() |
![]() ![]() |
רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר ה'תס"ו, 1706 בערך) היה רב, פרשן ה"שולחן ערוך", מחכמי יהדות פולין בתקופת האחרונים. רבה של בלז וראש הישיבה בה ומראשי ועד ארבע ארצות.
חיבר את הספר "באר היטב" על חלקי יורה דעה וחושן משפט שבשולחן ערוך. חיבורו לחושן משפט נדפס במהדורות השו"ע הנפוצות כפי שהוא, בעוד החיבור הנפוץ היום לחלק יורה דעה נערך על ידי רבי אברהם אופנהיים על בסיס ספרו של רבי זכריה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו בכורו של הרב אריה לייב בן זכריה מנדל, רבה של קראקא. סבו מצד אמו היה רבי פישל, רבה של קראקא. גיסיו היו רבנים נודעים: רבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר "בית שמואל", רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא שנשאו את שלוש אחיותיו. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671, התמנה לרבו של בית הכנסת הגבוה של עדת בוהמיה בקראקא. מקראקא עבר לטורבין, ובשנת תמ"ט (1689) התמנה כרבה של בלז, משרה בה החזיק כשבע עשרה שנה עד פטירתו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד יחוסו למשפחה רבנית מפורסמת, התפרסמו גם רבים מצאצאיו כמלומדים ומנהיגי ציבור. בניו ובנותיו חתניו וכלותיו היו:
- רבי משה בן זכריה מנדל, שמילא את מקומו כרבה של בלז לאחר פטירתו.
- רבי אריה לייב.
- רבי יצחק, רבה של סקול. ואשתו חנה בת הרב חיים מייזלש.
- מלכה. בנה היה הרב יששכר בר רמרז, רבה של סקול, חמיו של רבי שלום רוקח מייסד שושלת חסידות בעלז.
- פריידא. בתה הייתה רבקה הענא אמו של רבי שלום רוקח.
- פייגא. על מצבת בעלה רבי אייכל נכתב שהיה "ראש סנהדרי קטנה בפולין"
- מירל. בעלה היה רבי אריה ליב בן נתן נטע מחכמי פולין, רבה של טרנינגרד, ורבו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין "בעל הפרדס". ובניה: והרב נתן נטע בן אריה לייב, אב"ד ברודי, והרב יעקב בן אריה לייב, מחבר "כֹּכב יעקב" ורבה של לוצק, אביו של ר' משה יהושע ראביטש חתנו של ר' צבי הירש מטשורטקוב.
עץ משפחת אריה לייב "הארוך" מקראקא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 137).
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים, תשנ"ג. (מס. 684). עמ' 476–477.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכריה מנדל בן אריה ליב מבלז, דף שער בספרייה הלאומית
- "זכריה מנדל בן אריה לייב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א"י גולדראט, "מיעוט דמות של ספרים", תגים ב, עמ' 5–30