שלום רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהר"ש מבעלזא, השר שלום
רבי שלום רוקח
ציונו של רבי שלום רוקח.jpg
ציונו של האדמו"ר
תאריך לידה שבט ה'תקמ"א
מקום לידה ברודי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה כ"ז באלול ה'תרט"ו (בגיל 74)
מקום פטירה בלז
מקום קבורה בית הקברות בבלז
תאריך לידה לועזי 1781
תאריך פטירה לועזי 10 בספטמבר 1855
חסידות בעלז
מקום מגורים בלז
מספר בשושלת הראשון
הבא רבי יהושע רוקח
תחילת כהונה ה'תקע"ז
סיום כהונה ה'תרט"ו
רבותיו רבי יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין", רבי שלמה לוצקר, רבי אורי ("השרף") מסטרליסק, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, רבי ישכר דוב רמר"ז
אב רבי אלעזר רוקח
אם רבקה הענא
בת זוג מלכה
ילדים

בניו: רבי אלעזר, רבי יהודה זונדל מאוחאן, רבי שמואל שמעלקא, רבי משה מקארוב, ממלא מקומו רבי יהושע

בנותיו: פריידא, איידל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז

רבי שלום רוקח (ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו, 17811855) מכונה השר שלום (בחסידות בעלז מכונה: דער ערשטער רב, הרב הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו. מייסד שושלת בעלזא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ברודי בתחילת חודש שבט שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"קלויז" בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח" ורבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר סקוהל ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.

בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי אלימלך מליז'נסק, אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה לחג השבועות, אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ ה"חוזה מלובלין", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת המגילה בפורים, אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"[1]. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק[2]. כמו כן קיבל מרבי אורי השרף מסטרליסק ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

נפטר בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור לעולם העליון צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" (ישעיהו, ל"ח, י"ד), ה', עשקה - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, לי ערבני - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

רבי צבי אלימלך מדינוב התבטא עליו שהוא "שר העליונים והתחתונים". רבי ישראל מרוז'ין כינהו:"בעל הבית של העולם" וה"בעל שם טוב הקטן".

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החסידים מסופר[3] שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגדול בתורה וכבעל מופת גדול במסורת החסידית מייחסים לו כוחות של חיזוי עתידות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות בהלכה שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

  • מהר"ש, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
  • מדבר קדש, בהוצאת מכון "מפעל מחזיקי תורה"
  • לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
  • ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
  • הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים

ניגוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "צור משלו אכלנו" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק
  • בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
  • בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
  • בנו רבי משה רוקח מקארוב
  • בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח
  • בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק
  • בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע רופשיץ), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

ביום י' בשבט (יום פטירת רבו המגיד מלוצק) תשס"ח תוכנן כנס של כל צאצאי רבי שלום רוקח, במוסדות בעלזא ובחסות האדמו"ר. היענות של יותר מ-10,000 איש גרמה לדחית הכנס. למרות זאת, בעקבות היענות למשוב לקראת הכנס, מהארץ ומהעולם, נאסף מידע רב, ונתגלו פריטים וכתבים יקרי ערך רבים הקשורים עם הרב שר שלום, ועם חצר בעלזא בימיה הראשונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דובר שלום, רבי אברהם מיכלזהאן, גליציה 1910
  • אדמו"רי בעלזא כרך ראשון - ישראל יעקב קלפהולץ, בני ברק 1972
  • באהלי צדיקים, מכון מחקר וארכיון 'כתר מלכות', ירושלים ה'תשנ"ג
  • כמלאך הניצב על ראש דרך, ישראל אייכלר, ירושלים ה'תשנ"ה
  • ראשי גולת אריאל, מערכת המחנה החרדי, קריית בעלזא ירושלים, תשס"ח
  • יחיד בדורו אהרן וינד, קריית בעלזא ירושלים, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)
  2. ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.
  3. ^ ספר דובר שלום אות י, יד, טו באתר היברו בוקס
תקופת חייו של הרב שלום רוקח על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן