זלדה פיצג'רלד
 | |
| הנערה זלדה סֵייר בשלהי שנות העשרה | |
| לידה |
24 ביולי 1900 מונטגומרי, ארצות הברית  |
|---|---|
| נהרגה |
10 במרץ 1948 (בגיל 47) אשוויל, ארצות הברית |
| שם לידה |
Zelda Sayre |
| עיסוק |
מחברת רומנים, עיתונאית, אמנית, ציירת, אשת חברה, אוטוביוגרפית, סופרת, משוררת, רקדנית |
| בן או בת זוג |
פרנסיס סקוט פיצג'רלד (3 באפריל 1920–21 בדצמבר 1940) |
| צאצאים |
פרנסיס סקוט פיצג'רלד |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
תיכון סידני לניר |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תקופת הפעילות |
1920–10 במרץ 1948 (כ־28 שנים) |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של נשות אלבמה |
| חתימה |
 |
  | |
זלדה סֵייר פיצג'רלד (באנגלית: Zelda Sayre Fitzgerald; 24 ביולי 1900, מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית – 10 במרץ 1948, אשוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית) הייתה ילדתם הצעירה של שופט בית המשפט העליון באלבמה, אנתוני דיקסון סיירה, ומיני באקנר מאכן סיירה, זוג בולט ממעמד הביניים ובעל שורשים בהיסטוריה של מונטגומרי והקונפדרציה, וסופרת ואשת בוהמה (פלאפרית) אמריקאית, ואשתו של הסופר סקוט פיצג'רלד.
זלדה נישאה לסקוט פיצג'רלד ב-1920. ב-26 באוקטובר 1921 נולדה בתם היחידה, פרנסיס "סקוטי" פיצג'רלד. בשנים 1931-1924 שהו השניים בפאריס. במחצית הראשונה של שנות העשרים, היא תרמה לעיתים קרובות את דעותיה על אהבה מודרנית, נישואין וגידול ילדים לתקשורת.
ב-1930 אושפזה זלדה לראשונה, לאחר שהתישה עצמה באימוני בלט, ואובחנה אצלה סכיזופרניה.[1] בבית החולים כתבה את הרומן הראשון שלה "שמור לי את הוואלס" (1932). הפיצג'ראלדים נפרדו בשנת 1934, למרות שמעולם לא התגרשו. בין השנים 1936 ל 1940, זלדה התגוררה בבית החולים היילנד באשוויל, צפון קרוליינה, וסקוט התדרדר לאלכוהוליזם ואלמוניות ספרותית. ב-1939 נפרדו בני הזוג בפעם האחרונה. ב-1940 נפטר סקוט. ב-1948 נהרגה זלדה כתוצאה משרפה בבית החולים.[2]
כסמל תקופה וכסמל תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני הזוג פיצג'רלד גילמו בעיני עיתוני התקופה את שנות העשרים הסוערות, ומהווים עד היום את אחד מסמלי שנות העשרים. פיצג'רלד כונתה בידי בעלה בתואר "המתירנית האמריקאית הראשונה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זלדה פיצג'רלד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- זלדה פיצג'רלד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
