זלמן סנדר כהנא שפירא
 | |
| לידה |
1851? ה'תרי"א  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1923 (בגיל 72 בערך) כ"ט בשבט ה'תרפ"ג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
? – 15 בפברואר 1923 |
| תלמידיו |
יעקב קמנצקי, איסר יהודה אונטרמן |
| אב |
Yaakov Shapira |
| צאצאים |
אברהם דוב כהנא שפירא |
  | |
הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א 1850/1851– כ"ט בשבט תרפ"ג 15 בפברואר 1923) שימש עד עלייתו לארץ ישראל כרבה של העיירה קרינקי בפולין.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זלמן סנדר נולד ליעקב (יענקלי וולוז'ינר). סבו הרב משה כהנא שפירא, נישא לרלקה בתו של הרב חיים מוולוז'ין.
בשנת תרפ"א (1921)[1] עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת שערי חסד שבירושלים.
הרב זלמן סנדר היה מפורסם כגאון וכצדיק שברכותיו מתקיימות. כמו כן היה מלחין שירים וכן נוסחאות (נעימות) לתפילה, חלקם[2] מושרים עד היום בישיבות ובבתי הכנסת הליטאיים המתפללים בנוסח ישיבת חברון.
בשנת תרמ"ה התמנה לרבה של מילטש (מלאץ, מאלטש בעגה הרבנית המקובלת) והקים בה את ישיבת "ענף עץ החיים". בשנת תרס"ג עזב את הישיבה והעיירה עקב רוח ההשכלה והציונות במקום[3], והחל לכהן כרבה של קרינקי, ובמקומו מונה הרב שמעון שקופ, שעזב אף הוא לאחר 4 שנים. אחד התלמידים הראשונים בישיבת ענף עץ חיים היה הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה ילד בן 12.
בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהתקרבה החזית לקרינקי, נדד עם ישיבתו לטולה שבפנים רוסיה. בתום המלחמה, עברה קרינקי לשלטון פולין, אך הרב זלמן סנדר החליט לעלות לארץ ישראל. הוא התיישב בשכונת מאה שערים בירושלים, ובה חי עד פטירתו ביום חמישי כ"ט בשבט תרפ"ג.
חידושי תורתו על סדר נשים וסדר קדשים יצאו בשם "חידושי הגרז"ס", על ידי מפעל תורת חכמי ליטא שעל ידי מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ג.
לימד תלמידים רבים מבני ליטא. מבין תלמידיו המפורסמים היו הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת שבברוקלין,[4] והרב איסר יהודה אונטרמן, לימים הרב הראשי לישראל.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב זלמן סנדר הוא צאצא של רבי חיים מוולוז'ין.
רעייתו צאצאית של רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנא מחבר שו"ת דבר אברהם, נפטר בגטו קובנה
- הרב יעקב כהנא שפירא, מחבר הספר "נאות יעקב"[5]
- הרב חיים שפירא הכהן[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אלכסנדר סענדר כהנא–שפירא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 20, באתר היברובוקס
- מ. צינוביץ, רבי זלמן סנדר כהנא-שפירא ז"ל, הצופה, 12 במרץ 1948 (פורסם שוב בספר קוברין, תל אביב תשי"א, עמ' 233–236)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ isheiisraeladmin, רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, באתר אישי ישראל, 2019-08-15
- ^ כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'.
- ^ ירחון בית יעקב.
- ^ יונתן רוזנבלום, רבי יעקב, תרגם הרב נתן קמנצקי, ירושלים תשנ"ז, עמ' 80.
- ^ שער ספר נאות יעקב
- ^ Haim Shapiro (-abt.1925) | WikiTree FREE Family Tree, www.wikitree.com (באנגלית)