זנות ברשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זנות היא קיום פעילות מינית תמורת תשלום או תמורת טובת אתנן כלשהו. זנות ברשת כוללת בתוכה הכרות ברשת המובילה לביצוע של המעשה המיני בעולם הממשי - הלא וירטואלי, וגם ביצוע של המעשה המיני במרחב הווירטואלי. מרבית האוכלוסייה שנמצאת כיום במעגל הזנות הן נשים, אך בתוכה ניתן למצוא גם גברים ואנשים המשתייכים לאוכלוסיית הלהט"ב. מעמדה החוקי של הזנות משתנה ממדינה למדינה ולעיתים אף בין אזורים שונים באותה המדינה.

בישראל, החל מיולי 2020 חוקק "חוק איסור צריכת זנות", האוסר על צריכת זנות ובמסגרתו מוטל קנס על צרכני הזנות או על השוהים במרחבים בהם זנות מתרחשת, מטרת החוק להביא לצמצום הזנות באמצעות מהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסייה הנמצאת בזנות.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, רוב הזנות שאינה זנות רחוב פורסמה באמצעות פרסומות אישיות בעיתונות המודפסת, או על ידי הפצה פיזית של מודעות, פלאיירים וכרטיסי ביקור. בשנות ה-90, עם התפתחות האינטרנט והגישה אליו, החלה תעשיית המין לראות בו כלי שיווקי.[2] ככל שהשימוש באינטרנט גדל לאחר מכן, כך גדל גם השימוש בו על ידי תעשיית המין.[3]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי מין ישירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזנות המערבת את רשת אינטרנט השידול אכן נעשה ברשת האינטרנט, אך כאשר הוא מוביל לקיום מגע מיני הכולל יחסי מין הוא בדרך כלל עובר אל המרחב הלא וירטואלי, למשל אצל הלקוח, אצל הזונה או בחדרים פרטיים.[4] יצירת הקשר בין הצדדים המעורבים במעשה הזנות, מתבצעת במרחב הווירטואלי.[5] לדוגמה: פרסומים של שירותי זנות בפורומים ייעודיים, באתרי אינטרנט, בכרטיסי ביקור דיגיטליים ואף בפרסומות ממומנות המופיעות לאחר חיפוש רלוונטי ברשת. פרסומים אלה מאפשרים תפוצה רחבה הן בעבור מי שנמצאים בזנות והן בעבור מי שמחפשים לצרוך שירותי זנות. כלומר, היבט ניכר של תופעת הזנות ברשת כולל תחתיו מעשי זנות הנעשים במרחב הממשי, אך תחילתם במרחב הווירטואלי. בנוסף, תחת הגדרה זו, אפשר לראות גם חיבורים הנעשים במסגרת פלטפורמות שאינן בהכרח ייעודיות לזנות כגון: אתרי היכרויות ורשתות חברתיות.[6][7][8]

שירותי מין עקיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבט נוסף של זנות ברשת, נוגע למצבים שבהם גם יצירת הקשר וגם מעשה הזנות מתרחשים ברשת. בספרות המחקרית בתחום נהוג לקרוא לכך זנות עקיפה.[5][9] לדוגמה, ביצוע סחר חליפין ברשת בעבור כסף או טובת הנאה, כנגד פעולה מינית שמטרתה יצירת עירור או גירוי מיני ללא מגע פיזי. המעשה המיני יכול לכלול שיחות מיניות, תמונות וסרטוני עירום, ואף תמונות וסרטונים המתעדים ביצוע אקט מיני. בעצם ניתן לראות בכך הרחבה נוספת להגדרת מעשה הזנות, שכוללת בתוכה לא רק "פעילות מינית" אלא גם "שירותי מין" ביניהם תיעוד עצמי לצרכים ארוטיים וקיום שיחות ארוטיות.[10] זנות עקיפה עשויה לכלול קשר ישיר בין צרכני הזנות לבין העוסקים בזנות, כמו למשל קיום שיחה בצ׳אט או בווידאו. או לחלופין יכולה להתקיים במסגרת צריכה של תכנים שהופצו מראש, ללא קשר ישיר בין הצדדים. בהקשר זה אפשר לבחון פלטפורמות כגון Pornhub ו-Onlyfans המאפשרות למפיצי התוכן להעלות תמונות וסרטונים ולקבל תשלום ישירות מהאתר עצמו, ולא מהצרכנים עצמם.[11]

פיתוחים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר אודות תופעת הזנות ברשת עודנו מצומצם, בעוד שהתופעה עצמה הולכת ומתרחבת[4][11]. ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפיינות את שנות ה-2000 השפיעו בין השאר על צמיחתה של פעילות הזנות ברשת. כך למשל, הנגישות למצלמות וציוד הקלטה איכותיים, הנמצאים בכל מכשיר סלולרי, מאפשרת לחלקים נרחבים באוכלוסייה גישה קלה ליצירת תוכן וצריכתו. בנוסף, פתרונות טכנולוגיים המאפשרים קבלת תשלום או אתנן, בצורה אנונימית ובינלאומית מרחיבים את הדרכים למתן/קבלת תשלום בצורה קלה ויעילה. ובכך מאפשרים גישה לקהלי יעד מרובים וגלובליים. לדוגמה, מנתונים שפרסם אתר Pornhub בשנת 2020, נמצא כי 76% מהגולשים באתר עושים זאת דרך מכשירים סלולריים.[12]

רשתות חברתיות ואתרים ייעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדרכים לטשטש את ההגדרות המיוחסות לצריכת זנות קשורה באתרים המאפשרים גלישה אקסקלוסיבית במנוי. לדוגמה אתר Pornhub אליו מועלים סרטוני פורנו וכן פלטפורמת Onlyfans המאפשרת העלאה ושיתוף של תמונות וסרטונים ארוטיים. פלטפורמות מסוג זה מטשטשות את ההגדרות הנהוגות בנוגע לזנות, בכך שמאפשרות לעוקבים לבקש תכנים ספציפיים מבלי להתחייב לתואר "צרכני זנות" וכן, מאפשרות למפרסמי התכנים עצמם להימנע מהתואר "עוסקים בזנות". על פי מחקרים, אנשים שבחרו להיכנס אל תוך עולם התכנים המיניים ברשת, נטו להעריך יתר על המידה את הרווחיות הפוטנציאלית בו, והמעיטו בערכן של הסכנות הכרוכות בו. במקרים רבים האינטראקציה עם צרכני התוכן, הובילה אותם ליצור תוכן מוקצן יותר ממה שקיוו מלכתחילה.[7]

בנוסף, קיימות פלטפורמות דיגיטליות המציעות חיבור בין אנשים סביב מתן וקבלה של אתנן, המכונה "תמיכה". כך למשל אתרי הכרויות כמו: "שוגר דדי" או "ריץ׳ דייט" מציעים לחבר בין נשים וגברים המחפשות לקבל מתנות או סיוע כספי, לבין גברים המחפשים להעניק אותו, בתמורה לקיום קשר מיני דיגיטלי או פיזי. בנוסף, ישנם אתרים המציעים להעניק "תמיכה" סביב צורך מסוים. לדוגמה, אתר המאפשר להעניק תמורה כספית למען ביצוע ניתוח פלסטי, בתמורה להעלאת תמונות בעל אופי מיני או יצירת קשר עם "תומכים".[13]

זנות קטינים ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקונגרס העולמי הראשון נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים שהתקיים בסטוקהולם בשנת 1996 התקבלה הגדרה לפיה זנות קטינים כוללת ניצול מיני מסחרי או כל ביצוע פעילות מינית בילדים מתחת לגיל 18, או שידול של קטינים לבצע פעילות מינית תמורת כסף או כל אתנן אחר.[14] זנות קטינים ברשת כוללת ניצול מיני מסחרי של קטינים באמצעות האינטרנט – מקרים שבהם הקטינים מקיימים יחסים בעלי אופי מיני (ללא מגע) ישירות מהבית. לגורמים המקצועיים ידוע על קטינים שבאמצעות מצלמה אינטרנטית מקיימים "יחסי מין וירטואליים", והחיוב הכספי של הלקוחות נעשה בכרטיס אשראי דרך האינטרנט.[10]

ניצול מיני מסחרי של קטינים כולל בתוכו גם "זנות אפורה" שמשמעותה קבלה של אתנן שאיננו בהכרח כספי כגון: מחסה ומזון, סמים, אלכוהול, ביגוד, תכשיטים וכל רכוש אחר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תופעת ניצול הקטינים ניתן לזהות במגוון קבוצות הקיימות באוכלוסייה, ביניהן: יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים, קטינים ללא מעמד אזרחי השוהים בישראל ולהט"בים.[10] על פי דו"ח של עמותת עלם שהונפק בשנת 2013, ניצול מיני מסחרי של קטינים היא תופעה שעברה טרנספורמציה משמעותית והיא מתרחשת בעיקר ברשת. זירות הזנות ברשת מתפרשות על פני רשתות חברתיות, אתרי פורנו ואפליקציות לשירותי מין. היקף התופעה של זנות קטינים בישראל על פי הדוח שהוגש ביולי 2013 לוועדת המשנה בכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות קטינים, עומד על מאות קטינים המדווחים בכל שנה לצד רבים נוספים שאינם מדווחים בשל הזירות החבויות בהן התופעה מתרחשת. בנוסף, דוחות מעידים כי גיל הכניסה של קטינים אל מעגל הזנות הולך וקטן ועומד על 13–14 שהוא נמוך מגיל ההסכמה לקיום יחסי מין על פי חוק.[10]

גורמי מקצוע מעידים שהקטינים הנמצאים בזנות לרוב יחזיקו באמונה שהם עושים זאת מתוך בחירה חופשית, על מנת "להשיג" תמורה, לענות על צורך כספי או חברתי או "להשיג" תחושת שליטה, אך במהרה הללו ימצאו עצמם מחוץ למערכות החברתיות הנורמטיביות וההתדרדרות משם למעגל הזנות עשויה להיות מהירה.[10]

בקרב הקטינים המנוצלים מסחרית, ניתן למצוא רצף של התנהגויות, מורכבות בתפיסה עצמית והשפעה על רמות תפקוד. ישנם כאלו שאינם תופסים עצמם כנמצאים בזנות. ולתחושתם הם מנהלים אורח חיים נורמטיבי, מתגוררים בבית ההורים, ולוקחים חלק בפעולות שגרתיות לבני גילם כמו נוכחות סדירה בבית הספר.[15] לעומת זאת, ישנם נערים ונערות המגיעים ממשפחות רב בעייתיות וסובלים ממורכבויות שונות כמו: נשירה ממערכת החינוך, אלימות, היעדר קורת גג, ומצוקות נפשיות, כלכליות וחברתיות.[10]. לקיחת חלק בניצול מיני מסחרי ברשת עלולה להוביל להיקלעות במעגל הזנות ומסכנת בהפצה של חומרים מיניים ללא הסכמה. הערוצים הרבים והמגוונים, מאפשרים אנונימיות אשר מקשה על איתורה של פעילות הזנות ברשת לרבות ניצול מיני מסחרי של קטינים. הקושי לאתר קטינים וקטינות אלו מקשה גם על מתן מענה טיפולי למעורבים בה. גורם נוסף המקשה על איתור קטינים הנמצאים במעגל הזנות קשור לעובדה כי האתנן שמקבלים/ות ביחסים אלו אינו תמיד חומרי. כך, בני הנוער אינם מכירים בהיותם בזנות ומתקשים להודות בכך בפני מבוגרים או אפילו אנשי טיפול בסביבתם.[8]

חקיקה ואכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 נחקק בישראל חוק הסרטונים כתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית. חוק זה אוסר על פרסום והפצה של הקלטות בעלות אופי מיני ללא אישורו של המצולם. על אף מאמצי האכיפה וההסברה, בני נוער רבים נופלים קורבן להפצתם של תכנים מסוג זה. לעיתים מדובר בתכנים שנשלחו בתמורה לקבלת אתנן ולעיתים במסגרת יחסים אינטימיים כלשהם בין שני הצדדים.[16] סרטונים אלה מופצים במהירות באמצעות קבוצות ווטסאפ וערוצי טלגרם וחשיפתם מהווה פגיעה חמורה במצולמים, כפי שעולה למשל מתחקיר שפורסם לאחרונה.[17]

תופעת עבירות המין ברשת כה רחבת ממדים, עד כי הוקמה יחידה ייעודית ומיוחדת לטיפול בתופעה זו. "המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת", הנקרא גם יחידה 105 שמה לה למטרה לאתר פוגעים ונפגעים. בשנת 2020 התגלו על ידי יחידה 105 כ־40 נערים, שפעלו באופן עצמאי באתרי היכרויות והציעו מפגשים מיניים לגברים בוגרים.[6] מדובר באחד ממקרי ההצלחה הראשונים של איתור ניצול מיני מסחרי של נוער ברשת. פרטי הפרשה תומכים בממצאים לפיהם התופעה גוררת לתוכה בני נוער מאוכלוסיות מגוונות וכי המוטיבציה לעסוק בפעילות המינית נובעת מרצון לקבלת אתנן כגון חפצים יקרי ערך הנחשקים בקרב הנוער. בנוסף, ניתן לפנות ליחידה זאת במקרים בהם מתחרטים על הפצת תוכן מיני ברשת, והם לעיתים מאתרים את אותם תכנים מיניים (סרטונים או תמונות) ומפסיקים את הפצתם. עצם העובדה כי קיימת יחידה זאת מסייעת גם במובן הפרקטי ללחימה בתופעה וגם מקדמת את ההכרה שפעולה כגון הפצת תכנים מיניים ברשת איננה לגיטימית ואף איננה חוקית.

גורמים מטפלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בתופעת הניצול המיני המסחרי של קטינים נחלק לטיפול הסברתי, לטיפול בנפגעים מהתופעה (זיהוי, איתור, טיפול רפואי, טיפול שירותי הרווחה) ולטיפול בפוגעים (אכיפה וטיפול משפטי במעורבים בניצול מיני מסחרי של קטינים). איתורם של אותם קטינים המצויים בזנות מורכב וסיזיפי. הוא כרוך בעבודת חיזור אינטנסיבית של הרשויות אחר הנוער, זאת בשל תחושות הבושה, ההסתרה, וחוסר האמון שרובם רוכשים למבוגרים. כל אלו מונעים לרוב מאותם קטינים להיעזר בגורמים המטפלים.[10]

בנוסף, הקים משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל תוכנית שנועדה לסייע גם לצרכני הזנות אשר מעניקה הזדמנות למי שהוטל עליו קנס לעבור השתלמויות הסברה על המחירים, ההשלכות, ההשפעות הרגשיות והחברתיות הכרוכות בצריכת הזנות וכן, היבטים של תופעת הזנות הקשורים לחוק ומשפט.[18] כמו כן, וכחלק מפעילות משרד הרווחה בישראל קיימת התוכנית הלב 24/7 אשר מעניקה מענה וסיוע לנערות ונערים הנמצאים על רצף הזנות ומעניקה מקום בטוח ומוגן לשוחח על נושאים כגון: זנות, פגיעה מינית, גילוי עריות, שימוש בסמים, יחסים הורים וכולי. התוכנית מיועדת לצעירים מכל הדתות, המגזרים וקבוצות האוכלוסייה בגילאים 13–21 וכאמור נמצאים על רצף הזנות.[19]

הטיפול בתופעת הניצול המיני המסחרי של קטינים נחלק לטיפול הסברתי, לטיפול בנפגעים מהתופעה (זיהוי, איתור, טיפול רפואי, טיפול שירותי הרווחה) ולטיפול בפוגעים (אכיפה וטיפול משפטי במעורבים בניצול מיני מסחרי של קטינים). איתורם של אותם קטינים המצויים בזנות מורכב וסיזיפי. הוא כרוך בעבודת חיזור אינטנסיבית של הרשויות אחר הנוער, זאת בשל תחושות הבושה, ההסתרה, וחוסר האמון שרובם רוכשים למבוגרים. כל אלו מונעים לרוב מאותם קטינים להיעזר בגורמים המטפלים.[10]

ניצול מיני ברשת בקרב נוער להט"בי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין עיקרי אשר מעמיד את הנוער הלהט"בי בסיכון לניצול מיני מסחרי ברשת, עשוי להיות קשור בשלבי גילוי זהותם המינית. במהלך תהליכי החקירה העצמית והגילוי, עלולות להיווצר תחושות של חריגות, בושה ודחייה. היעדר דמות מבוגר משמעותית לחיקוי, בשילוב עם סקרנות וצורך עז במציאת קבוצת שווים - עלולים להוביל למצבים מסוכנים בתוכם מצבי ניצול מיני לרבות ניצול מיני מסחרי.[20] תת-קבוצה נוספת הנמצאת בסיכון, היא נערות טרנסג'נדריות הזקוקות למענים ייחודיים לצורך השלמת תהליך ההתאמה המגדרית. תהליך מורכב אשר דורש משאבים כספיים ונפשיים שעליהן לגייס. לעיתים קרובות הן מדווחות על קושי למצוא מסגרות דיור, קושי לקבל שירותי רפואה וקושי במיצוי זכויות וקבלת שירותי סיוע ממשלתיים נוספים – אשר מוסיפים על גורמי הסיכון שלהם להידרדר אל מעגל הניצול המיני המסחרי.[20]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019, www.nevo.co.il
  2. ^ D.M. Hughes, The Internet and sex industries: partners in global sexual exploitation, IEEE Technology and Society Magazine 19, 2000, עמ' 35–42 doi: 10.1109/44.828562
  3. ^ Sofia Barrett-Ibarria, Sex Workers Pioneered the Early Internet—and It Screwed Them Over, Vice, ‏October 3, 2018 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 סקירת ספרות בנושא תופעת הזנות במאה ה-21, GOV.IL
  5. ^ 1 2 R. Hanenberg, W. Rojanapithayakorn, Changes in prostitution and the AIDS epidemic in Thailand, AIDS care 10, 1998-02, עמ' 69–79 doi: 10.1080/713612352
  6. ^ 1 2 עדות הנער בפרשת הזנות באפליקציית ההיכרויות: "רציתי אייפון", רשת 13
  7. ^ 1 2 "הקלות הבלתי נסבלת של זנות בטינדר". הארץ. נבדק ב-2022-04-28.
  8. ^ 1 2 "צריך לקרוא לזה בשם האמיתי: זה עסק משגשג של תיירות מין ישראלית בדובאי", ynet, ‏2020-12-16
  9. ^ פרקר אילת, פלד עינת, שירותים לנשים בזנות: סקירת ספרות, תל אביב: עיריית תל אביב-יפו, מנהל השירותים החברתיים, 2010
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 מריה רבינוביץ', ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ‏יולי 2013
  11. ^ 1 2 Sex, love, and OnlyFans: How the gig economy is transforming online sex work | SDSUnbound, digitallibrary.sdsu.edu
  12. ^ "עשור של פורנוגרפיה: כך הסמארטפון שינה את הפנטזיות המיניות שלנו". הארץ. נבדק ב-2022-04-28.
  13. ^ Things you need to know before you sign up to the MyFreeImplants ‘boob-bank’, www.penningtonslaw.com
  14. ^ זנות קטינים ברשת, עלון המידע והמחקר של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, ‏09.03.2021
  15. ^ רעות לוגסי, עינת פלד, "אני לא עובדת עם נערות שהן ממש זונות": כיצד עובדות סוציאליות תופסות זנות ונערות בזנות, חברה ורווחה ל"ו, עמ' 91-112
  16. ^ נורית יכימוביץ כהן, טיפול הרשויות בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם, אתר הכנסת, ‏11 ביולי 2018
  17. ^ המקור – פרשת ניצול הנשים ברשת, רשת 13
  18. ^ סיוע לצרכני זנות, GOV.IL
  19. ^ מה הסיפור שלנו, הלב 24/7
  20. ^ 1 2 רעות גיא, זנות בקרב נוער להט"בי- היבטים חברתיים ומשפטיים והתמודדות עם התופעה בעשור האחרון בישראל, זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית, ירושלים: נבו, 2016, עמ' 875-887