זרח גהל
זָרַח אוריאל גֶהל (מבוטא: זוֹרַח; ינואר 1946 – 2 בנובמבר 2015) היה איש עסקים ומנהל ישראלי. מנכ"ל חברת דובק בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למרטין גהל, יליד גרמניה, ממייסדי דובק. נישא לעדנה. ניהל את החברה במשך שני עשורים (מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20), עד שעקר ללונדון בשנת 1988 עקב חקירה של נציבות מס הכנסה שנוהלה נגדו בחשד כי ניפח באופן פיקטיבי את עלויות הטבק שרכשה דובק בחו"ל כדי להצהיר על רווחים נמוכים יותר מאשר הרוויחה החברה במציאות. החקירה נוהלה בצל מצבו הבריאותי של גהל, שהיה חולה לב ואף עבר צינתור לב בראשית החקירה, בהיותו בן 40.
בשנת 1997 הגיעו עורכי דינו לעסקת טיעון עם פרקליטות המדינה, ובה הודה גהל בעבירות קלות יחסית לאלו שיוחסו לו מלכתחילה, ונדון לקנס בסך שני מיליון דולר ולשנתיים מאסר על תנאי לשלוש שנים, על ביצוע עבירה דומה. בנוסף שילם כ-6.5 מיליוני דולרים לשם סגירת התיק האזרחי נגדו. הסדר זה היה יוצא דופן בכך שגהל לא נאלץ להתייצב בארץ כתנאי להסדר הטיעון, בניגוד למקובל עד אז במקרים כאלו[1] לפי ההערכות בשוק המניות, המשיך גהל במשך כל השנים להיות בעל השליטה בחברת דובק, על אף שבאופן רשמי לא כך היו פני הדברים[2].
בנובמבר 2015 נפטר זרח גהל בלונדון, בן קרוב ל-70[3]. בנו אמיר גהל שימש בתפקידי ייעוץ בכירים בדובק, אך לטענת החברה, הועסק בפרויקטים ספציפיים ולא בניהול השוטף של החברה[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמי לויצקי, מעצרו של מלך הסיגריות, כותרת ראשית, 5 בנובמבר 1986
- שי שלו, שושלת גהל נמשכת: בנו של זרח גהל, אמיר, מונה לתפקיד בכיר בדובק, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2001
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מאת אמיר אייזנברג, זרח גהל קונה את חירותו תמורת 8.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 11 באוגוסט 1997.
- ^ שלומי גולובינסקי, דובק מבקשת לאשר לחיים גהל העלאה בדמי הייעוץ, שתחול רטרואקטיווית מלפני שנתיים וחצי, באתר TheMarker, 17 ביוני 2001.
- ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, נפטר בנו של מייסד דובק, זרח גהל, שעזב את ישראל לפני 27 שנה, באתר מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2015.
- ^ נתן ליפסון, אמיר גהל קיבל מדובק ב-2002 כרבע מיליון שקל כ"יועץ מומחה לפרויקטים ספציפיים בשיווק", באתר TheMarker, 30 בינואר 2003
