ז'ורז' ז'יל דה לה טורט
_CIPH0027_(cropped).jpg) | |
| לידה |
30 באוקטובר 1857 סן-ז'רבה-לה-טרואה-קלושה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1904 (בגיל 46) לוזאן, שווייץ |
| ענף מדעי |
נוירולוגיה |
| מקום קבורה |
cimetière de Loudun |
| מקום לימודים | |
| תרומות עיקריות | |
| תיאור תסמונת טורט הקרויה על שמו | |
| חתימה |
 |
  | |
ז'ורז' אלבר אדואר ברוטוס ז'יל דה לה טורט (בצרפתית: Georges Albert Édouard Brutus Gilles de La Tourett; 30 באוקטובר 1857 – 26 במאי 1904) היה רופא צרפתי שעל שמו קרויה תסמונת טורט, הפרעה נוירולוגיות שמאופיינת בטיקים גופניים ובפליטות פה בלתי רצויות. כיום, ניתן לסווג אותו כנוירולוג, אם כי תחום הנוירולוגיה עוד טרם היה מוגדר בזמנו[1].
דה לה טורט נולד בעיר סן-ז'רבה-לה-טרואה-קלושה במחוז ויין שבמרכז צרפת. בשנת 1873 החל טורט ללמוד רפואה בעיר פואטייה. מאוחר יותר עבר לפריז, שם היה תלמיד, מזכיר ושולייתו של הרופא ז'אן-מרטן שארקו, מנהל בית החולים פיטייה סלפטרייר. שאקרו עזר לו לפתח את הקריירה האקדמית שלו. טורט חקר והרצה על פסיכותרפיה, היסטריה והיפנוזה[2].
טורט תיאר את מצבם הרפואי של תשעה חולים הלוקים בתסמונת טורט בשנת 1884. את המחלה תיאר בשם "maladie des tics". שאקרו קרא למחלה תסמונת טורט, כהוקרת כבוד לטורט על פועלו ועל חקר המחלה[3].
בשנת 1893 נפטרו שאקרו ובנו של טורט. בהמשך אותה שנה מטופלת לשעבר של טורט ירתה בו בראשו, לטענתה בשל שהיפנט אותה בעבר ללא הסכמתה, אם כי טורט וחוקרים בני ימינו טוענים כי הדבר אינו אפשרי. בעקבות אירועים אלה, החל טורט להראות סימנים של הפרעה דו-קוטבית, ומצב רוחו נע מדיכאון ועד להיפומאניה וחוזר חלילה. למרות זאת, הצליח להרצות בפני קהל של מאזינים על אוריינות, היפנוזה ותיאטרון.
בשנת 1902 לערך, החל מצבו הרפואי של טורט להחמיר, והוא איבד את עבודתו.
טורט נפטר ב-26 במאי 1904 בבית חולים פסיכיאטרי בלוזאן שווייץ.
