טיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיק הוא תגובה לא רצונית של שריר. תגובה זו יכולה להיות תנועה (טיק מוטורי) או קול (טיק קולי). הטיקים אינם רצוניים, פתאומיים, חוזרים וחסרי קצב קבוע, חוסר הקצב הקבוע קשור בתזוזות לא רציפות של שרירים. טיק יכול להיות סמוי מעיני הצופה (לדוגמה התכווצות של שרירי הבטן או האצבעות ברגליים) ואילו תנועות של אחד משאר השרירים בגוף יכולות להיות גלויות. הפרעות (כמו אוטיזם) כוללות תנועות שיכולות להדמות לטיקים, אך תנועות אלו אינן טיקים. מאידך לעיתים רבות יש להפרעות שונות (כמו אוטיזם) הפרעות נלוות נוספות כגון טיקים.

רוב האנשים מודעים לטיקים רגע לפני תחילתם, אך הצורך הזה חזק כמו הצורך להתעטש. רוב האנשים מתארים את הצורך הזה כגדילת מתח שבמודע משתחרר, כאילו הם "היו חייבים לעשות זאת". דוגמאות להתרעות כאלו הן הרגשה כאילו יש משהו בגרון או איתור משהו לא נוח בכתף הגורמים לניקוי הגרון או למשיכת הכתפיים. הטיק הממשי יכול לגרום להרגשה של שחרור המתח או לתחושה הדומה לגירוד או שפשוף.

טיקים מתוארים כהפרעה שהיא בין הפרעה רצונית להפרעה לא רצונית. זאת משום שאינן לגמרי לא רצוניות - יכולים להתנסות בהם כתגובה רצונית למשהו לא רצוי כדחף מזהיר. היבט יחיד במינו של הטיקים, הקשור להפרעות תנועתיות, הוא האפשרות לדיכוי של התופעה, אך חוסר העמידה בפיתוי; הם חווים את זה כדחף שלא ניתן לעמוד בו, שחייב לבוא לידי ביטוי. חלק מהאנשים יכולים לא לדעת על הטיקים מראש. לילדים יכול להיות דחף מזהיר שהם לא יקשרו לטיקים או שיקשרו אותו פחות מהמבוגרים בעלי הדחף המזהיר, המודעות לדחפים הללו מתגברת עם הבגרות.

הפרעות טיק נוטות לבוא יחד עם הפרעת קשב וריכוז[1].

תיאור ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיק ממוין כהפרעה מוטורית או הפרעה קולית וכהפרעה פשוטה או הפרעה מורכבת.

  • טיק מוטורי - הוא טיק המבוסס על תנועה שתוקפת קבוצות שרירים בצורה לא רציפה.
  • טיק קולי - הוא קול לא רצוני שנוצר מתנועה מהאוויר שעובר דרך האף, הפה או הגרון. יכולים להתייחס אליהם לפעמים כטיק המבוטא באמצעות מילים או באמצעות הקול. אך רוב המאבחנים מעדיפים את המונח טיק קולי כדי להתייחס לכל הטיקים בהם מיתרי הקול מייצרים צליל.

טיקים פשוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיקים פשוטים הם הסוג השכיח יותר של טיקים. הם יכולים להיות מוטוריים או קוליים.

  • טיקים מוטוריים פשוטים הם טיקים שבדרך כלל מופיעים בפתאומיות, עם הסימנים המקדימים. טיק זה גורם לתנועות בלתי מובנות ומגוונות עד מאוד, כגון מצמוצי עיניים או משיכות כתף.
  • טיקים קוליים פשוטים יכולים להיות כמעט כל צליל או קול אפשרי עם קולות אופייניים של שיעול, חרחור, האנקות או ניקוי גרון. הקול המופק הוא בדרך כלל פתאומי ולא מובן לעיני הסובבים.

טיקים מורכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיקים המורכבים יכולים להיות מוטוריים או קוליים.

  • טיקים מוטוריים מורכבים הם סוג של טיקים הנראים רבי משמעות וקשורים לאופי. דוגמאות לטיקים מסובכים הם משיכה בבגדים, נגיעה באנשים, נגיעה בחפצים ואקופרקסיה (חזרה על מעשי אחרים).
  • טיקים קוליים מורכבים יכולים לכלול אקולליה (חזרה על דברי אחרים), palilalia (חזרה על הדברים כמה פעמים), lexilalia (חזרה על מילים לאחר קריאה) או קופרולליה (ביטויים ספונטניים גסים מבחינה חברתית או מילים וצירופים אסורים). קופרולליה הוא תסמין ידוע של תסמונת טורט, אם כי לפי אגודת תסמונת הטורט פחות מ-15% מהחולים בתסמונת מראים תסמינים של קופרולליה.

אנשים עם טיקים מורכבים לרוב מראים תסמינים של טיקים פשוטים בנוסף על המורכבים.

גורמים שיכולים להשפיע על טיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיקים יכולים להתגבר כתוצאה מדחק, עייפות או רגשות עתירי אנרגיה. רגשות עתירי אנרגיה יכולים לכלול רגשות שליליים (כגון דאגה), או רגשות חיוביים כמו התרגשות או ציפייה. רגיעה יכולה לגרום להחלשת הטיק או להתגברותו, בעוד שהתרכזות בפעילות מעניינת לעיתים קרובות מובילה להיחלשות הטיק. הנוירולוג אוליבר סאקס מתאר מצב קשה של מנתח הסובל מתסמונת טורט שבו הטיקים הופחתו כמעט לחלוטין כאשר הוא ביצע ניתוח.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר תרופות וטיפולים היעילים לטיפול בטיקים. בבחירת הטיפול יש לשקול את חומרת הסימפטומים אל מול תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי.

שיטות טיפול התנהגותי שעשויות לסייע לסובלים מטיקים. שיטות אלו כוללות:

  • טיפול בעזרת שינוי הרגלים (Habit Reversal Therapy, HRT)- מטרתו ללמד את המטופל לשבור את ההרגל של הטיק.
  • חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention, ERP) – מטרתו לעזור למטופל להתרגל לאותה 'תחושה מקדימה' לא נעימה שמקדימה את הטיק, בלי לשחרר את הטיק.

שיטות טיפול תרופתי:

  • תרופות מקבוצת חוסמי דופמין. קבוצות אחרות של תרופות פחות יעילות אך תופעות הלוואי שלהן פחותות.
  • הזרקה של רעלן הבוטולינום (בוטוקס)[2]: התכונה שלו כמרפה שרירים תורמת לשיפור משמעותי להחלשת הטיק. הבוטולינום מוזרק תחת הרדמה מקומית וגורם לחסימת המעבר העצבי ופעולת ההתכווצות של השריר הלא רצוני נפסקת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.
  2. ^ טיפול בטיקים באמצעות בוטולינום