ח'רבת דיר שבאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ח'רבת דיר שבאב (גם: ח'רבת דיר א-שבאב) היא אתר ארכאולוגי בחבל בנימין, בצמוד ממזרח לכביש 60.

החורבה, המפוצלת לחלק צפוני (ח'רבת דיר שבאב א-שמאליה) ולחלק דרומי (ח'רבת דיר שבאב אלקבליה), נמצאת כשני ק"מ ממזרח לבית אל וכקילומטר וחצי מדרום לעופרה.

פירוש שם החורבה הוא חורבת מנזר הנערים, ולפי הסברה הוקם במקום בתקופה הביזנטית מנזר לזכר סיפור אלישע והדובים, בו נטרפו בידי שתי דובות ארבעים ושניים נערים בדרך שבין נערן ובית אל, לאחר שלעגו לנביא אלישע[1].

המאורע המקראי המיוחס לשם החורבה מונצח גם בשמו של הכפר הסמוך אליה מדרום מזרח, דיר דבואן, שפירוש שמו הוא "מנזר שני הדובים".

בחורבות עצמן נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית בעיקר. על הגבעה שממערב לחורבות נמצא רוגם אבנים בקוטר של כ-30 מטרים, והוצע לזהותה עם כֶּתֶף לוּזָה המקראית[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ס' בן יוסף, מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, הוצאת כתר ומשרד הביטחון, 1980, עמ' 73–74.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]