חדף הכיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחדף הכיס
חדף כיס צר-פס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: כיסאים
על־סדרה: כיסאים אוסטרלים
סדרה: טורפי כיס
משפחה: נמיות כיס
תת־משפחה: דסיורים
סוג: חדף הכיס
מינים

2

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phascolosorex
מטשי, 1916
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חדף הכיס (שם מדעי: Phascolosorex; אטימולוגית: פסקוגל-חדפי), הוא סוג של טורף כיס קטנטן דמוי חדף ממשפחת נמיות הכיס, הכולל 2 מינים האנדמיים ליערות הטרופיים ההרריים באי גינאה החדשה אשר מתחלק בין פפואה לאינדונזיה. חדפי הכיס הוכרו כסוג נפרד רק בשנת 1916, וקודם לכן סווגו כמינים בסוג פסקוגל; פרטים רבים אודות הביולוגיה והטקסונומיה של חדפי הכיס אינם ידועים. בין המינים מתקיימת חפיפה באזורים מסוימים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שמרמז שמו, חדף הכיס חולק דמיון רב עם החדף: יש לו מבנה גוף קומפקטי וצר, ראש משולש וחרטום מחודד במיוחד דמוי מקור. האוזניים שלו דקיקות, קצרות ומעוגלות וזנבו ארוך ושעיר. הגפיים שלו קצרצרות, ולהן טפרים חדים המאפשרים לו לטפס בקלות על עצים. הפרווה של חדף הכיס עבה וצפופה, ובעלת מראה זיפי במקצת. צבעה משתנה בין חום אדמדם לחום אפרפר בהתאם למין, ולאורך הגב יש פס שחור צר ובולט המשתרע מהחוטם עד לזנב. הגחון והרגליים של חדף הכיס כהים במיוחד בניגוד לסוגים רבים של טורפי כיס וצבעם משתנה בין כתמתם לאדמדם. העיניים גדולות ושחורות, והאף זעיר ואדמוני; על הלחי וסביב החוטם ישנם זיפים בולטים אחדים. טווח אורך הגוף של חדפי הכיס 13–22 ס"מ (כולל הזנב), והזכרים גדולים במעט מהנקבות.

האקולוגיה של חדפי הכיס אינה ידועה דיה; הם מאכלסים יערות גשם טרופיים ברכסי ההרים של גינאה החדשה, ונמצאים בגבהים של 3,100-900 מטר מעל פני הים (העדפות הגובה משתנות בין המינים). חדפי הכיס פעילים לרוב על הקרקע בחיפוש אחר מזון, אך הם מטפסים על עצים לעיתים קרובות. בניגוד לרובם המכריע של טורפי הכיס, חדפי הכיס הם פעילי יום בדרך כלל. התזונה שלהם מורכבת בעיקר מחרקים וחסרי חוליות אותם הם מאתרים באמצעות חיטוט באדמה הבוצית של יערות הגשם. הנקבה ממליטה שגר של כ-4 וולדות אשר שוהים בתקופה הראשונה לחייהם בכיס.

האיום העיקרי על חדפי הכיס הוא אובדן בית גידול בדמות בירוא יערות וכן טריפה על ידי כלבי בית משוחררים. מצב השימור של המינים נחשב לשפיר דיו על ידי הרשימה האדומה של IUCN, והם מסווגים בקטגוריית ללא חשש (LC); הם מצויים במספר אזורים מוגנים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חדף כיס צר-פס (Phascolosorex dorsalis) - המין הקטן בסוג. תואר בשנת 1876. סימני ההיכר שלו: פרווה חומה-אפרפרה, בטן כתמתמה, פס שחור צר לאורך הגב וציצה לבנה בקצה הזנב. מצוי לאורך רכסי ההרים באי גינאה החדשה, הן בצד הפפואני והן בצד האינדונזי.
  • חדף כיס אדום-בטן (Phascolosorex doriae) - המין הגדול והססגוני בסוג. הוכר כמין בפני עצמו בשנת 1911. סימני ההיכר שלו: פרווה שחרחרה אשר אדומה באזור הבטן והגרון ופס שחור עבה לאורך הגב. מצוי אך ורק במערב גינאה החדשה אשר תחת שליטת אינדונזיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדף הכיס בוויקישיתוף