חדר שינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדר שינה לדוגמה, בתוך קאזה מילה, ברצלונה

חדר שינה, או חדר מיטות, הוא חדר המשמש למטרות שינה בשעות הלילה, ולהירגעות בשעות היום.

במקרים בהם יש במבנה יותר מחדר שינה אחד, משמש אחד החדרים לחדר השינה הראשי, שהוא לרוב גדול יותר במידותיו, בו לנים ההורים, או הדיירים המכובדים יותר.

חדרי שינה יכולים להיות מעוצבים ברמות שונות, יש מהם פשוטים במיוחד ויש מורכבים למדי. ריהוט סטנדרטי אופייני לחדר שינה הוא בדרך כלל מיטה ועליה מזרן, ארון, שידה, ושולחן איפור. בבתים מודרניים נבנים לעיתים קרובות בצמוד לחדר השינה של ההורים גם חדר אמבטיה וחדר ארונות, ומכלול זה נקרא סוויטת הורים או "מאסטר בדרום".

אצל אנשים מבוגרים משמש לרוב חדר המיטות גם לחדר בבית בו מקיימים יחסי מין.

עיצוב חדר השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב התרבויות משמש חדר השינה כחדר האינטימי יותר בבית. עיצובו משתנה מתרבות לתרבות, וקיימים סגנונות שונים בהן ניתן לעצבו. סגנונות העיצוב הנפוצים הם:[1]

הסגנון הקלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון העתיק מבוסס על עיצוב חדרי השינה בארמונות ובבתי אצילים בימי הביניים. מאחר שהיה נהוג בבתי האוכלוסייה האמידה באירופה בימי הביניים, הוא לא היה נפוץ בעבר. סגנון זה מתאים בעיקר לחדרי שינה גדולים, מאחר שהוא כולל פריטי ריהוט עתיקים, שהם לעיתים גדולים יותר מאלה הנבנים כיום. הווילונות המתאימים לחדר בעיצוב זה הם וילונות כבדים ואטומים מבדים קטיפתיים, הנקשרים, בדרך כלל בצדדים, כשמתחתם וילון דק ואוורירי. מיטות גדולות גם מסוג אפריון, על הרצפה משתלבים שטיחים עתיקים, ארוגים בעבודת יד, בצבעים כהים התואמים את הצבעים בחדר. הנברשות ומנורות הקריאה בחדר משלבות לעיתים קרובות זכוכית אטומה וברונזה, והן פריט עיצובי מפוסל בפני עצמו.

הסגנון הרומנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון הרומנטי הוא שילוב בין השפעת הסגנון העתיק לסגנון מודרני יותר. זהו הסגנון הנפוץ ביותר, והוא הסגנון בו נהוג לעצב חדרי שינה בבתי מלון, למשל. סגנון זה מתאפיין בצבעים פסטליים רכים, מיטה רחבה, ווילונות שופעים, לרוב שקופים או שקופים בחלקם, ושטיחים בצבעים כהים. מושם דגש על התאורה, שניתן לעמעמה ולהפכה לרומנטית, ועל מנורות קריאה שניתן לעצבן באופנים שונים. בחדר בסגנון הרומנטי היה נהוג בעבר להציב גם שולחן איפור בסמוך לארון הבגדים.

סגנון כפרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמו, הסגנון הכפרי כיום אינו דומה לחדרי השינה בהם גרו אכרים או חוואים בעבר. אולם נעשה בו שימוש בבדים, בעץ, ובחומרים האמורים להזכיר את הטבע ואת אווירת הכפר. החומר הבסיסי בסגנון זה הוא עץ, הבדים על החלונות מעוצבים בדרך כלל בצבעים עליזים ופרחוניים והפריטים המשלימים יכולים להיות עשויים קש. הקירות שאינם מכוסים בעץ יכולים להיות מכוסים בטפטים, או בצבעים תואמים. רצפת החדר יכולה להיות עשויה מעץ, מצופה בפרקט או בשטיח דק מקיר לקיר.

הסגנון המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון המודרני משקף אופנה צעירה ועכשווית, ומעוצב בקווים ישרים ונקיים. בסיס המיטה וגב המיטה בעיצוב המודרני חשופים, בדרך כלל, והחומרים הנפוצים בסגנון זה הם ברזל ועץ מעובד, מלוטש וצבוע. הוילונות הם וילונות גלילה או רפפה אופקיים או אנכיים, הקירות לבנים בוהקים והקישוטים העיקריים הם תמונות מודרניות צבעוניות. המנורות לצד המיטה ובשאר חלקי החדר הן מנורות בעלות קווים ישרים ונקיים המשלבים בעיקר מתכות. בחדרי שינה בעיצוב מודרני מוצבים לעיתים גם מחשב וטלוויזיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי התוכנית הדוקומנטרית "עיצוב חדרי שינה(הקישור אינו פעיל, 29.9.2021)" ששודרה בערוץ "בית ומשפחה" בטלוויזיה הרב-ערוצית בכבלים ובלוויין