בית מלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר במלון

בית מלון (או, בקצרה: מלון) הוא מבנה, המיועד לספק לכל מאן דבעי שירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים בתשלום, למטרות פנאי, נופש או מטרות אחרות, לפרקי זמן קצובים. הוא עשוי לספק שירותים נלווים, לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.[1]

סוגי בתי מלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים סוגים רבים של בתי מלון. ניתן למיינם על פי קריטריונים שונים:

  • איכות: מלונות פאר, מלונות בוטיק, מלונות עממיים.
  • מלונות אשר נועדו לצורך עיסוק מסוים (מלונות "על פי נושאים"):
    • מלונות נופש - המשרתים תיירים ונופשים.
    • מלונות המשרתים בעיקר אנשי עסקים והמותאמים לכנסים. מלונות מסוג זה הם גדולים, ועשויים לשמש גם כמלונות נופש רגילים, עבור אורחים שאינם אנשי עסקים.
    • מלונות בריאות - מלונות ספא, מלונות ספורט.
    • מלונות אהבה.
  • מלונות המותאמים לשכבות אוכלוסייה שונות: מלונות למשפחות, מלונות לזוגות.
  • מיקום: מלונות עיר.
  • מאפיין חדרי האירוח: מלונות דירות, מלונות ללינה של מספר אורחים זרים זה לזה, החולקים במשותף חדר מסוים.
  • מלונות ייחודיים: קיימים בתי מלון, אשר הוקמו בתוך טירות עתיקות (כגון טירת אשפורד) או במקומות מיוחדים כגון: על מנוף, בתוך חביות או מתחת למים. קיימים גם בתי מלון העשויים מחומרים מיוחדים, דוגמת: מלח, קרח או חול.[2]

השרות הבסיסי שכל מלון מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה (או מספר מיטות), ולרוב חדר רחצה ושירותים. רוב בתי המלון מספקים שירותים נוספים, אשר נועדו להנעים את שהותם של האורחים בהם. בהתאם לסוג, כמות ואיכות השירותים הנוספים, נקבעת רמת המלון ודרגתו. ככל שהמלון מספק רמת שירות גבוהה יותר - הוא עשוי לגבות תשלום גבוה יותר בעבורם. במלונות מסוימים, עשויים להיות חדרים בעלי רמות שונות של אבזור ושירותים הניתנים לאורחים: החל מהרמה הבסיסית של לינה וארוחת בוקר בלבד, המשך בסוויטות מפוארות וכלה בפנטהאוזים, בעבורם נדרשים האורחים החפצים להתארח בהם - לשלם מחירים גבוהים במיוחד.

סוכנויות נסיעות רבות מציעות "חבילת נופש", הכוללת חדר במלון במשותף עם שירותי תיירות נוספים, דוגמת כרטיס טיסה, אפשרות השכרת רכב, כרטיס כניסה לאירוע בידור/ספורט וכדומה.

נכון לשנת 2017, בית המלון הגבוה בעולם הוא JW מריוט אשר נמצא באיחוד האמירויות הערביות והמתנשא לגובה 335 מטרים. המלון נפתח בשנת 2012.

הליך הכניסה, השהות והיציאה ממלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו של אורח, משפחה או קבוצת אורחים כלשהי אחרת, עליהם לבצע בכניסתם הליך המכונה "צ'ק-אין" (באנגלית: "Check-In"), וביציאתם - הליך המכונה "צ'ק-אאוט" (באנגלית: "Check-Out").

שירותים מקובלים במלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המלונות מספקים שירותים, אשר נועדו להנעים את שהותם של המתארחים בו. שירותים אלה עשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה הבסיסית של האורח בחדר, או "שירותי אקסטרה" - הניתנים בתמורה לתשלום נוסף.

השירותים במלון מתחלקים לשלושה סוגים:

  • שירותים המסופקים על ידי המלון והנכללים בדרך כלל במסגרת עלות השהייה בחדר:



  • שירותים העשויים להיכלל במסגרת עלות השהייה בחדר, או להינתן בתמורה לתשלום נוסף:
    • כספת לאחסון חפצי ערך, דרכונים, כסף וכדומה.
    • חיבור לאינטרנט.
    • ערכת קפה הכוללת: קומקום חשמלי ומצרכים להכנת קפה ותה.
    • קבלת חבילות ודברי דואר בשם האורח. לעיתים, עשויים מלונות לקבל חבילות גם טרם הגעת האורח למלון.

דירוג בתי מלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג מלונות

מחירם של בתי מלון מצביעים על איכות ומגוון השירותים המוצעים על ידם. בעקבות העלייה העצומה בתיירות ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20, הסטנדרטים, במיוחד אלו המתייחסים לתקנים מינימליים, השתפרו בהרבה. נקבעה מערכת דירוג, על מנת לאפשר השוואה נאותה בין בתי המלון. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הכוכבים, במסגרתה נמדדת איכות בתי המלון על פי סקלה של אחד עד חמישה כוכבים. ככל שמספר הכוכבים גדול יותר, כך האיכות גבוהה יותר.

מאז שנות ה-2000, החלו בתי מלון לזכות בדירוג לא פורמלי באמצעות ביקורות גולשים, לדוגמה באתר TripAdvisor. ככל שגבר השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות להזמנות של בתי מלון, כך גם גברה השכיחות של כתיבת ביקורות באינטרנט על ידי אורחי המלון. בעוד שדירוג הכוכבים המסורתי עסק בעיקר בשירותים ובמתקנים שבית המלון מציע, ביקורות גולשים עוסקות בעיקר במענה על ציפיות ומשמשות מעין "בקרת איכות" בעבור בתי המלון. ביקורות הגולשים יצרו אפוא דרך חדשה בעבור המלונות להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלהם.[3] מחקר ישראלי של ד"ר נירה יקואל ופרופ' עליזה פליישר מהחוג לניהול מלונאות ותיירות של האוניברסיטה העברית, בחן את ההשפעה של ביקורות גולשים על מחיר המלונות ב-Booking.com בפריז, לונדון, וברצלונה.[4] הממצאים הראו קשר חיובי מובהק בין ביקורות הגולשים ובין מחיר המלון: לקוחות עשויים לשלם יותר עבור מלונות המקבלים ביקורות גולשים טובות.

דירוג בכוכבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, החזיר משרד התיירות את דירוג המלונות באמצעות שיטת הכוכבים, לפי הסטנדרט האירופי (HotelStars.EU), אולם באופן התנדבותי שאינו מחייב את בתי המלון להצטרף אליו. במקביל, נאסר השימוש הלא רשמי בדירוג בכוכבים ונעשו מאמצים רבים לשכנע את בתי המלון לקבל את הדירוג החדש. אך נכון ל-2015 ללא הצלחה רבה, כיוון שמלונאים רבים מתנגדים לדירוג הכוכבים החדש בטענה שהוא מיותר, ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים.[5]

בתי מלון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מתקן אכסון מלונאי בישראל מאושרת רק על קרקע בעלת ייעוד למלונאות או במגרשים שאושרו לשימוש זה, בהליכים סטטוטוריים מתאימים. מתקני אכסון תיירותיים לסוגיהם נדרשים לענות על כל הדרישות הסטטוטוריות, בין היתר בנושאי תכנון ובניה, בטיחות, בריאות, שוויון עבור בעלי מוגבלויות, תקנות לפי חוק השוויון, תקנות שירותי תיירות, תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), רישוי עסקים, תנאי תברואה נאותים בבריכות שחיה, התקנת מקומות חניה, מטבחים, שרותי כיבוי אש, תקנות פיקוד העורף, תקנות בזק, שמירה על ניקיון, דיוק ואמת בפרסום לגבי המתקנים והשירותים הניתנים, מחיר ותשלומים נוספים, מדיניות ברורה לגבי ביטולי הזמנות ועוד.[1]

על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, היו בישראל בסוף שנת 2015 כ-50,000 חדרי מלון, ועוד כ-6,500 חדרים הנמצאים בהליכי בנייה.[6] על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל בשנת 2016 283 בתי מלון, לפי החלוקה האזורית הבאה: ירושלים - 83 מלונות, תל אביב - 67 מלונות, אילת - 50 מלונות, טבריה - 33 מלונות, נתניה - 20 מלונות, שפת ים המלח - 15 מלונות וחיפה - 15 מלונות.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 משרד התיירות הישראלי תקנים פיזיים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי.
  2. ^ עיתון זמן, אוקטובר 2015
  3. ^ UNWTO (2014). Online Guest Reviews and Hotel Classification Systems
  4. ^ Yacouel, N., & Fleischer, A. (2012)., The role of cybermediaries in reputation building and Price premiums in the online hotel market. ,, Journal of Travel Research, 51(2)
  5. ^ הסוף לדירוג העצמי של בתי המלון בישראל דה מארקר 27.10.2014
  6. ^ [1] גלובס 22.12.2015 .
  7. ^ 2016/3 רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.