בית מלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדר במלון אמריקאי

בית מלון מוגדר כמתקן אכסון המיועד לספק לציבור בתשלום, שירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים, למטרות פנאי ונופש לפרקי זמן קצובים, ושירותים נלווים, לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.[1]

קיימים סוגים רבים מאוד של בתי מלון: מלונות פאר, מלונות עממיים, מלונות נופש, מלונות עיר, מלונות ספא, מלונות עסקים, מלונות לכינוסים, מלונות בוטיק, מלונות ספורט, מלונות דירות, מלונות למשפחות, מלונות לזוגות ועוד. השרות הבסיסי שכל מלון מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה (או מספר מיטות) לשינה, ולרוב חדר רחצה ושירותים. רוב בתי המלון מספקים שירותים נוספים שנועדו להנעים את שהותם של האורחים. בהתאם לסוג וכמות השירותים הנוספים ואיכותם, נקבעת רמת המלון ודרגתו וככל שהמלון מספק רמת שירות גבוהה יותר, כך הוא לרוב גובה תשלום גבוה יותר. בנוסף לרמת השירות, נהוג להבדיל בין מלונות המשרתים בעיקר אנשי עסקים ואלה המשרתים תיירים ונופשים, משום שהשירותים שצורכים סוגי האורחים האלה שונים במידה רבה. רוב המלונות מיועדים לשני סוגי האוכלוסייה. באותו מלון עשויים להיות חדרים במספר רמות, החל מהרמה הבסיסית ועד לרמה של סוויטות מפוארות ופנטהאוזים במחירים גבוהים במיוחד. לפעמים בתי מלון יוקרה הוקמו בתוך טירות עתיקות (כמו למשל טירת אשפורד) או במקומות מיוחדים כגון: על מנוף, בתוך חביות, או מתחת למים. יש גם בתי מלון שעשוים רק מחומרים אחדים כגון: מלח, קרח,או חול.[2]

סוכנויות נסיעות רבות מציעות "חבילת נופש" הכוללת חדר במלון יחד עם שירותי תיירות נוספים (כגון כרטיס טיסה, השכרת רכב, כרטיס כניסה לאירוע בידור/ספורט וכדומה).

נכון לשנת 2011, בית המלון הגבוה בעולם היה מגדל הוורד אשר נמצא באיחוד האמירויות הערביות ומתנשא לגובה 333 מטרים. המלון נפתח בסוף שנת 2009.

המלון הראשון המוזכר בתנ"ך מופיע בספר בראשית, פרק מ"ב כאשר אחי יוסף, המשנה למלך מצרים, עושים דרכם חזרה ממצרים ועוצרים במלון, מקום לינה. כז וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַמָּלוֹן וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.

שירותים מקובלים במלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המלונות מספקים גם שירותים נוספים שנועדו להנעים את שהותם של האורחים. ישנם שירותים הנכללים במחיר הבסיסי של החדר ויש שירותים הניתנים בתוספת תשלום, המכונים בשפה המקצועית "אקסטרה". השירותים במלון מתחלקים לשני סוגים:

  • שירותים המסופקים על ידי המלון ונכללים בדרך כלל בתשלום על החדר. לדוגמה:
  • שירותים המסופקים על ידי המלון ואינם נכללים בתשלום על החדר. על שירותים אלה משלמים בנוסף למחיר החדר. אפשרות זו מקנה בחירה והתאמה להעדפותיו של האורח. לדוגמה:
  • שירותים שעשויים להיכלל במחיר החדר או להינתן בתשלום נוסף:
    • כספת לאיחסון חפצי ערך, דרכונים, כסף וכדומה.
    • חיבור לאינטרנט.
    • ערכת קפה הכוללת: קומקום חשמלי ומצרכים נוספים להכנת קפה ותה (רק בחדרים אחדים במלון).
    • קבלת חבילות ודברי דואר בשם האורח. מלונות לעתים יסכימו לקבל חבילות גם טרם הגעת האורח למלון.

דירוג בתי מלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג מלונות

המחיר והאיכות של בתי מלון בדרך כלל מצביעים על טווח וסוג השירותים המוצעים. בעקבות העלייה העצומה בתיירות ברחבי העולם במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20, הסטנדרטים, במיוחד אלו המתייחסים לתקנים מינימליים, השתפרו בהרבה. נקבעה מערכת דירוג, על מנת לאפשר השוואה נאותה בין בתי המלון. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת הכוכבים, בה בתי המלון מקבלים דירוג על פי סקלה של אחד עד חמישה כוכבים. ככל שמספר הכוכבים גדול יותר, כך האיכות גבוהה יותר.

מאז שנות ה-2000 החלו בתי מלון לזכות בדירוג לא פורמלי באמצעות ביקורות גולשים, לדוגמה באתר TripAdvisor. ככל שגבר השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות להזמנות של בתי מלון, כך גם גברה השכיחות של כתיבת ביקורות באינטרנט על ידי אורחי המלון. בעוד שדירוג הכוכבים המסורתי עסק בעיקר בשירותים ובמתקנים שבית המלון מציע, ביקורות גולשים עוסקות בעיקר במענה על ציפיות ומשמשות מעין "בקרת איכות" בעבור בתי המלון. ביקורות הגולשים יצרו אפוא דרך חדשה בעבור המלונות להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלהם.[3] מחקר ישראלי, של ד"ר נירה יקואל ופרופ' עליזה פליישר מהחוג לניהול מלונאות ותיירות של האוניברסיטה העברית, בחן את ההשפעה של ביקורות גולשים על מחיר המלונות ב-Booking.com בפריז, לונדון, וברצלונה.[4] הממצאים הראו קשר חיובי מובהק בין ביקורות הגולשים למחיר המלון: לקוחות מוכנים לשלם יותר עבור מלונות המקבלים ביקורות גולשים טובות.

דירוג בכוכבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 החזיר משרד התיירות את דירוג המלונות בכוכבים, לפי סטנדרט אירופי (HotelStars.EU), אולם באופן התנדבותי שאינו מחייב את בתי המלון להצטרף אליו. במקביל נאסר השימוש הלא רשמי בדירוג בכוכבים ונעשו מאמצים רבים לשכנע את בתי המלון לקבל את הדירוג החדש. אך עד כה ללא הצלחה רבה. מלונאים רבים מתנגדים לדירוג הכוכבים החדש בטענה שהוא מיותר ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים.[5]

בתי מלון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מתקן אכסון מלונאי בישראל מאושרת רק על קרקע בעלת ייעוד למלונאות ו/או במגרשים שאושרו לשימוש זה בהליכים סטטוטוריים מתאימים. מתקני איכסון תיירותי לסוגיהם נדרשים לענות על כל הדרישות הסטאטוטוריות, בין היתר לנושא תכנון ובניה, בטיחות, בריאות, שוויון בעלי מוגבלויות, תקנות לפי חוק השוויון, תקנות שירותי תיירות, תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), רישוי עסקים, תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה, התקנת מקומות חניה, מטבחים, מניעת אש, תקנות פיקוד העורף, תקנות הבזק, שמירה על ניקיון, דיוק ואמת בפרסום לגבי המתקנים והשירותים הניתנים, מחיר ותשלומים נוספים, מדיניות ברורה לגבי ביטולי הזמנות ועוד.[1]

על פי הנתונים של התאחדות המלונות בישראל, בסוף שנת 2015 היו בישראל כ-50,000 חדרי מלון, ועוד כ-6,500 חדרים נמצאים בהליכי בנייה.[6] על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו בישראל בשנת 2016 283 בתי מלון, לפי החלוקה האזורית הבאה: ירושלים - 83 מלונות, תל אביב - 67 מלונות, אילת - 50 מלונות, טבריה - 33 מלונות, נתניה - 20 מלונות, שפת ים המלח - 15 מלונות וחיפה - 15 מלונות.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 משרד התיירות הישראלי תקנים פיזיים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי
  2. ^ עיתון זמן, אוקטובר 2015
  3. ^ UNWTO (2014). Online Guest Reviews and Hotel Classification Systems
  4. ^ Yacouel, N., & Fleischer, A. (2012)., The role of cybermediaries in reputation building and Price premiums in the online hotel market. ,, Journal of Travel Research, 51(2)
  5. ^ הסוף לדירוג העצמי של בתי המלון בישראל דה מארקר 27.10.2014
  6. ^ [1] גלובס 22.12.2015
  7. ^ 2016/3 רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה