חואן סקיאפינו
סקיאפינו (שמאל) יחד עם ג'אני ריברה, 1960 | |||||||||||||
מידע אישי | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לידה |
28 ביולי 1925 מונטווידאו, אורוגוואי | ||||||||||||
פטירה |
13 בנובמבר 2002 (בגיל 77) מונטווידאו, אורוגוואי | ||||||||||||
שם מלא | חואן אלברטו סקיאפינו | ||||||||||||
גובה | 1.75 מטרים | ||||||||||||
עמדה | חלוץ, קשר | ||||||||||||
מועדונים מקצועיים כשחקן | |||||||||||||
| |||||||||||||
נבחרת לאומית כשחקן | |||||||||||||
| |||||||||||||
קבוצות כמאמן | |||||||||||||
1974–1975 1975 - 1976 |
אורוגוואי פניארול | ||||||||||||
חואן אלברטו "פפה" סקיאפינו וילאנו (Juan Alberto "Pepe" Schiaffino Villano; 28 ביולי 1925 במונטווידאו - 13 בנובמבר 2002) היה כדורגלן אורוגוואי-איטלקי ששיחק בעמדות הקשר והחלוץ. ידוע במיוחד בשל הישגיו הגדולים במדי נבחרת אורוגוואי ומילאן במהלך שנות ה-50. נבחר על ידי הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל לכדורגלן האורוגוואי הטוב ביותר במאה העשרים, ולשישי בטיבו באמריקה הדרומית[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקיאפינו גדל במחלקת הנוער של המועדון האורוגוואי פניארול, והצטרף לקבוצה הבוגרת ב-1943. הוא שיחק בקבוצה במשך 11 שנים, במהלכן הצטיין והבקיע 88 שערים ב-227 משחקי ליגה. הוא היה שותף לזכיית הקבוצה בארבע אליפויות ליגת העל האורוגוואית, ונבחר לשחקן ההתקפה המצטיין של הליגה ב-1945. כישרונו נחשף ברחבי אירופה ובספטמבר 1954 הוא עבר למילאן האיטלקית, תמורת סכום שיא דאז בכדורגל העולמי.
במדי מילאן הוסט סקיאפינו לעיתים לעמדת הקשר, והציג יכולת מרשימה שהפכה אותו לאחד מגדולי השחקנים בתולדות המועדון. הוא הבקיע 60 שערים ב-171 משחקים, וזכה עם הקבוצה בשלוש אליפויות הסרייה א' בשנים 1955, 1957 ו-1959. הוא סייע לקבוצה להעפיל לגמר גביע אירופה לאלופות 1958 מול ריאל מדריד ואף הבקיע את השער הראשון במשחק, אך לבסוף הפסיד עמה 3-2 בהארכה. לאחר שש שנים במילאן עבר סקיאפינו לרומא ב-1960 ושיחק בה במשך שנתיים. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא זכה עמה בגביע ערי הירידים, וכעבור שנה פרש ממשחק.
סקיאפינו שיחק ב-21 משחקים במדי נבחרת אורוגוואי והבקיע שמונה שערים. הוא היה שותף לזכיית הנבחרת במונדיאל 1950, לאחר שכבש את השער הראשון של נבחרתו בניצחון 2-1 על ברזיל במשחק המכריע. המשחק התקיים במרקנה, אצטדיונה הביתי של ברזיל. כעבור ארבע שנים הגיע עם נבחרתו לחצי גמר מונדיאל 1954, שם הפסיד עמה להונגריה. לאחר מעברו לאיטליה קיבל סקיאפינו אזרחות איטלקית, ובעקבות כך עבר לשחק במדי נבחרת איטליה. הוא שיחק בנבחרת ארבע שנים, במהלכך הופיע בארבעה משחקים ולא הבקיע שער.
לאחר פרישתו ממשחק החל סקיאפינו לעבוד כמאמן נבחרת אורוגוואי ב-1974. הוא סיים את תפקידו כעבור שנה ועבר לאמן את פניארול, אך ב-1976 סיים את קריירת האימון שלו לאחר שנתיים בלבד. סקיאפינו אמור היה להגיע לטקס הפתיחה של משחקי מונדיאל 2006, אך הדבר לא יצא לפועל מאחר שנפטר ארבע שנים קודם לכן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חואן סקיאפינו, באתר Transfermarkt
- חואן סקיאפינו, באתר WorldFootball.net
- חואן סקיאפינו, באתר National Football Teams
- חואן סקיאפינו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- דף השחקן באתר הרשמי של מילאן
- רשימת הופעות בנבחרת באתר rsssf
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדורגלנים אורוגוואים
- כדורגלנים איטלקים
- קשרי כדורגל אורוגוואים
- חלוצי כדורגל אורוגוואים
- קשרי כדורגל איטלקים
- חלוצי כדורגל איטלקים
- מונטווידאו: כדורגלנים
- כדורגלני פניארול
- כדורגלני מילאן
- כדורגלני רומא
- כדורגלני נבחרת אורוגוואי
- כדורגלני נבחרת איטליה
- כדורגלני מונדיאל 1950
- כדורגלני מונדיאל 1954
- מאמני כדורגל אורוגוואים
- מאמני נבחרת אורוגוואי בכדורגל
- מאמני פניארול
- איטלקים שנולדו ב-1925
- אורוגוואים שנולדו ב-1925
- איטלקים שנפטרו ב-2002
- אורוגוואים שנפטרו ב-2002