ריאל מדריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריאל מדריד
Real Madrid
Logo Real Madrid.svg
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ריאל מדריד
בספרדית:
Real Madrid Club de Fútbol
כינוי "Los Blancos" (הלבנים)
"Los Merengues" (המקצפות)
"Los Vikingos" (הוויקינגים)
"El Real" (המלכותיים)
תאריך ייסוד 6 במרץ 1902
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד
(תכולה: 81,044)
נשיא ספרדספרד פלורנטינו פרס
יו"ר פלורנטינו פרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל חוזה אנג'ל סנצ'ז
מאמן ז'ולן לופטגי
ליגה הליגה הספרדית
www.realmadrid.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מועדון הכדורגל ריאל מדרידספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל ספרדי מהעיר מדריד, אשר נחשב לאחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בעולם, הן מבחינת זכייה בתארים והן מבחינה כלכלית.

מאז אמצע המאה ה-20, ריאל מדריד נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה בליגת האלופות 13 פעמים, יותר מכל מועדון אחר, ואף זכה בחמש העונות הראשונות במפעל, בימים בהם עדיין נקרא גביע אלופות אירופה למועדונים. הקבוצה משחקת בליגת העל הספרדית מאז הקמתה בשנת 1902, וזכתה באליפות הליגה 33 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת. נכון ל-2018, הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם ברצלונה ואתלטיק בילבאו.

הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, עובדה אשר העניקה לה את הכינוי "Los blancos" (הלבנים). אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, השוכן במדריד, והוא מכיל כ-81 אלף מקומות ישיבה.

היסטוריה

הקמה

מועדון הכדורגל של מדריד הוקם ב-6 במרץ 1902. הקבוצה החדשה צמחה מתוך מועדון העבר המדרידאי: "Club Español de Madrid", אשר שימש למעשה גרעין הקבוצה החדשה. לאחר שלוש עונות בלבד, זכה המועדון בגביע המלך הספרדי, הראשון מתוך ארבע זכיות רצופות. המועדון היה ממייסדי התאחדות הכדורגל הספרדית ב-1909. ב-1912, לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. ביוני 1920, לאחר אימוץ הקבוצה בידי מלך ספרד, אלפונסו ה-13, צורף לשם המועדון התואר "ריאל" ("מלכותי"). ב-1929, היה המועדון ממקימי הליגה הספרדית, והפסידה את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון לאתלטיק בילבאו. באליפות הראשונה זכה המועדון בעונת 1931/32, והצליח להגן על התואר בעונה שלאחריה. בשנת 1932, הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד, כמחלקה במועדון הכדורגל.

תקופת סנטיאגו ברנבאו וההתבססות

ב-1945, מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון, שהשתקם תחת ניהולו ממלחמת האזרחים הספרדית. ברנבאו הנחיל מדיניות של החתמת שחקנים גדולים מחוץ לספרד, כשהבולט שבהם היה אלפרדו די סטפנו, ובכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-1955 היה ברנבאו ממקימי גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות כיום), כשיישם את רעיונו של עורך הל'אקיפ, גבריאל האנוט. ריאל זכתה בחמש העונות הראשונות של הטורניר (ברצף - שיא שלא נשבר עד היום), והוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של אופ"א, שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה זכתה בגביע אירופה שישי ב-1966, בקבוצה שנודעה בכינוי קבוצת ה"יה-יה" (מהו מקור הכינוי?[דרושה הבהרה]), והורכבה משחקנים ספרדיים בלבד. קבוצה זו העפילה לשני גמרים נוספים, אך לרוע המזל הפסידה בשניהם.

בשנות ה-70 של המאה ה-20, זכה המועדון בחמש אליפויות ובשלושה גביעי מלך. ב-2 ביולי 1978, במהלך המונדיאל בארגנטינה, נפטר הנשיא סנטיאגו ברנבאו, ושלושה ימי אבל לזכרו הוכרזו על ידי פיפ"א, בעיצומו של הטורניר. שנה לאחר מכן, שוחק לראשונה טורניר סנטיאגו ברנבאו, לזכרו של הנשיא.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, איבדה ריאל את שלטונהּ בליגה, ורק כעבור מספר שנים השכילה לזכות שוב באליפות, בניצוחו של "העיט", אמיליו בוטרגניו. במחצית השנייה של שנות ה-80, הפכה ריאל אחת הקבוצות המצליחות באירופה, כשהיא זוכה בשני גביעי אופ"א, חמש אליפויות ספרד רצופות, גביע מלך ספרדי אחד ושלוש זכיות בסופר קאפ הספרדי.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עזבו רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם. עקב היחלשותה של ריאל, זכתה ברצלונה בארבע אליפויות רצופות. ב-1996, מונה פאביו קאפלו למשרת מאמן הקבוצה, וסייע למועדון לזכות באליפות ספרד. בעקבות זכייתהּ באליפות, הרוויחה ריאל סכומים כספיים נאים, אשר אפשרו לרכוש שחקני רכש, ואשר חיזקו את הקבוצה באופן משמעותי (בדמות שחקנים כגון: רוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ', דאבור שוקר וקלרנס סידורף). הסגל המחודש הצליח לזכות בליגת האלופות, לאחר 32 שנים שלא זכה בתואר, תחת הדרכתו של מאמן הקבוצה דאז, יופ היינקס.

תקופת פלורנטינו פרס וה"גלקטיקוס"

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלף הנשיא לורנסו סאנס בפלורנטינו פרס. בתקופה זו, החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים. החתמה זו העניקה למועדון את הכינוי התקשורתי: ה"גלקטיקוס" ("Los Galácticos"). מגמה זו החלה עם העברת קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה, לואיש פיגו, תמורת 37.5 מיליוני ליש"ט- סכום שיא באותה תקופה, אשר שולם לקבוצת[דרושה הבהרה]. שנה לאחר מכן, נשבר שיא העברות נוספת מבחינה פיננסית, עת הצטרף לקבוצה השחקן צרפתי זינדין זידאן, תמורת מחיר של 47.5 מיליוני ליש"ט, אשר שולם לקבוצת[דרושה הבהרה]. בשנת 2002, צרפה הקבוצה לשורותיה את החלוץ הברזילאי רונאלדו, ששיחק עד אז במועדון האיטלקי אינטר. בשנים אלו, 2003-1999, אימן את הקבוצה שחקן העבר ויסנטה דל בוסקה, ותחת הדרכתו זכתה ריאל בשתי אליפויות הליגה הספרדית, כמו גם פעמיים בליגת האלופות (מתי ומדוע פוטר דל בוסקה? ומתי מונה במקומו קרלוס קיירוש?[דרושה הבהרה]).

בקיץ 2003, החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה ושחקנהּ של מנצ'סטר יונייטד דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה לצורך הגדלת רווחיו הכספיים של המועדון, בעקבות מכירת פריטי מועדון רבים יותר, ולא מסיבות מקצועיות טהורות[דרוש מקור]. בעונה זו לא זכה המועדון בתואר כלשהו. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קיירוש, ובקבוצה דבקה תדמית רכושנית ולא מגובשת.

שנות המשבר

בעונת 2005/2006, כשלה הקבוצה לזכות בתואר כלשהו פעם נוספת. כתוצאה מכך, פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז, אריגו סאקי. הצעד לא תרם לתדמית השלילית בין כה וכה אשר דבקה בריאל, ובקרב הציבור נוצרה תחושה שהקבוצה עתידה להתפרק. בסיטואציה קשה זו, מונה לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת חואן ראמון לופס קארו, שעד אז אימן את ריאל מדריד ב'. באורח פלא, השכילה הקבוצה להשתקם במהלך עונה זו, בסיימהּ במקום השני בליגה הספרדית.

שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה
בסופר קאפ הספרדי 2008

במהלך שנת 2006, התפטר מתפקידו נשיא המועדון פלורנטינו פרס, ובבחירות לנשיאות המועדון, אשר נערכו בקיץ 2006, נבחר רמון קלדרון במקומו, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר פרדראג מיאטוביץ'. בעונת 2006/2007, עם מינוי פאביו קאפלו למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה, רוב שחקני ה"גלקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו אריין רובן, וסלי סניידר ופפה, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

את עונת 2008/2009 פתחה הקבוצה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחה את ולנסיה. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 חואנדה ראמוס למשרת מאמן ריאל מדריד במקום ברנד שוסטר, אך מינוי זה לא ארך זמן רב, ומאמן ויאריאל מנואל פלגריני הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה.

חזרתו של פלורנטינו פרס

בקיץ 2009 הקים מחדש הנשיא החדש-ישן פלורנטינו פרס את פרויקט ה"גלקטיקוס", כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו, עם רכישתם של כרים בנזמה, צ'אבי אלונסו, ראול אלביול, אלברו ארבלואה וקאקה- תמורת 67 מיליוני אירו. כמו כן, הצטרף לקבוצה כריסטיאנו רונאלדו מקבוצת מנצ'סטר יונייטד האנגלית, לאחר שנרכש ממנה תמורת 94 מיליוני אירו. סכום רכישה זה ניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים, שהיה שייך עד אז לזינדין זידאן (76 מיליוני אירו).

בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה לכישלון, לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנהּ היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי- ז'וזה מוריניו. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים: אנחל די מריה הארגנטינאי, פדרו לאון וסרחיו קנאלס הספרדיים, מסוט אוזיל וסמי חדירה הגרמניים וריקארדו קרבאליו הפורטוגלי. זאת, למרות ששניים מתוך שלושת סמליהּ העיקריים של ריאל, גוטי וראול גונזאלס- עזבו את המועדון.

כריסטיאנו רונאלדו במדי הקבוצה, 2011

בעונת 2011/2012, עונתו השנייה של המאמן ז'וזה מוריניו, זכתה ריאל מדריד באליפות עם 100 נקודות ו-121 שערים שהבקיעה. בליגת האלופות הקבוצה הגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לבאיירן מינכן בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. מלך השערים של הקבוצה באותה עונה היה כריסטיאנו רונאלדו, עם 46 שערי ליגה ו-60 שערים בכל המסגרות.

בעונת 2012/2013 לא הצליחה לזכות באליפות והיא הודחה שנה שנייה ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, שם פגשה את בורוסיה דורטמונד והפסידה לה 3–4 בסיכום שני המשחקים. בנוסף, הפסידה בגמר גביע המלך ליריבתהּ העירונית, אתלטיקו מדריד, בהארכה. בתום העונה עזב מוריניו את הקבוצה.

בתחילת עונת 2013/2014 מונה המאמן האיטלקי, קרלו אנצ'לוטי למאמן הקבוצה ועם הגעתו נערכו שינויים בסגל שחקני הקבוצה. ב-16 באפריל 2014, זכתה ריאל מדריד בגביע המלך הספרדי ה-19 שלה כשניצחה את יריבתה ברצלונה 2–1. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר ליגת האלופות בו גברה על אתלטיקו מדריד בתוצאה 4–1 לאחר הארכה והשלימה זכייה עשירית בתואר.

בעונת 2014/2015 ריאל מדריד פתחה את העונה בצורה מצוינת והשיא היה כאשר נצחה את ברצלונה בתוצאה 3–1, אך לקראת סיום העונה ריאל מדריד התחילה להחלש ולהידרדר, תחילה איבדה את ההובלה בליגה הספרדית לברצלונה, לאחר מכן הפסידה לאתלטיקו מדריד בשמינית גמר הקופה דל ריי (2–4 בסיכום) ולבסוף הפסידה בחצי גמר ליגת האלופות ליובנטוס (2–3 בסיכום).

עם סיום העונה פוטר קרלו אנצ'לוטי מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה הספרדי רפאל בניטס. בסיום העונה עזב אחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה, איקר קסיאס, בהעברה חופשית לפורטו ובכך סיים 25 שנות משחק במועדון.

תקופת זידאן

ב-4 בינואר פוטר המאמן בניטס לאחר שבשמונת משחקיה האחרונים השיגה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד. במקומו מונה זינדין זידאן, שאימן קודם לכן את קבוצת המילואים[1]. זידאן הצליח לשקם את ריאל, הוביל אותה לרצף ניצחונות בליגה ולזכייה בליגת האלופות, בפעם ה-11 בתולדות המועדון, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על אתלטיקו מדריד בגמר המפעל. בעונה שאחריה, עונת 2016/2017, הוביל זידאן את ריאל מדריד לזכייה באליפות הלה ליגה בפעם ה-33 בתולדותיה, ולזכייה נוספת בליגת האלופות, לאחר שהביסה בגמר 4–1 את יובנטוס האיטלקית (ובכך הפכה ריאל מדריד לקבוצה הראשונה בהיסטוריית המפעל, אשר זוכה בתואר זה פעמיים ברציפות). זידאן הנהיג סגנון משחק קבוצתי והתקפי, עובדה שהתבטאה ברצף של 65 משחקים בכל המסגרות, כולל כל 38 משחקי הליגה, בהם כבשה ריאל מדריד שער אחד לפחות.

את עונת 2017/2018 פתחה ריאל מדריד בסערה עם זכייה בסופר קאפ האירופי ובסופר קאפ הספרדי (לאחר שגברה על ברצלונה 5–1 בסיכום הכללי). בסיום עונה זו, זכתה ריאל בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות, לאחר שניצחה בגמר 3–1 את ליברפול האנגלית. זינדין זידאן הפך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה 3 פעמים ברציפות בליגת האלופות וכריסטיאנו רונאלדו השלים זכייה חמישית בתואר וסיים בפעם השישית ברציפות כמלך השערים של ליגת האלופות. לאחר הזכייה ההיסטורית ב-31 במאי זידאן הפתיע והודיע על התפטרותו מאימון הקבוצה[2]. כחודשיים לאחר מכן, ב-10 ביולי, הודיע כריסטיאנו רונאלדו על רצונו לעזוב את הקבוצה ונמכר ליובנטוס האיטלקית תמורת כ-100 מיליון אירו[3].

המנון

ההמנון הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים.

בשנת 2002, לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "Himno del Centenario". את המילים והלחן כתב חוסה קאנו (אנ'), והמבצע הוא הטנור המפורסם פלאסידו דומינגו (Placido Domingo)[4].

תלבושת

תלבושת הקבוצה בשנים הראשונות

צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד מאז הקמתה היה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתהּ, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. בשנות ה-40 המוקדמות, שינה מנהל הקבוצה פעם נוספת את צבע המדים, על ידי הוספת כפתורים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול אתלטיקו מדריד באצטדיון "מטרופוליטנו", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-ארגמן.

חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת אדידס, החתומה עמו על חוזה משנת 1998. ספונסר הקבוצה הראשון היה חברת זאנוסי, אשר הייתה חתומה על חוזה עם המועדון בין השנים 1982–1985. לאחר מכן, חתם המועדון חתום המועדון על חוזה חדש עם חברת פרמלט, ובהמשך עם חברת אוטייסה, לפני החתימה על הסכם עם חברת "טאקה", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002, חתמה הקבוצה על חוזה עם חברת סימנס, ולוגו חברת BenQ סימנס הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי הוא חברת פליי אמירטס.

תקופה מייצרת המדים ספונסר
1980 - 1982 אדידס אין
1982 – 1985 זאנוסי
1985 – 1989 הומל פרמלט
1989 – 1991 Reny Picot
1991 – 1992 אוטייסה
1992 – 1994 Teka
1994 – 1998 Kelme
1998 – 2001 אדידס
2001 – 2002 Realmadrid.com*
2002 – 2007 BenQ סימנס
2007 – 2013 Bwin
2013 – 2018 Fly Emirates

* Realmadrid.com הופיעה כספונסר של החולצה כדי לקדם את האתר החדש של הקבוצה

אצטדיון

משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון סנטיאגו ברנבאו

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה הוא ה"סנטיאגו ברנבאו", הממוקם בעיר מדריד. שמו הקודם של האצטדיון היה: "אצטדיון נואבו צ'מרטין" ("Estadio Nuevo Chamartin").

האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם "סנטיאגו ברנבאו" החל מינואר 1955, על שמו של נשיא (אנ') המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת בלנשש הפורטוגלית. כיום קיבולת האצטדיון היא 81,044 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות.

במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, והוא אף נבחר לארח את גמר ליגת האלופות בשנת 2010 בפעם הרביעית.

היריבויות הספורטיביות

הקלאסיקו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקלאסיקו

לריאל מדריד יריבות ספורטיבית עתיקת יומין עם ברצלונה, יריבות המכונה אל קלאסיקו. מבחינה ספורטיבית, מבוססת היריבות עם ברצלונה על היותה קבוצה מצליחה אף היא בכדורגל הספרדי והאירופי. עם זאת, מבוססת היריבות גם על רקע פוליטי[דרושה הבהרה]. מאז הקמתם, ייצגו שני המועדונים מחוזות שונים בספרד: ריאל מדריד את קסטיליה, וברצלונה את קטלוניה. היריבות הגיעה לשיאהּ בתקופת שלטונו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, אז נחשבה ריאל הקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, ולעומתה ברצלונה- הקבוצה המייצגת את האופוזיציה. למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, נפגעו חברי שני המועדונים מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט. פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה, והשתמש במועדון ככלי שרת למטרות תעמולה פשיסטית. עם זאת, בתוך ספרד, ניצל פרנקו בבד בבד גם את הצלחותיה של ברצלונה לקידום צרכיו האישיים. הוא תמך ביריבות בין המועדונים, על מנת להסיח את דעת האוהדים ממסעות התעמולה הפשיסטיים שניהל, ובהם עסק ללא הרף.

הדרבי של מדריד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של מדריד

המשחקים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד מכונים דרבי, כיוון ששתי הקבוצות שוכנות באותה עיר, מדריד.

אוהדים

על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד[5], קיימים לקבוצה מעל 287 מיליוני אוהדים ברחבי העולם. מועדון האולטראס של ריאל מדריד נקרא האולטראס סור, אשר ממומן על ידי ההנהלה, על מנת לפתח את המועדון. ל"אולטראס סור" סניפים רבים ברחבי העולם, ואף בישראל.

ריאל מדריד קסטיליה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה

ריאל מדריד קסטיליה היא קבוצת המילואים של המועדון, המשחקת כיום בליגת המשנה הספרדית. הקבוצה נוסדה בשנת 1930 תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה". בשנת 1972, שונה שמהּ ל"מועדון הכדורגל קסטיליה". בשנת 1991, שונה שמהּ פעם נוספת ל"ריאל מדריד ב'", ובשנת 2004 קיבלה הקבוצה את שמהּ הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים בגביע הספרדי לנוער, פעם אחת באליפות ה-"Segunda División" (הליגה הספרדית השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80, הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע המלך הספרדי, שם הפסידה 6-1 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

סגל הקבוצה

נכון ל-1 בפטמבר 2018:

מס' עמדה שם
1 בלגיהבלגיה שוער טיבו קורטואה
2 ספרדספרד מגן דניאל קרבחאל
3 ספרדספרד בלם חסוס ואייחו
4 ספרדספרד בלם סרחיו ראמוס (קפטן)
5 צרפתצרפת בלם רפאל וראן (קפטן רביעי)
6 ספרדספרד בלם נאצ'ו פרננדס
7 הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית חלוץ מריאנו דיאס
8 גרמניהגרמניה קשר טוני קרוס
9 צרפתצרפת חלוץ קארים בנזמה (קפטן שלישי)
10 קרואטיהקרואטיה קשר לוקה מודריץ'
11 ויילסויילס קיצוני גארת' בייל
12 ברזילברזיל מגן מרסלו (קפטן שני)
13 ספרדספרד שוער קיקו קאסייה
מס' עמדה שם
14 ברזילברזיל קשר קאסמירו
15 אורוגוואיאורוגוואי קשר פדריקו ולורדה
17 ספרדספרד קיצוני לוקאס ואסקס
18 ספרדספרד קשר מרקוס יורנטה
19 ספרדספרד מגן אלבארו אודריאוזולה
20 ספרדספרד קיצוני מרקו אסנסיו
22 ספרדספרד קשר איסקו
23 ספרדספרד מגן סרחיו ראגיליון
24 ספרדספרד קשר דני סבאיוס
25 קוסטה ריקהקוסטה ריקה שוער קיילור נאבאס
28 ברזילברזיל חלוץ ויניסיוס ג'וניור
30 צרפתצרפת שוער לוקה זידאן

תארים

ראובן ריבלין סוקר את הגביעים של ריאל מדריד ומקבל הסבר מנשיא המועדון, פלורנטינו פרס, בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בספרד, נובמבר 2017

שחקנים מפורסמים בתולדות המועדון

שיאים

  • מלך השערים של כל הזמנים: כריסטיאנו רונאלדו (311 שערי ליגה ו-450 שערים בכל המסגרות[6][7])
  • מלך השערים לעונה אחת: כריסטיאנו רונאלדו (48 שערי ליגה ו-61 שערים בכל המסגרות (שניהם שיא), בעונת 2014/2015)
  • שיאן ההופעות: ראול גונזלס (741 הופעות, כמו כן לראול 228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות)
  • השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר: פאקו חנטו (12 אליפויות)
  • ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה: 11–2 נגד אלצ'ה ב-17 בפברואר 1960
  • ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה: 7–1 נגד ריאל סראגוסה, ב-12 בספטמבר 1987
  • ההפסד בליגה הגבוה ביותר: 1–8 נגד אספניול בעונת 1929/1930
  • ניצחון הגביע הגבוה ביותר: 11–1 על ברצלונה, בעונת 1948
  • שיא ההבקעות לעונה בליגה: 121 בעונת 2011/2012
  • רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר: 16, באיחוד עונות 2015/2016 ו-2016/2017
  • רצף ניצחונות בכל המפעלים: 22, בעונת 2014/2015
  • הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד: בעונת 1931/1932
  • הקבוצה היחידה שרשמה 40 משחקים רצופים ללא הפסד: בין התאריכים 6 באפריל 2016 ל-15 בינואר 2017
  • הקבוצה היחידה שהבקיעה בכל משחקי הליגה: בעונת 2016/2017 הבקיעה ריאל לפחות שער אחד בכל אחד מ-38 משחקי לה ליגה, בנוסף לרצף של 70 משחקים בכל המסגרות בהם הבקיעה. ב-17 באוגוסט 2017 ריאל מדריד הפכה למועדון הראשון מבין המועדונים של חמש הליגות הבכירות בעולם (ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה וצרפת) שכבשה לפחות שער אחד ב-68 משחקים רצופים.
  • הקבוצה היחידה שזכתה ברצף בליגת האלופות: ריאל מדריד, תחת הדרכתו של המאמן זינדין זידאן, היא הקבוצה היחידה בליגת האלופות (בגלגולה הנוכחית) שזכתה בתואר בשתי עונות עוקבות, לזכותה 3 זכיות רצופות בליגת האלופות בשנים 20162018.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשמית: רפא בניטס פוטר מריאל מדריד, זידאן יחליפו, באתר nrg‏, 4 בינואר 2016
  2. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, זינדין זידאן הודיע במפתיע: "אני עוזב את ריאל מדריד", באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2018.
  3. ^ ynet ספורט, רשמית: כריסטיאנו רונאלדו עבר ליובנטוס, באתר ynet, 10 ביולי 2018.
  4. ^ "המנון המאה" של ריאל מדריד, בביצועו של פלאסידו דומינגו, באתר יוטיוב.
  5. ^ News - Comillas Pontifical University
  6. ^ חמישייה לרונאלדו, 0:6 לריאל על אספניול, באתר ynet, 12 בספטמבר 2015. ב-12 בספטמבר 2015 כבש רונאלדו חמישייה ושבר את שיאו של ראול גונזלס (228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות).
  7. ^ מספר השערים בליגה ובכל המסגרות נכון ל-28 במאי 2018.


ליגת האלופות 2018/19
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
ספרדספרד אתלטיקו מדריד ספרדספרד ברצלונה צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי ספרדספרד ריאל מדריד איטליהאיטליה יובנטוס
גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד אנגליהאנגליה טוטנהאם איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל פורטו פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק איטליהאיטליה רומא אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
צרפתצרפת מונקו הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן אנגליהאנגליה ליברפול גרמניהגרמניה שאלקה 04 הולנדהולנד אייאקס צרפתצרפת אולימפיק ליון רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה ספרדספרד ולנסיה
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' איטליהאיטליה אינטר מילאנו סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד טורקיהטורקיה גלאטסראיי יווןיוון א.א.ק. אתונה גרמניהגרמניה הופנהיים צ'כיהצ'כיה ויקטוריה פלזן שווייץשווייץ יאנג בויז ברן