ריאל מדריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריאל מדריד
Logo Real Madrid.svg
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ריאל מדריד
כינוי Blancos (לבנים)
Merengues (מקצפת)
Vikingos (ויקינגים)
תאריך ייסוד 6 במרץ 1902
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד
(תכולה: 81,044)
נשיא ספרדספרד פלורנטינו פרס
יו"ר פלורנטינו פרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל חוזה אנג'ל סנצ'ז
מאמן צרפתצרפת זינדין זידאן
ליגה לה ליגה
www.realmadrid.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועדון הכדורגל ריאל מדרידספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל ספרדי מהעיר מדריד, הנחשב לאחד מהמועדנים הגדולים בעולם, הן מבחינת תארים והן מבחינה כלכלית.

מאז אמצע המאה ה-20, ריאל מדריד נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה 12 פעמים בליגת האלופות, יותר מכל מועדון אחר, ואף זכה בחמש העונות הראשונות במפעל. הקבוצה משחקת בליגת העל הספרדית מאז הקמתה בשנת 1902 וזכתה באליפות הליגה 33 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת. נכון ל-2017, הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם ברצלונה ואתלטיק בילבאו.

הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, מה שהעניק לה את הכינוי "Los blancos" (הלבנים). אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו שבמדריד, המכיל כ-81 אלף מקומות ישיבה.

היסטוריה

הקמה

ב-6 במרץ 1902 הוקם מועדון הכדורגל של מדריד, שקם מתוך Club Español de Madrid. לאחר 3 עונות בלבד כבר זכה המועדון בגביע המלך הספרדי, הראשון מתוך 4 זכיות רצופות. המועדון היה ממייסדי התאחדות הכדורגל הספרדית ב-1909. ב-1912, לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. ביוני 1920, לאחר שהקבוצה אומצה על ידי מלך ספרד אלפונסו ה-13, צורף לשם המועדון התואר "ריאל" (מלכותי). ב-1929 היה המועדון ממקימי הליגה הספרדית, והפסידה את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון לאתלטיק בילבאו. באליפות הראשונה זכה המועדון בעונת 1931/32, והצליח לשמור על התואר בעונה שלאחריה. בשנת 1932 הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד כמחלקה במועדון הכדורגל.

תקופת סנטיאגו ברנבאו וההתבססות

ב-1945 מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון, שהשתקם תחת ניהולו ממלחמת האזרחים הספרדית. ברנבאו הנחיל מדיניות של החתמת שחקנים גדולים מחוץ לספרד, כשהבולט שבהם היה אלפרדו די סטפנו, ובכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-1955 היה ברנבאו ממקימי גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות כיום), כשיישם את רעיונו של עורך הל'אקיפ, גבריאל האנוט. ריאל זכתה בחמש העונות הראשונות של הטורניר (ברצף - שיא שלא נשבר עד היום), והוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של אופ"א, שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה זכתה בגביע אירופה שישי ב-1966, בקבוצה שנודעה בכינוי קבוצת ה"יה-יה", והורכבה משחקנים ספרדים בלבד. אותה קבוצה הגיע לשני גמרים נוספים, אך הפסידה.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 זכה המועדון ב-5 אליפויות וב-3 גביעים. ב-2 ביולי 1978, במהלך המונדיאל בארגנטינה, נפטר הנשיא סנטיאגו ברנבאו, ושלושה ימי אבל לזכרו הוכרזו על ידי פיפ"א בעיצומו של הטורניר. שנה לאחר מכן שוחק לראשונה טורניר סנטיאגו ברנבאו, לזכרו של הנשיא.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 איבדה ריאל את שלטונה בליגה, ורק כעבור כמה שנים הצליחה לזכות שוב באליפות בניצוחו של "העיט", אמיליו בוטרגניו. במחצית השנייה של שנות ה-80 ריאל הפכה לאחת הקבוצות המצליחות באירופה, כשהיא זוכה בשני גביעי אופ"א, 5 אליפויות ספרד רצופות, גביע אחד ושלוש זכיות בסופר קאפ הספרדי.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 עזבו רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם ואוהדי הקבוצה ראו את היריבה השנואה ברצלונה זוכה ב-4 אליפויות רצופות. ב-1996 הגיע פאביו קאפלו כמאמן ועזר למועדון לזכות באליפות, בעקבותיה הגיע חיזוק משמעותי לקבוצה (בדמות שחקנים כמו רוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ', דאבור שוקר וקלרנס סידורף). הסגל המחודש הצליח לזכות בליגת האלופות, לאחר 32 שנים שלא זכה בתואר, תחת הדרכתו של יופ היינקס.

תקופת פלורנטינו פרס וה"גלקטיקוס"

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלף הנשיא לורנסו סאנס בפלורנטינו פרס. בתקופתו החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים, מה שהביא לו את הכינוי התקשורתי "Los galáctico". מגמה זו החלה עם העברת קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה לואיש פיגו תמורת 37.5 מיליון ליש"ט - סכום שיא באותה תקופה. שנה לאחר מכן, בשבירת שיא העברות נוספת, הצטרף לקבוצה הצרפתי זינדין זידאן, במחיר של 47.5 מיליון ליש"ט. בשנת 2002 הקבוצה הוסיפה לשורותיה את החלוץ הברזילאי רונאלדו, שעד אז שיחק במועדון האיטלקי אינטר. בשנים אלו, 1999 עד 2003, אימן את הקבוצה שחקן העבר ויסנטה דל בוסקה ותחת הדרכתו זכתה ריאל מדריד בשתי אליפויות לה ליגה ופעמיים בליגת האלופות.

בקיץ 2003 החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה ושחקנה של מנצ'סטר יונייטד דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה על מנת שהמועדון ירוויח כסף רב יותר ממכירות פריטי המועדון. בעונה זו לא זכה המועדון באף תואר. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קיירוש. ולקבוצה נוצרה תדמית של קבוצה רכושנית ולא מגובשת.

שנות המשבר

בעונת 2005/2006 כשלה הקבוצה ולא זכתה באף תואר פעם נוספת, וכתוצאה מכך פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז אריגו סאקי. הצעד לא תרם לתדמית השלילית של ריאל ובציבור נוצרה תחושה שהקבוצה מתפרקת. לתפקיד מונה חואן ראמון לופס קארו, שעד אז אימן את ריאל מדריד ב', והקבוצה סיימה את העונה במקום השני בליגה הספרדית.

שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה בסופר קאפ הספרדי 2008

במהלך שנת 2006 התפטר מתפקידו נשיא המועדון פלורנטינו פרס, ובבחירות לנשיאות המועדון בקיץ 2006 נבחר רמון קלדרון לתפקיד, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר פרדראג מיאטוביץ'. בעונת 2006/2007, עם מינוי פאביו קאפלו למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה, רוב שחקני ה"גלקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו אריין רובן, וסלי סניידר ופפה, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

את עונת 2008/2009 פתחה הקבוצה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחה את ולנסיה. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 חואנדה ראמוס למשרת מאמן ריאל מדריד במקום ברנד שוסטר, אך מינוי זה לא ארך זמן רב, ומאמן ויאריאל מנואל פלגריני הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה.

חזרתו של פלורנטינו פרס

בקיץ 2009 הנשיא החדש ישן פלורנטינו פרס הקים מחדש את פרויקט הגלקטיקוס כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו ברכישתם של כרים בנזמה, צ'אבי אלונסו, ראול אלביול, אלברו ארבלואה, קאקה תמורת 67 מיליון אירו וכריסטיאנו רונאלדו תמורת 94 מיליון אירו שניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים שהיה שייך עד אז לזינדין זידאן שעמד 76 מיליון אירו.

בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה ככישלון לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנה היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי - ז'וזה מוריניו. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים כגון: אנחל די מריה הארגנטינאי, פדרו לאון וסרחיו קנאלס הספרדים, מסוט אוזיל וסמי חדירה הגרמנים וריקארדו קרבאליו הפורטוגלי. אמנם שניים מתוך שלושת סמליה העיקריים של ריאל, גוטי וראול גונזאלס עזבו את המועדון.

כריסטיאנו רונאלדו במדי הקבוצה, 2011

בעונת 2011/2012, עונתו השנייה של המאמן ז'וזה מוריניו, זכתה ריאל מדריד באליפות עם 100 נקודות ו-121 שערים שהבקיעה. בליגת האלופות הקבוצה הגיעה עד לחצי הגמר בו הפסידה לבאיירן מינכן בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. מלך השערים של הקבוצה באותה עונה היה כריסטיאנו רונאלדו, עם 46 שערי ליגה ו-60 שערים בכל המסגרות.

בעונת 2012/2013 לא הצליחה לזכות באליפות והיא הודחה שנה שנייה ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, שם פגשה את בורוסיה דורטמונד והפסידה לה 3–4 בסיכום שני המשחקים. בנוסף, הפסידה בגמר גביע המלך ליריבתה העירונית, אתלטיקו מדריד בהארכה. בתום העונה עזב מוריניו את הקבוצה.

בתחילת עונת 2013/2014 מונה המאמן האיטלקי, קרלו אנצ'לוטי למאמן הקבוצה ועם הגעתו נערכו שינויים בסגל שחקני הקבוצה. ב-16 באפריל 2014, זכתה ריאל מדריד בגביע המלך הספרדי ה-19 שלה כשניצחה את יריבתה ברצלונה 2–1. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר ליגת האלופות בו גברה על אתלטיקו מדריד בתוצאה 4–1 לאחר הארכה והשלימה זכייה עשירית בתואר.

בעונת 2014/2015 ריאל מדריד פתחה את העונה בצורה מצוינת והשיא היה כאשר נצחה את ברצלונה בתוצאה 3–1, אך לקראת סיום העונה ריאל מדריד התחילה להחלש ולהידרדר, תחילה איבדה את ההובלה בליגה הספרדית לברצלונה, לאחר מכן הפסידה לאתלטיקו מדריד בשמינית גמר הקופה דל ריי (2–4 בסיכום) ולבסוף הפסידה בחצי גמר ליגת האלופות ליובנטוס (2–3 בסיכום).

עם סיום העונה פוטר קרלו אנצ'לוטי מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה הספרדי רפאל בניטס.

בסיום העונה עזב אחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה, איקר קסיאס, בהעברה חופשית לפורטו ובכך סיים 25 שנות משחק במועדון. ב-4 בינואר פוטר המאמן בניטס לאחר שב-8 משחקיה האחרונים השיגה הקבוצה 4 ניצחונות בלבד. במקומו מונה זינדין זידאן שאימן קודם לכן את קבוצת המילואים[1]. זינדין זידאן הצליח לשקם את ריאל, הוביל אותה לרצף ניצחונות בליגה ולזכייה בליגת האלופות, בפעם ה-11 בתולדות המועדון, אחרי ניצחון בדו-קרב פנדלים על אתלטיקו מדריד בגמר. בעונה שאחריה, עונת 2016/2017 הוביל זידאן את ריאל מדריד לזכייה באליפות לה ליגה בפעם ה-33 בתולדותיה ולזכייה נוספת בליגת האלופות, כשהביסה בגמר 4–1 את יובנטוס (ובכך הפכה ריאל מדריד לקבוצה הראשונה שזוכה בתואר פעמיים ברציפות). זידאן הנהיג סגנון משחק קבוצתי והתקפי, דבר שהתבטא ברצף של 65 משחקים בכל המסגרות, כולל כל 38 משחקי הליגה, בהם ריאל מדריד הבקיעה.

את עונת 2017/2018 ריאל מדריד פתחה את העונה בסערה עם זכייה בסופר קאפ האירופי ובסופר קאפ הספרדי (לאחר שגברה על ברצלונה 5-1 בסיכום הכללי).

המנון

ההמנון הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים.

בשנת 2002, לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "Himno del Centenario". ב-2002, במסגרת חגיגות המאה להיווסדה של ריאל מדריד נכתב מעין 'המנון כבוד' לרגל המאורע. את המילים והלחן כתב חוסה קאנו, והמבצע הוא הטנור המפורסם פלאסידו דומינגו (Placido Domingo).

תלבושת

תלבושת הקבוצה בשנים הראשונות

צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד היה מאז הקמתה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתה, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. בשנות ה-40 המוקדמות מנהל הקבוצה שינה שוב את צבע המדים, על ידי הוספת כפתורים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול אתלטיקו מדריד באצטדיון "מטרופוליטנו", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-ארגמן.

חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת אדידס, החתומה איתו על חוזה משנת 1998. ספונסר הקבוצה הראשון, חברת זאנוסי, היה חתום עם המועדון בין השנים 19821985. לאחר מכן היה חתום המועדון עם חברת פרמלט ובהמשך חברת אוטייסה, לפני החתימה על הסכם עם חברת "טאקה", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002 חתמה הקבוצה עם חברת סימנס, ולוגו חברת BenQ סימנס הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי היא חברת פליי אמירטס.

תקופה מייצרת המדים ספונסר
1980 - 1982 אדידס אין
1982 – 1985 זאנוסי
1985 – 1989 הומל פרמלט
1989 – 1991 Reny Picot
1991 – 1992 אוטייסה
1992 – 1994 טאקה
1994 – 1998 Kelme
1998 – 2001 אדידס
2001 – 2002 Realmadrid.com*
2002 – 2005 BenQ סימנס
2005 – 2006
2006 – 2007
2007 – 2011 Bwin
2011 – 2013
2013 – 2018 פליי אמירטס

* Realmadrid.com הופיעה כספונסר של החולצה כדי לקדם את האתר החדש של הקבוצה

אצטדיון

משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון סנטיאגו ברנבאו

אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו, הממוקם בעיר מדריד. בשמו הקודם נקרא האצטדיון "אצטדיון נואבו צ'מרטין" (Estadio Nuevo Chamartin).

האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם סנטיאגו ברנבאו החל מינואר 1955, על שמו של נשיא המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת בלנשש הפורטוגלית. כיום קיבולת האצטדיון היא 81,044 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות.

במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, והוא אף נבחר לארח את גמר ליגת האלופות בשנת 2010 בפעם הרביעית.

היריבויות הספורטיביות

הקלאסיקו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקלאסיקו

לריאל מדריד יש יריבות ספורטיבית עתיקה עם ברצלונה, יריבות המכונה אל קלאסיקו. מבחינה ספורטיבית היריבות עם ברצלונה מבוססת על היותה קבוצה מצליחה גם כן בכדורגל הספרדי והאירופי, אך היריבות היא גם על רקע פוליטי. מאז הקמתם המועדונים ייצגו שני מחוזות שונים בספרד - ריאל מדריד את קסטיליה וברצלונה את קטלוניה. היריבות הגיעה לשיאה בתקופת שלטונו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, כאשר ריאל נחשבה לקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, וברצלונה לקבוצה המייצגת את האופוזיציה. למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט. פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא תמך ביריבות בין המועדונים על מנת להסיח את דעת האוהדים מהפוליטיקה.

הדרבי של מדריד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של מדריד

המשחקים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד מכונים כדרבי, מכיוון שהקבוצות מגיעות מאותה עיר. אתלטיקו מדריד הייתה קבוצה טובה פחות מריאל ולא זכתה מעולם להצלחה גדולה כמוה.

אוהדים

ברחבי העולם יש ככל הנראה מעל ל-287 מיליון אוהדים, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד[2]. מועדון האולטראס של ריאל מדריד נקרא האולטראס סור, אשר ממומן על ידי ההנהלה בתקציב על מנת לפתח את המועדון. ל"אולטראס סור" סניפים רבים ברחבי העולם, ואף בישראל.

ריאל מדריד קסטיליה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה

ריאל מדריד קסטיליה היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בליגת המשנה הספרדית. הקבוצה נוסדה בשנת 1930 תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה", בשנת 1972 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל קסטיליה", בשנת 1991 השם שונה ל"ריאל מדריד ב'" ובשנת 2004 הקבוצה קיבלה את שמה הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים בגביע הספרדי לנוער, פעם אחת באליפות ה-Segunda División (הליגה השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80 הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע המלך הספרדי, שם הפסידה 6-1 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

סגל הקבוצה

נכון ל-2 ביוני 2017

מס' עמדה שם
1 קוסטה ריקהקוסטה ריקה שוער קיילור נאבאס
2 ספרדספרד מגן דניאל קרבחאל
3 ספרדספרד בלם חסוס ואייחו
4 ספרדספרד בלם סרחיו ראמוס (קפטן)
5 צרפתצרפת בלם רפאל וראן
6 ספרדספרד בלם נאצ'ו פרננדס
7 פורטוגלפורטוגל קיצוני כריסטיאנו רונאלדו (קפטן שלישי)
8 גרמניהגרמניה קשר טוני קרוס
9 צרפתצרפת חלוץ קארים בנזמה (קפטן רביעי)
10 קרואטיהקרואטיה קשר לוקה מודריץ'
11 ויילסויילס קיצוני גארת' בייל
12 ברזילברזיל מגן מרסלו (קפטן שני)
מס' עמדה שם
13 ספרדספרד שוער קיקו קאסייה
14 ברזילברזיל קשר קאסמירו
15 צרפתצרפת מגן תיאו הרננדס
17 ספרדספרד קיצוני לוקאס ואסקס
18 ספרדספרד קשר מרקוס יורנטה
19 מרוקומרוקו מגן אשרף חכימי
20 ספרדספרד קיצוני מרקו אסנסיו
21 ספרדספרד חלוץ בורחה מיוראל
22 ספרדספרד קשר איסקו
23 קרואטיהקרואטיה קשר מתאו קובאצ'יץ'
24 ספרדספרד קשר דני סבאיוס
30 צרפתצרפת שוער לוקה זידאן

תארים

ראובן ריבלין סוקר את הגביעים של ריאל מדריד ומקבל הסבר מנשיא המועדון, פלורנטינו פרס, בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בספרד, נובמבר 2017
    • סגנית (3): 1961/62, 1963/64, 1980/81
  • אליפויות אזוריות: 18
    • 1903/1904; 1904/1905; 1905/1906; 1906/1907; 1907/1908; 1912/1913; 1915/1916; 1916/1917; 1917/1918; 1919/1920; 1921/1922; 1922/1923; 1923/1924; 1925/1926; 1926/1927; 1928/1929; 1929/1930; 1930/1931

שיאים

  • ב-17 באוגוסט 2017 ריאל מדריד הפכה למועדון הראשון מבין המועדנים של חמש הליגות הבכירות בעולם (ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה וצרפת) שכבשה לפחות שער אחד ב 68 משחקים רצופים.
  • מלך השערים: כריסטיאנו רונאלדו (285 שערי ליגה ו-404 שערים בכל המסגרות[3])
  • שיאן ההופעות: ראול גונזלס (741 הופעות, כמו כן לראול 228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות)
  • השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר: פאקו חנטו (12 אליפויות)
  • ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה: 11–2 נגד אלצ'ה ב-17 בפברואר 1960
  • ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה: 7–1 נגד ריאל סראגוסה ב-12 בספטמבר 1987
  • ההפסד בליגה הגבוה ביותר: 1–8 נגד אספניול בעונת 1929/1930
  • ניצחון הגביע הגבוה ביותר: 11–1 על ברצלונה בעונת 1948
  • שיא ההבקעות לעונה בליגה: 121 בעונת 2011/2012
  • רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר: 16, באיחוד עונות 2015/2016 ו-2016/2017
  • רצף ניצחונות בכל המפעלים: 22 בעונת 2014/2015
  • הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד: בעונת 1931/1932
  • הקבוצה היחידה שרשמה 40 משחקים רצופים ללא הפסד: בין התאריכים 6 באפריל 2016 ל-15 בינואר 2017
  • הקבוצה היחידה שהבקיעה בכל משחקי הליגה: בעונת 2016/2017 הבקיעה ריאל לפחות שער אחד בכל אחד מ-38 משחקי לה ליגה, בנוסף לרצף של 70 משחקים בכל המסגרות בהם הבקיעה.

קישורים חיצוניים

אתר מדרידיסטה הוא האתר הרשמי של אוהדי ריאל מדריד בישראל http://www.madridista.co.il/

הערות שוליים

  1. ^ רשמית: רפא בניטס פוטר מריאל מדריד, זידאן יחליפו, באתר nrg‏, 4 בינואר 2016
  2. ^ News - Comillas Pontifical University
  3. ^ חמישייה לרונאלדו, 0:6 לריאל על אספניול, באתר ynet, 12 בספטמבר 2015. ב-12 בספטמבר 2015 כבש רונאלדו חמישייה ושבר את שיאו של ראול גונזלס (228 שערי ליגה ו-323 שערים בכל המסגרות).


ליגת האלופות 2017/18
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה צ'לסי איטליהאיטליה יובנטוס רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק צרפתצרפת מונקו ספרדספרד ריאל מדריד
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן ספרדספרד אתלטיקו מדריד ספרדספרד ברצלונה ספרדספרד סביליה אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי פורטוגלפורטוגל פורטו גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד
שווייץשווייץ בזל בלגיהבלגיה אנדרלכט איטליהאיטליה רומא יווןיוון אולימפיאקוס אנגליהאנגליה ליברפול איטליהאיטליה נאפולי טורקיהטורקיה בשיקטש אנגליהאנגליה טוטנהאם
רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה סקוטלנדסקוטלנד סלטיק אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון סלובניהסלובניה מאריבור הולנדהולנד פיינורד גרמניהגרמניה לייפציג קפריסיןקפריסין אפואל ניקוסיה