חוזה פריז (1802)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוזה פריז הוא הסכם שנחתם ב-25 ביוני 1802 בין הרפובליקה הצרפתית הראשונה (שהייתה תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה) לבין האימפריה העות'מאנית (שהייתה תחת שלטונו של סלים השלישי). צורתו הסופית של ההסכם הראשוני שנחתם בפריז ב-9 באוקטובר 1801, הביא לסיום מסע נפוליאון בארץ ישראל והביא את היחסים של צרפת והאימפריה העות'מאנית לסטטוס קוו שלפני המלחמה. באמנה זו, האימפריה העות'מאנית אימצה גם את הסכם אמיין, הסכם השלום שנתחם בין צרפת לבין בריטניה ב-25 במרץ 1802, שבאה בעקבות כניעת הכוחות הצרפתיים לבריטים באלכסנדריה שבמצרים.

היחסים שבין האימפריה העות'מאנית לבין צרפת היו מתוחים עם הרכישה הצרפתית של האיים היוניים ב-1797, והתעמולה האנטי-עות'מאנית שהפיצו סוכנים צרפתים בבלקן. כאשר פלשו הצרפתים למצרים, ב-9 בספטמבר 1798, הכריזה האימפריה העות'מאנית על מלחמה עם צרפת. לאחר מכן, ב-23 בדצמבר 1798, האימפריה העות'מאנית חתמה על הסכם ברית עם רוסיה. זו הייתה תחילתה של הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה. במהלך המלחמה, איי יוון נכבשו מחדש על ידי האימפריה העות'מאנית עם עזרה מרוסיה.

האמנה השתמשה בשלושה לוחות שנה: לוח השנה המהפכני בצרפת, הלוח המוסלמי והלוח הגרגוריאני. מהצד הצרפתי, שארל-מוריס דה טליראן חתם על האמנה. מהצד העות'מאני, מחמד סייד גליפ פאשה (אנ') חתם על האמנה. לאחר ההסכם, האימפריה העות'מאנית שמרה על יחסים טובים עם צרפת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Roger Dufraisse et Michel Kerautret, La France napoléonienne. Aspects extérieurs, 1799-1815, Seuil, Paris, 1999. ISBN 2-02-023900-0, BnF 37057285.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוזה פריז בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.